ספריית החלומות

בחלום אני פוגש אנשים

ספריית חלומות

איני יודע האם יש רבים,
שברשותם ספריה ללא ספרים.
ספריה שאין בה דפים כתובים,
ספריה ללא מילים.

ולמרות זאת, היא מלאת אירועים שונים,
חלומות בחלקם נעימים, בחלקם מפחידים.
כזאת היא ספרית החלומות שלי,
חלומות שהצטברו עוד מתקופת ילדותי.

כדי לקרוא בה אין צורך להוריד ספר מהמדף,
פשוט עוצמים עיניים ומדפדפים דף,דף.
החלומות קובעים לעצמם את האירוע ואת תוכנם,
אני רק חולם ורואה אותם.

ספריה כזאת היא כמו סרט בדיוני,
כי חלומות לרוב אינם מתגשמים.
יש חלומות על דברים שאין להשיגם,
למרות שבחלום הייתי ממש לידם.

בחלום אני פוגש אנשים,
שמזמן אינם עוד בחיים.
משוחח אתם, שואל על שלומם,
מביע את שימחתי שנפגשתי אייתם.

בחלום אני גבר צעיר בעל תושייה,
כובש לבבות של כל אישה צעירה.
אני עף באוויר, מתחרה בציפורים,
מטפס על פסגות הרים גבוהים.

בחלום אני זמר, שר יצירות ידועות,
מתקבל על ידי קהל במחיאות כפיים סוערות.
אני משחק עם ילדיי הקטנים,
אשר במציאות הם מזמן, מזמן הורים.

אני פוגש את אימי ומחייך אליה,
היא מחזירה לי חיוך אבל לא אומרת מילה.
היא נרצחה בבלז'ץ, איך פתאום הופיעה?
ככה זה בחלום, אשליה רודפת אשליה.

בסוף אני מחזיר את החלומות למקומם,
ומנגב דמעה, שככה סתם זלגה.


הלפרן אשר.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל