הסזון כמשל

בן גוריון צדק בגדול "בסזון" ב- 1945. על סמך מה? על סמך זה שנתניהו דורש ממחמוד עבאס לבצע את הסזון הפלשתיני.

הסזון כמשל

הסזון כמשל
צבי י' כסה

בן גוריון צדק בגדול "בסזון" ב- 1945. על סמך מה?

על סמך זה שנתניהו דורש ממחמוד עבאס לבצע את הסזון הפלשתיני. בנאומו של יו"ר הרשות הפלשתינית בפני שרי החוץ הערבים, אישר כי הוא מתאם סזון עם ישראל. ז.א. מוסר מידע במילים מהלקסיקון האצ"לי : "מסגיר לוחמים לכובש". היו"ר מסכן את חייו. שניים – סאדאת ורבין – נרצחו על השלום. ונתניהו דוחף אבו מאזן לשלב נוסף שקרה אצלנו ב – 1948.
במריבה בין התנועה הרווזיוניסטית לגילגוליה עד לליכוד לבין תנועת העבודה לגילגוליה מהיישוב והמדינה, אין דבר חריף מהסזון – ההחלטה של ההנהלה הציונית למסור פורשים, חברי אצ"ל, לידי הבריטים. עניין זה, בצד אלטלנה, עולה בוויכוח הציבורי והוא בולט נוכח הסזון שמפעיל ראש הרשות הפלשתינית.

המעטים מאד שהיו ועדיין כאן בשנות ה – 40, חייבים להשכיל את האחרים איך מקימים מדינה למרות הסבכים מבחוץ והפורשים מבפנים.
בנובמבר 1944 - בעצם המלחמה העולמית - רצחו שליחי הלח"י את הלורד מוין, השר הבריטי למזרח התיכון. הזעזוע בוטא ע"י ההנהלה הציונית: "היישוב העברי והציבור היהודי נזדעזעו מרצח לורד מוין...אנו מתעבים את הרוצחים ורואים בהם בוגדים בעמם..." ויצמן אמר שמותו של מוין "כאב לי יותר ממות בני..". ראש הממשלה צ'רצ'יל אמר כי הוא מסתלק מתמיכתו בציונות. והמנהיגות נבהלה לנזק המתרגש.

ב – 1 בפברואר 1944 – המלחמה בעיצומה – בגין בראש האצ"ל פרסם את הכרוז הראשון: ."...השילטון הבריטי בגד באומה העברית ובציונות הממלכתית. לכן, אין מנוס פרט למלחמה ישירה נגדו... נילחם, כל יהודי במולדת יילחם, אלוהי ישראל, אל צבאות יהיה בעזרינו. אין נסיגה. חרות או מוות..." זו הכרזת המלחמה נגד בריטניה הלוחמת בנאצים. .
הנהגת היישוב הועמדה במצב בלתי אפשרי. מלחמת העולם בעיצומה. בן גוריון הכריז על תוכנית בילטמור (1942) התובעת שאחרי המלחמה תיכון מדינה עברית בא"י. שרת ובן גוריון נאבקים על הקמת הבריגדה היהודית (הוקמה רק ביולי 1944). הם וויצמן רצים להיאבק עם עולם ומלואו על קידום המפעל. ומאחרי גבם מכריז ארגון פורש על מדיניות משלו ופורק עול משמעת. הערכת המנהיגות הייתה שהפורשים - האצ"ל ולח"י - מסכנים את התוכנית הציונית. ליישוב לא הייתה מדינה ולא משטרה ולא בית סוהר והדרך להתגונן מנזקיהם הכתיבה בלאת ברירה את הסזון - למסור פורשים לממשלה. .

במצב דומה עומד עכשיו אבו מאזן. הוא לומד איזה נזק הטרור גורם לרשות הפלשתינית הנאבקת על הקמת מדינתם. זה דומה לתהליכים שעבר היישוב העברי ערב הקמת המדינה. דומה ולא דומה. כי לא היה להם בן גוריון כמייסד מדינה: מיומו הראשון בהנהגה הבין ב. ג. שאין לקבל ארגונים פורשים למדיניות עצמאית. אמר ועשה: כל אירגון שהחליט על מדיניות משלו פורק. מה נערץ יותר מארגון השומר. אבל, כשהתברר שהארגון מבצע מדיניות משלו החליט ב. ג. על פירוקו. מה היה יותר נערץ מגדוד העבודה. אבל, כשעלה על מסלול של מדיניות משלו פורק. וכך היה בעניין האצ"ל וכך היה להבדיל בפירוק הפלמ"ח.

וכך היה באלטלנה. וישראל הייתה למדינה אחת – ממשלה אחת – צבא אחד -פיקוד אחד! רק מנהיג שמוכן לעמוד באלה מקים מדינה ראויה.
הסכם אוסלו כשל למען האמת כי עראפאת לא העז לחסום את הטרור הפלשתיני ורבין ופרס לא היו מוכנים לחסום את גוש אמונים. בן גוריון עשה אלטלנה א' להבטיח שמדינה היא לא שיבטיה; בגין עשה אלטלנה ב' והרס את ימית ויישובי רפיח למען השלום עם מצרים; שרון עשה אלטלנה ג' בפינוי ההתנחלויות בעזה ובצפון השומרון. שלוש אלטלנות. האם אבו מאזן יעלה לרמה הזאת? האם נתניהו יעלה עדיה? הכל אפשרי. אחרי רוזוולט בא טרומן, אחרי צ'רצ'יל בא אטלי, אחרי בן גוריון בא אשכול. כל השלושה לא איכזבו. אולי.

והפראדוקס : מנהיג משמאל בדי. אן. איי שלו יש פשרה ומיגבלת הכוח, בדי אן איי של מנהיגים מימין אין גאנים של פשרה ומיגבלת כוח. והם ניזקקים להשתלתם בעת עלייתם לראשות ממשלה. במילים פוליטיות: עושים את ההיפך מכל שאמרו.
רק אדם לא ישר יתכחש לעובדה: השמאל מנצח בקונספציה האסטרטגית והימין מנצח בבחירות. עם משונה אנחנו.






אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל