הרי את מגורשת לי

מתאהבים , מתחתנים , והקרע נוצר ותחיל לגדול . ביפורה של בחורה צעירה שמתחתנת נישואים כושלים ומגשימה חלום לאחר מכן

הרי את מגורשת לי – שלום ימין.

היא עמדה מבויישת בכניסה לבניין הרבנות בתל אביב . החל מהיום היא תיקרא בתעודת הזהות שלה : גרושה איזו בושה , איזו כלימה....איך תוכל להרים את הראש כשתסתובב ברחוב . הרי זה כמו אות קין על מצחה . גרושה גרושה גרושה....אם אבא שלה היה חי הוא היה מת פעמיים מבושה . ואמא שלה , אמא שלה לא מעוניינת בכלל לשמוע ממנה יותר . מה עשית לי ...היא אומרת...איך אני אצא עכשיו החוצה מהבית..אני אגיד לכולם שהבת שלי חולת נפש וזהו . ככה לא יצחקו עלי . כל המשפחה שלה בודדה אותה והיא נותרה לבדה עם כל הצרות שלה.....לא ידעה מה לעשות . הגרוש שלה נכנס לרכב ונסע . רמי , מבוגר ממנה בשנתיים בסך הכל . הגיע לרבנות עם מצב רוח עליז ושני חברים קולניים . מה שהיא עברה כאן.......איזו השפלה.......אבל עכשיו הכל מאחוריה . הנישואים הכושלים , אמא שלה שלא מדברת איתה , הגרוש שלה..רמי . שנסע ורק היא עומדת כאן בפתח הרבנות בתל אביב .....לבד.....בוכה .

צלצול הטלפון העיר אותה משנתה ... כבר חודש שהיא משוחררת מהצבא וישנה כמעט בכל יום עד הצהרים . בקרוב היא תתחיל לעבוד לפני הלימודים . המסלול המוכר והידוע . צבא , עבודה , טיול , לימודים , נישואים , ילדים......ומה ? זה מה שיהיה ? בתוך תוכה יש התנגדות עזה ביותר להיות חלק מהמסלול הזה . איזה מין דבר זה ? להיות מתוכנן עד יום מותך . והכל סביב השגים , עבודה , לימודים , ילדים...לא רוצה . אמא שלה מוחה והיא לא מתיחסת . אביה השאיר לי סכום כסף לא קטן לפני שהלך לעולמו . בינתיים היא לא צריכה כלום . יש לה איפה לישון , לאכול , לחיות . אמא שלה מתחילה להראות סימנים של חוסר סבלנות . לא יכולה לראות את הבת שלה קמה בכל יום בצהריים , שותה קפה ויוצאת לים עם חברות עד הערב . ואז מסיבות בילויים . למרות שיש ברוך השם בית גדול ויפה בבעלותה והבת גרה ביחידה נפרדת . למרות שהן מסודרות כלכלית , עדיין לדעתה , על ביתה להתחיל לעבוד ולו רק כדי להכיר את העולם האמיתי שהיא חיה בו . אי הבנה מעצבנת.הבת מנסה להסביר לאמא שעכשיו קיץ וצריך לבלות בו ואילו האמא חושבת ההיפך . אין צעקות , אין ריבים , אבל יש מתח קבוע באוויר . ושני הצדדים מרגישים לא נוח .אמא שלה שלחה לה בדואר חוברות עם הצעות לקורסים שונים ותהליכי הרשמה לאוניברסיטה....והיא , היא רק רוצה לבלות כרגע . ואין שומע ואין מקשיב . עוד יותר , היא מתכננת נסיעה לתאילנד . מעניין איך אמא שלה תגיב.....
בטלפון חברה טובה שלה . מדברות על בנים ועל עבודה ואחר כך מספרות על החולצה החדשה שקנו ועל ההופעה בשבוע הבא ובתוך חצי שעה כבר נפגשות בים עם מגבת ומשקפי שמש ואסור לשכוח את הקרם הגנה ובעוד דקה הן כבר יושבות על כסאות נוח ונהנות מהים ומהחיים . ואז הגיעה השיחה על חבר ועל שידוכים ועל זה שיש לחברה שלה מישהו להכיר לה ולאט לאט גלשה לה השיחה לכיוון של לתת מספר טלפון ..כי לא תמצאי יותר חמוד ממנו ועוד כאלה דיבורים.....לקחה מספר טלפון והתקשרה כעבור יומיים . על הקו בחור שנשמע מתוק מדברים על מה ומי ובעיקר הוא מדבר והיא מקשיבה וחולמת...הוא מספר שהוא קצין בקבע שעומד להשתחרר בעוד חצי שנה ואחר כך ללמוד משפטים....ולעשות קריירה....היא מדמיינת אותו גבוה חטוב , פנים מדהימות חיוך רחב וכבר מתמלא ליבה באושר קטן . מדברים במשך כמה ימים וכשבשל הזמן קובעים להיפגש . היא מכינה תכנית מילוט . החברה תמתין עם טלפון . אם הוא ממש לא , היא תחייג ולאחר צלצול אחד תנתק בלי שירגיש . החברה תצלצל לה בחזרה והיא תצא מהפגישה בטענה שצץ משהו דחוף. ואם הוא יהיה בסדר. אם הוא יהיה בסדר היא לא מתקשרת ולא בורחת אלה צוללת למחוזות האושר הנצחי . שם אין דמעות .רק של אושר . שם אין בכי רק של התרגשות ......צלצול בדלת . אמא נכנסת . לאן את הולכת כל כך זוהרת ? שואלת אמא שלה . והיא שמחה סוף סוף לספר לה על הפגישה . ואמא שלה כמעט מתעלפת מאושר . שואלת שאלות ,מדריכה ,נותנת טיפים. סוף סוף הבת שלה מתחילה להיות רצינית . שתוציא את כל השטויות שלה מהראש . היא כבר רואה את עצמה בשמלה ארוכה ושחורה מלווה את בתה הכלה לחופה . כולם מסתכלים עליה . קצת עצובים שבעלה איננו לידה . קצת עצובים שלא זכה למעמד הזה . אבל היא כאן . וכל הנשים מסתכלות על השמלה שלה ומקנאות . אוי כמה קנאה תהיה באוויר . ואיזו תסרוקת שהיא תעשה....זה יהיה הערב שחיכתה לו שנים ארוכות ומלאות תקווה..... אמא ! אני הולכת . נשיקה חטופה,חיבוק. הלכה לפגישה . אמא שלה נשארה בבית מלאה שמחה שמחפשת להתפרץ. הבת שלי הולכת להתחתן . היא מזמזמת לעצמה בשקט . כמעט מתעלפת מרוב התרגשות . כמעט לא מתאפקת . רוצה לרוץ ולספר לכל העולם . אבל לא . עדיין לא . הרי זאת פגישה ראשונה . זה עושה מזל רע . מה פתאום לספר על זה . צריך לחכות ....שיהיה רומן..ואחר כך פגישה....ואחר כך......הוי , איזו שמלה ואיזו תסרוקת...והיא מתחילה להסתובב בבית כאילו שהיא רוקדת וולס..רוקדת..רוקדץ..ודמעות מתחילות לרדת לה על חיייה הסמוקות . לו היה כאן בעלה האהוב , לו היה כאן היה רוקד עימה ושמח בשמחתה....היו ביחד רוב חייהם . זוג אוהבים שלא נפרדו עד שחלה ומת . שנה אחת וזהו זה . לא הספיקה כמעט כלום . כאשר התגלתה מחלתו תכננו לעשות סיבוב מסביב לעולם ביאכטה , אולם מחלתו לא אפשרה את זאת והם הסתפקו בנסיעה קטנה לאנגליה . שהו שם שבוע . ראו הצגה בתיאטרון הלאומי אכלו בכמה מסעדות יוקרה , רקדו בנשף זה או אחר וחזרו...ישר לבית החולים . לטיפולים ולכאבים הארורים שהדירו מנוחה ממנו וממנה . הוא מכאב והיא מעצב . ואז בא היום הנורא והיא.....היא נשארה לבד בעולם . בלי האהוב שלה . בלי הגבר היקר שכל כך אהבה....שלא הספיק ללוות את בתו לחופה......תמונה גדולה שלו תלויה בסלון . מעל כל שאר המזכרות והקישוטים . הוא תמיד שם . שומר על הבנות . במבטו , בהודו ובהדרו ובעיקר בזכרו שיישאר אצלן לנצח........ניגבה את הדמעות והלכה לשבת מול הטלוויזיה . לראות עוד פרק באופרת הסבון . שוב דמעות וצחוקים עצבנות ורוגע . את הכל מספקים הספרדים האלה בסדרות שלהם......

פגישה עיוורת . מעשה שמצד אחד הוא יכול להיות אכזבה גדולה כי אין לך מושג את מי שאתה אמור לפגוש ומצד שני , החיים כהרפתקאה מה כבר יכול להיות....והרי יש לה תכנית ב'. הגיעה לבית הקפה שבו קבעו להיפגש . הסתכלה ימינה ושמאלה ולא ראתה מישהו שיושב לבד וממתין לה . היא נעמדה קצת בבישנות בכניסה והמתינה . המארחת ניגשה אליה ושאלה כיצד היא יכולה לעזור....היא סיפרה שהיא מחכה לבחור שאיננה יודעת כיצד הוא נראה. פגישה עיוורת אמרה המארחת כמעט בלחש וחייכה....בואי , היא אמרה . נדמה לי שיש כאן איזה בחור שמחכה לך . הן ניגשו לתוך בית הקפה ושם בשולחן זוגי ליד אחד המעברים למרפסת ישב בחור והתעסק עם הטלפון הסלולרי שלו . הוא הביט במארחת והזדקף בחיוך , הן הגיעו אליו . מבט שלה ומבט שלו היא שאלה אם זה הוא והוא שאל אם זאת היא ומכאן לשם אפשר להגיד שהפגישה התחילה ברגל ימין . הם הזמינו קפה הפוך ועוגה והתחילו לדבר ולחייך זה לזו.....הוא סיפר לה על השרות שלו והיא סיפרה לו על החיים שלה ומדי פעם הוא סיפר איזו בדיחה וכשהיא צחקה , הפנים המתוקות שלה עשו כזה פרצוף שהוא הרגיש פתאום שהוא אוהב אותה ממש ממזמן והפגישה הזאת היא לא סתם וגם היא חשבה ככה ושניהם דיברו על הגורל שמפגיש אנשים בחיים והופך אותם לזוגות....חלפו שעתיים ותכנית ב נזנחה..הוא הציע להסיע אותה הביתה והיא כמובן הסכימה.....הם הגיעו עד לביתה ושם עצרו . היא הושיטה לו יד ללחיצה והוא נתן לה נשיקה בלחי....היא חייכה בביישנות ופתחה את הדלת , נפרדה ממנו לשלום והלכה לכיוון הבית . מהחלון ניבט פרצוף מרוצה ווילון הוסט בחזרה...אין ספק שהפגישה הצליחה.....צריך להתחיל לחשוב על שמלה ותסרוקת חשבה אמא לעצמה בסיפוק..........
אמרו על החתונה הזאת שלא הייתה כמותה בעיר . כל המי ומי הוזמנו....אם הכלה התהדרה בשמלת ערב מעלפת וכל העיניים היו נשואות כלפיה בקנאה . על צווארה ענדה שרשרת מהממת של שילוב זהב ואבני חן ולראשה תסרוקת חדשנית ויפייה .....בכל זאת , לא בכל יום הבת שלך מתחתנת..ועוד עם גבר נאה ומשכיל ובעל מקצוע וכבוד.......שלושה חודשים הם יצאו ויום אחד הוא כרע ברך וביקש את ידה . בחוף הים , ערב רומנטי עם יין ונרות ולפתע , שלושה נגני כינור מגיעים ועומדים מסביבם ומנגנים שיר אהבה , הוא קם וכורע ברך מולה ומבקש את ידה לקול מחיאות הכפיים של כולם . דמעות עלו בעיניה והיא כמובן שאמרה כן , כן , כן.......איך לא ? הוא עשה לה את זה.לא כל אחד היה מצליח לגרום לה להתאהב ככה . ליפול שדודה כמו אחרי קרב ענקים בזירת איגרוף...האהבה ניצחה .
מאות מוזמנים הגיעו לחתונה מפוארת בגן אירועים נחשב . כל ההוצאות על אם הכלה . הכסף לא מהווה בעייה . אוכל מדהים , מוסיקה מטריפה ,אווירה מחשמלת וריקודים ללא הפסקה עד אובדן החושים . אורות וצלילים התערבבו ויצרו מיקסם אחד גדול של שמחה אין סופית...זאת היתה חתונה שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה . ואחר כך נסעו לבית מלון ומילאו האחד את השני במטעמי האהבה הנצחיים , עד אובדן החושים וחוזר חלילה.... ואחר כך באו ימי הדבש וכולם כל הזמן רצו להיות ולבקר אותם ולראות , ופתאום אלבום החתונה אז מוזמנים הביתה ושוב אוכל וצחוק וחיים טובים... והימים הפכו לשבועות ושבועות הפכו לחודשים והם ביחד כבר שנה . רוצה ילד מתאווה לילד חולם על ילד . והיא דוחה . לא עכשיו . קשה לה . רוצה עדיין לחוות את החיים ללא האימהוץ . כל דבר בעיתו . והוא מתחנן . ממש זועק לילד . והיא בסרובה איתנה . ופתאום יש לחץ מוזר מכיוון אמא..מה עם נכד ? היא שואלת בזהירות רבה.......והזהירות הופכת לדבק שהולך ומציק....והיא ..היא עדיין צעירה . בקושי עשרים ושתיים . מה פתאום להיות אמא עכשיו ? אולי בעוד שלוש שנים.....שלוש שנים ? מזדעק בעלה...שלוש שנים מזדעקת אמא.....עוד כמה זמן נותר לי לחיות ? היא מתחילה לעשות מניפולציה על הילדה....כלום לא עוזר . היא בעמידתה . לא עכשיו . היא הודפת את כולם בכוח . ופתאום הוא נמצא בצבא עד מאוחר . פתאום יש לו משמרות ותרגילי חירום ואי אפשר לצאת הביתה כי הגדוד בצפון ובדרום....המרחק מתחיל לגדול בינהם והדירה הקטנה מתחילה להשמיע קולות של ריקנות . היא מתגעגעת אליו והוא חסר לה . לעיתים נעדר שבוע תמים . ככה זה בצבא הוא מסביר לה . סודי . עוד שנתיים אני משתחרר ונהיה ביחד . היא לא יכול להאמין לו . גם הסקס כבר לא אותו להט , אותה אהבה , כמו שהיה בהתחלה . עושה את המעשה מתוך הכרח . והיא מרגישה . וקשה לה עם זה . והוא לא מדבר יותר על ילד . לא רוצה . ופתאום היא מריחה ריח של אישה בארון . והמדים מריחים מבושם נשי. שאלות נוקבות , בכי , צער והוא מכחיש ועומד איתן עד שלבסוף נשבר כמו עץ יבש בסערה . יש לו מישהי . חיילת בבסיס . חיילת סדירה . היא שואלת אם הם.....והוא משפיל מבטו ועונה שכן .עולמה חרב עליה באחת . לקחה את חפציה והלכה לאמא . ואמא . אוי לבושה בוכה וצועקת . הכל בגללך היא אומרת לה . הכל בגלל שלא רצית ילד . איך אני ארה את פני בחוץ ? הנה אני מתה . אין לי יותר בת . כל החתונה הזאת והחברות שלי שבאו והקרובים....הכל הלך לעזזאל . והיא בוכה . בוכה מבושה . מסלקת את ביתה מהבית החוצה . אין לי בת יותר היא צועקת . .......
אחרי חודש שגרה אצל חברה קיבלה הזמנה לרבנות . החליטו לעשות את זה מהר וחלק . לא הולך אז לא הולך . נהרות של דמעות נשפכו שם . והכל נגמר . ההשפלות של הרבנים ברבנות . טקס דוחה ומשפיל . ועכשיו היא גרושה...הוא נסע עם החברים.....והיא . היא מנגבת לפתע את דמעותיה . זוקפת צוואר . והולכת למשרד נסיעות . שלום . שלום עונים לה......אני רוצה כרטיס בכיוון אחד לבנקוק......



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל