התמודדות עם פערים תרבותיים במעבר לארץ אחרת

במעבר לארץ אחרת צריך להתרגל לתרבות חדשה ולתהליכים ורוטינות חדשים. אני מודה שיש דברים שנראים הגיוניים ואפילו היינו שמחים לאמץ אותם בישראל, אבל במקרים אחרים אנחנו חושבים שחבל שאין בקנדה (כמו בישראל) קצת יותר יצירתיות, שכל ישר, גמישות ...

במעבר לארץ אחרת צריך להתרגל לתרבות חדשה ולתהליכים ורוטינות חדשים

כשנכנסים לבית ספר בקנדה, בד"כ שומעים שקט. הילדים לא רצים במסדרונות והם תמיד ממתינים בשורה. כשהילדים פונים למורה הם מעולם לא יפנו אליה בשמה הפרטי אלא תמיד Mrs. \ Mr.. ....
הילדים למדו להתרגל לרוטינות של בית הספר. אבל אחרי הכל הם ישראלים (וטוב שכך) וברגע שהם יוצאים מבית הספר הם רצים וצועקים ... בקיצור, ילדים.

אנחנו משתדלים לעשות הכל, כמו קנדים. לא רק במיון הזבל או בציות לחוקי הנהיגה הקנדים. כשמורה מספר לנו כמה הוא מתרגש מהיציאה לטיול עם הכתה, אנחנו אפילו מראים לו שאנחנו מתרגשים איתו, בצביעות קנדית אופיינית.

אני שמחה שבסביבה שלנו יש מספיק ישראלים כדי שנוכל לבקר ביחד את ההתנהגות הקנדית ולהסביר לעצמנו כמה הגמישות הישראלית הרבה יותר טובה. עם זאת, אני מודה שיש דברים שנראים הגיוניים ואפילו היינו שמחים לאמץ אותם בישראל.

 

 

 

 

שלחנו את הבת שלנו לחוג בייביסיטר, כדי שתוכל לשמור על האחים שלה.
בארץ אנחנו משאירים את הילדים לבד לאחר הדרכה ביתית קצרה הכוללת בד"כ הסבר מהיר מה לעשות ולמי להתקשר בעת צרה. כדי שביתי בת ה 12 תוכל לשמור על האחים שלה בקנדה, היא היתה צריכה לעבור קורס של 7 שעות שכולל עזרה ראשונה, הסבר על שריפות, סובלנות לילדים ואחריות.
האמת היא שגם לימדו אותה לחתל בובות ודובי וזה לא ממש חיוני כשהאח הקטן שלך בן 6.
צחקנו כל כך הרבה על קורס הבייביסיטר של הקנדים, אבל האמת היא שזה לא רע בכלל שילד שנשאר לבד בבית ועוד אחראי על ילדים נוספים, יבין קצת את גודל האחריות ואיך צריך לתפקד.

 

 

אפשר ללמוד דברים חיוביים, מתרבות זרה

 

למדנו למיין את הזבל ל-3 פחים שונים. גם הבנו שאם נטעה בחלוקת הזבל, ייתכן שישאירו לנו את הזבל לשבוע נוסף. אני חייבת להודות שההתעסקות שלנו בזבל בחודשים הראשונים היתה גדולה ומתסכלת, אבל אנחנו מבינים את ההיגיון שמאחורי התהליך והיום הכל ברור ואפילו מבורך.

כמו שהקנדים רצינים לגבי מיון הזבל, הם רצינים גם בדברים אחרים. כאשר נמצא בבי"ס ילד עם כינים, מתחיל חיפוש כינים של האחים שלו שלומדים בבי"ס וגם אצל כל ילדי הכיתה. מספר פעמים בשנה אפילו יוזמים בדיקת כינים לכל ילדי בית הספר. ילד שנמצאו בראשו כינים יכול לחזור ללמוד רק אחרי שנציג מטעם ביה"ס בודק את ראשו שוב ומאשר שהראש נקי מכינים. לפעמים כדי לסיים תופעה לא רצויה, צריך להתעקש שכל אחד יעשה את המוטל עליו, בלי לעגל פינות. נקווה שגם בישראל יאכפו דברים כאלו.

 

 

במקרים אחרים אנחנו חושבים שחבל שאין בקנדה (כמו בישראל) קצת יותר יצירתיות, שכל ישר, גמישות ...

כשמגיעים לקנדה, אפשר לנהוג עם רשיון זר (ישראלי /בינלאומי..) במשך 60 יום, כמו תיירים ללא שום הכשרה מיוחדת. מי שעומד לגור בקנדה צריך לעבור מבחן תיאוריה ולאחריו מבחן נהיגה מעשי. לאחר שעוברים את מבחן התיאוריה, ניתן לנהוג עד מבחן הנהיגה המעשי רק עם נהג מלווה ! איפה ההגיון ? נהגתי חודשיים עם הרשיון הישראלי שלי בלי בעיה ואחרי שעברתי את מבחן התיאוריה הקנדי אני צריכה מלווה ? מצאנו עוד כמה חוקים לא הגיוניים.

 

דוגמא למקרה מתסכל ... אילו לקנדים היתה אפילו רבע מהגמישות הישראלית

לפני כ-10 שנים, הבן שלי חוסן בישראל יום לפני יום הולדתו הראשון. בקנדה את החיסון הזה צריך לבצע רק החל מגיל שנה. כלומר, בגלל שלפני 10 שנים הילד קיבל חיסון י ו ם א ח ד לפני הזמן, בקנדה לא מכירים את העובדה שהוא חוסן ודרשו ממני לחסן את הילד שוב, אחרת יוציאו אותו ממערכת החינוך. לך תסביר לקנדים מהי גמישות ?!

 

לסיכום ...

ברומא תתנהג כמו רומאי, בקנדה תתנהג כמו קנדי ... אבל תמיד תשאר ישראלי !

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל