ליל שישי

אמצע הלילה, שישי, חמים בחוץ ואני בטוח שהיא תחזור אמנם מעולם לא הבטיחה שתחזור, אבל משהו בי מרגיש אחרת.

אמצע הלילה, שישי, חמים בחוץ ואני בטוח שהיא תחזור
אמנם מעולם לא הבטיחה שתחזור, אבל משהו בי מרגיש אחרת.
את יודעת שאני אוהב אותך
אני יודעת, ואתה יודע שגם אני.
אז אל תלכי.
אלו היו המילים האחרונות שלי לפני שסגרה את דלת ביתי
הלכה ומאז עברו חודשים והיא לא חזרה.
הימים הראשונים היו ריקים, היו ימים קשים.
כל דבר הזכיר לי אותה, כל מקום, כל שיר, כל זוג, כל דבר.
בדרך לעבודה, הספסל שישבנו לאכול ארוחת צהריים.
בסופר, איך שהייתה אוהבת את מדפי השוקולדים.
בגינה הציבורית, שהייתה לוקחת את אחיי הקטנים לטיול.
הימים שבאו אחר כך, היו ימים של הכחשה.
ימים שניחמתי את עצמי היא עוד תחזור כי היא אוהבת אותי.
חודש אחרי שהיא כבר לא חזרה, עשיתי סדר או לפחות ניסיתי.
את מברשת השיניים שלה זרקתי, את החולצת בטן שלה קרעתי.
את נעלי העקב האדומות הנחתי ליד הפח בשכונה.
ואז נשברתי, התיישבתי על הספה ונרדמתי מדמעות של כאב.
חודשיים אחרי, חיפשתי אותה במקומות שהסתובבנו יחד
לא מצאתי אותה, אולי עברה דירה אולי טסה.
מה שבטוח את מס' הפלאפון שלה החליפה.
שלושה חודשים אחרי, הבנתי שאני פאקינג רווק
התקשרתי לאסף החבר שלי, זה שחוזר כל לילה עם עוד אחת שווה.
הוא לימד אותי הכל, מה לובשים, לאן יוצאים, מה שותים ואיך.
לימד אותי איך לחזור בלילה עם משהי ולשלוח אותה בבוקר הביתה.
ארבעה חודשים אחרי, הייתי אולי הכי מוכר בברים בעיר
במועדונים בתל אביב, פאבים, בתי מלון אפילו בים.
לא היה לילה שנרדמתי לבד. הלילה הזה, עם כחולת העיניים
שלשום עם בלונדינית גבוהה, אתמול, שמנמונת חמודה.
כל סוגי הנשים כבר ביקרו אצלי במיטה ועזבו בחיוך בבוקר למחרת.
שבעה חודשים אחרי, זה הספיק לי, נגעלתי מעצמי.
מי אני בכלל? כי היא, האישה שאני אוהב לא מכירה אותי ככה.
אם היא שמעה או ראתה את האיש החדש שהפכתי להיות
אז בטח היא מתביישת, או מאוכזבת, אולי אפילו כועסת?
ושוב, אלפי צעדים אחורה, ריקנות, בקבוק האלכוהול כבר לא עוזר
הנשים ששמחו לעשות איתי סקס רק הלילה וללכת בבוקר
כבר לא סיפקו אותי, לא ניחמו אותי.
אני רוצה אותה, את האישה שישנה איתי כל לילה וכל בוקר התעוררה לצידי
את האישה שרציתי שתישאר, ופחדתי שתילך.
שמונה חודשים אחרי, נפגשנו ככה במקרה בסופר.
קשה היה לפספס אותה, השיער החום הארוך שלך עם הריח
של שמפו הורדים שלה שאהבה.
בגדי הספורט וטיפה זיעה שהעידו שהיא אחרי ריצה ארוכה.
החיוך שלך, והקול הצפצפני שלה שרק אני אהבתי.
אני הולך אחריה בסופר, משנן מה לומר לה
פוחד שתסתובב ותתפוס אותי לא מוכן.
ואז היא עצרה, הסתובבה וחייכה.
התגעגעתי.
הלב שלי דפק, שמונה חודשים אני מחכה לרגע
שרק אראה אותה, שתגיד מילה אחת שתמלא אותי
והנה היא עומדת מולי מול מדפי השוקולדים ומודה שהיא התגעגעה.
אני נותר בלי מילים לא מצליח להגיד לה שגם אני.
היא מחייכת וטוענת שחייבת להמשיך לרוץ רק עצרה לקנות מים.
רגע, לפני שאת הולכת חשוב לי שתדעי אני אוהב אותך
בואי ננסה לתקן ונחזור אל תוותרי עלינו.
תבואי מחר למקום שנפגשנו בו לראשונה, אחכה לך שם בעשר.
היא שתקה, חייכה והלכה.
יום שישי, עשר בלילה, חמים בחוץ, אני מחכה לה.
יושב בספסל עם ורד כולי נרגש, היא תבוא.
יום שישי, 4 לפנות בוקר, קריר בחוץ. אני מניח את הורד על הספסל
היא כבר לא תחזור.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל