חִלֵל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ
(לא נשכח, קינה לגירוש מגוש קטיף)


כָּלוּ בַדְמָעוֹת עֵינַי
עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי,
צָעַק לִיבִּי אֶל ה'
לָמָּה נִשְֹכַּח יְמִינִי ?
מַדּוּעַ אִיבֵּד אֶת עַצְמִי ?

שָׂם לְהֶרֶס כָּל מַחֲמֻדֶיהָ
שִׁילַח בָּהּ צָבָא,
חִלֵל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ
עַל כָּךְ אֲנִי דָוָוה.

פָּקַד כּוֹחוֹת לְהַקְצוֹת
כְּדֵי לִרְדוֹף אַחֲרַי,
"שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת
נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלוֹתַי וּבַחוּרַי".

לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו
כָּל אַמִיצֵי דֶּרֶךְ,
לִרְמוֹס וְלִדְרוֹךְ עָלָיו
עַד לִכְרִיעַת בֶּרֶךְ.

שָׂם אַרְצֵנוּ לְשָׁמָּה וְעִרְבּוּבְיָה
גְּזֵירָה הִיא מִלְּפָנַי !
מִי יָבִין נַפְשׁוֹ הַחֲבוּיָה ?
נִסְתָּר זֹאת מֵעֵינַי.

חִימֵשׁ אַחִים בְּסַם רָעִיל
עוֹד וְעוֹד , לֹא הִרְפָּה,
לֹא לְעֶזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל
כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה.

הוּא פָּרַץ הַפֶּרֶץ
וְנִיתֵּק הַחֶבֶל,
לֹא הֶאֱמִינוּ יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ
שֶׁהוּא יוֹסִיף עַל אֵבֶל.

אָנוּ בְּיָגוֹן וּבֶכִי
צַעַר עֲקוּרִים,
לַמַּכֶּה נוֹתֵן עוֹד לֶחִי
וְלָנוּ מְרוֹרִים.

גִּילָה מְלוֹא קַשְׁיוּת עוֹרְפּוֹ
מַמָּשׁ בְּאָב הַחוֹדֶשׁ,
יְהוּדִים צְאוּ מִפֹּה !!!
אוֹיֵב הִכְנִיס לַקֹּדֶשׁ.

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִיבֵּנוּ
נַחֲלָתֵנוּ לְזָרִים,
אַךְ יֵשׁ מִי שֶׁיָשִׁיבֵנוּ
וְשׁוּב הָרֹאשׁ נָרִים.