הקוד של מהפיכת הריבונות

הרצח הנורא של הנערים שנחטפו והימים עד שהממשל גילה את שידעו, ועד ללוויה ההמונית מחייבים לחשוב הרבה על הקוד של מהפיכת הריבונות של עם ישראל ועל תרבות הפרהסיה, מצד אחד ועל ההקשר לתשליל (הנגטיב) הפלשתיני של מדינתנו, מצד שני..

הקוד של מהפיכת הריבונות

הקוד של מהפיכת הריבונות
צבי י' כסה

הרצח הנורא של הנערים שנחטפו והימים עד שהממשל גילה את שידעו, ועד ללוויה ההמונית מחייבים לחשוב הרבה על הקוד של מהפיכת הריבונות של עם ישראל ועל תרבות הפרהסיה, מצד אחד ועל ההקשר לתשליל (הנגטיב) הפלשתיני של מדינתנו, מצד שני..
רק מעטים משנות המאבק לעצמאות חיים אתנו. מי שלא חווה קהילה הנאבקת לחירות יציע בנקמנות הצעות חסרות שחר. דבר לא מרתיע לוחמי חירות ישראל ודבר לא מרתיע לוחמי חירות ישמעאל. הנה הדגם:

ב – 1 בפברואר 1944 – המלחמה הגדולה בעיצומה – בגין בראש האצ"ל - פרסם את הכרוז הראשון: ..."השילטון הבריטי בגד באומה העברית ובציונות הממלכתית. לכן, אין לאומה מנוס פרט למלחמה ישירה נגדו... נילחם, כל יהודי במולדת יילחם, אלוהי ישראל, אל צבאות יהיה בעזרינו. אין נסיגה. חרות או מוות..." זו הייתה הכרזת המלחמה של אצ"ל נגד הכובש הזר.
חירות או מוות ! האלקינים והלוינים והסטרוקים והבנטים שלא היו כאן, ייאלצו להבין שזו ההוויה של קהילה לוחמת שיחרור. זו הייתה קהילת היישוב עם המחלוקת בין ההנהגה לפורשים לטרור. וזו ההוויה בקהילה הפלשתינית באיפיוני תרבותם הזרה לנו. ובמאבק הכפול נגד הבריטים ניצחנו – היום אנחנו יודעים - כי החליטו להתפרק מהאימפריה.
אבל ניצחנו את הפלשתינים – וזה היה העיקר – כי הנהגת היישוב ריסנה כדי שלא נהיה כמוהם. ניצחנו לא משום שאותנו מלים ביום השמיני ואותם בנערוּת. ניצחנו כי לא חטפנו נערים ולא רצחנו חפים מפשע עד כמה שהיה אפשר. ההנהגה לא הסכימה לפורשים שנגלגל חביות נפץ לשווקים הומי אדם. לא היו אלקינים ברמת החלטות שמציעים כל הצעה קיצונית כשהיא נטולת השאלה ההכרחית: מה יהיה אחר כך. ולמרזלים ולבן גבירים לא הייתה תקומה.

אם חירות או מוות היו אתנו, מה מאתנו יהלוך להבין כי חרות או מוות אתם. התגייסנו בני 16 ו – 17 לפלמ"ח ב – 1946-7. ז. א. שכל בן 16 פלשתיני הוא טרוריסט בפוטנציה וירתום עצמו למאבק הלאומי באיפיוני תרבותם הזרה לנו. וכמו אצלנו, ייאלצו לבצע "סזון" – מה שעושה אבו מאזן ואומר בערבית לשרי החוץ הערבים - . אני מוסר טרוריסטים בתיאום עם השליט הזר. כך היה אצלנו. כלומר, נגטיב, תשליל אחד לאחד בדרך למדינתם..

לכן, חסר תכלית לאיים על לוחמי חירות בעונשים. הדרך להילחם בחמאס (נרתענו בעופרת יצוקה לממש את יכולתנו, כשם שנרתענו ממימושה בלבנון 2 עם חיזבאללה)- היא לסייע לאבו מאזן להקים את מדינתם. כל הדרכים האלקוניות והלויניות והסטרוקיות והבנטיות רק יחזקו את החמאס. והרי זו כוונתם. בתגובה הפבלובית: "תשובה ציונית הולמת".
הסיסמה הזאת של הלאומנים לפלגותיהם היא שקר. האמיתית היא "תשובה פוסט ציונית הולמת" כי הרי בהם בוערת האידאה להמיר את מדינתו של עם ישראל במדינתם של שני העמים עם "דמוקרטיה לאחד מהם בלבד", קומבינה אפרטהייד.
בצד ההבנה לממשותו של התשליל הפלשתיני, תאומו של זה הישראלי, לא מותר להתעלם מהניסיון להמיר את הקוד של מהפיכת הריבונות של עם ישראל. עניין זה דורש דיון רחב אגע בו כאן בתמצית:

הקמת הריבונות שלנו צלחה כי הקוד היה משל המשורר הלאומי, ביאליק:
"...עַל-אַף הַשָּׁמַיִם וַחֲמָתָם – הִנְנוּ וְעָלִינוּ – בִּסְעָרָה - הִנְנוּ וְעָלִינוּ!
אִם-אָסַף הָאֵל מֵעִמָּנוּ אֶת-יָדָיו / וַאֲרוֹנוֹ מִמְּקוֹמוֹ לֹא-יָמוּשׁ – נַעַל-נָא אֵפוֹא בִּלְעָדָיו!_"

זה הקוד של היהדות הישראלית שהחליפה את זו היהודית..

הקוד הפעם בא בדברי האבל של אחיו של אייל יפרח: "...אני מרגיש שהרמת את עם ישראל גבוה וקרבת אותנו למשיח..." . לא, אלה לא דברי נער הם התורה משל הרא"יה קוק:
"…כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כוח משיח… " (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות, עמ' יג); "המלחמות מעמיקות את הערך המיוחד של כל עם, עד שמתבלטת צורתו ויוצאת אל הפועל בהגמרה בכל פרטי עמקיה" (אורות טו)

העמידה המכובדת, הכובשת, המקרינה של המשפחות לא משחררת ממחלוקת: אבלות מדינה על בניה או אבלות תיאולוגית על קורבנותיה. מעבר ובתוך האחדות יש מחלוקת אמת. החופשיים לא יכולים להירתע ממנה כי זו מהות הריבונות: אדם ריבוני בחברה ריבונית במדינה ריבונית. לא רבנית.

בגילי הנושק למחצית העשור התשיעי, עם גאנים ישירים מהעלייה השלישית אני עם המחזור שלנו שייכים לדור המייסדים, לא הייתי רוצה שבהלוויה חו"ח של חייל איזה רב יספר את הידוע לו על מה שאמר אלוהים לרבי עקיבא (ששמענו הפעם). מה שאנחנו יודעים הוא שחצי מיליון נהרגו וביניהם 24 אלף מתלמידיו.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל