ההופעה החיצונית מטעה - כולנו אחים

פולניה אקזוטית ממוצא סיני? מרוקאי תכול-עיניים ממוצא איטלקי? ההסטוריה מוכיחה שכולנו בני-תערובת. שחורים, לבנים - כל העולם אחים!

הפרד ומשול

מקור הפתגם "הפרד ומשול" הוא יווני - "דיארי קה וואסילבה". אך בצורתו הרומאית - "דיבידה אד אימפרה", DIVIDE ET IMPERA, שבה נהג להשתמש יוליוס קיסר, שעל שמו נקרא התואר "קיסר", הוכנס פתגם זה לשימוש עולמי. הרומאים ידעו, שסוד השליטה בעממים זרים הוא - יצירת סכסוכים ביניהם, שימנעו מהם להתאחד נגד האויב המשותף - הכובש הזר. שיטה אחרת ליישום פתגם זה היתה - שיטת ה"טרנספר" - ה"העברה". הרומאים העבירו אוכלוסיות וותיקות לארצות אחרות, והכניסו במקומן לארצות-מולדתן תושבים זרים, שגם הם נעקרו מבתיהם. אלה שהועברו היו בעיקר המשכילים, וכך נהרסו תרבויות שלמות. הכובשים השאירו בבתיהם בעיקר חקלאים ופשוטי-עם - אנשים בורים שכמעט לא ידעו לקרוא ולכתוב, בקושי התמצאו בעניינים הרוחניים של ארצם, שלטו בשפתם רק במידה המינימאלית הנדרשת לחיי היום-יום, ונשלטו כליל ע"י אצילים מלידה, עשירים ואנשי-דת. האיכרים המיותמים ממנהיגיהם המשיכו לעבד את אדמות-מולדתם ולשלם מיסים לכובשים. כשהגיעו למקומותיהם זרים שהועברו לשם בכפייה, הם כולם השתלבו יחד בלית-ברירה, ויצרו במשך הזמן תרבויות חדשות.
בשיטה זו, שיטת ה"טרנספר", נקט גם יוזף סטאלין, מנהיגה ממוצא גרוזיני של ברית-המועצות שלאחר המהפכה הקומוניסטית. כך הועברו רוסים אירופאים לבני-עור, זהובי-שיער וכחולי-עיניים לאזורים אסייתים ששכנו במזרח האיפריה, והתערבבו בקרב תושביהם האקזוטים. כיוון שרוסיה גובלת במונגוליה, בסין, ביפן ובקזחסטאן, התמזגו עם הגנים הרוסים הבהירים גם גנים מונגוליים, סיניים ומזרחיים, וכך נולדים שם עד היום בין היתר רוסים בעלי חזות סינית ומזרחית, או אף בלונדינים בעלי עצמות לחיים גבוהות שעיניהם מלוכסנות אך כחולות, או תכולי-עיניים ולבני-עור אך שחורי-שיער.


הגלייה

רומניה נקראת על-שם כובשיה הרומאיים - רומא-ניה. קודם-לכן, לפני מעל ל-2000 שנה, נקראה ארץ זו "דאקיה". היא היתה עשירה מאד בזהב, והשמועה על אוצרותיה הכבירים משכה אליה תשומת-לב נלהבת מצד הרומאים העתיקים. כששמע מלך דאקיה, שהאימפריה הרומאית מתכננת התרחבות לכיוון ארצו, הוא אסף עבדים נרצעים, וכפה עליהם להטות את אפיקו של אחד מיובלי הדנובה, הנהר החוצה ארץ זו. אחרי המבצע המסובך הוא ציווה עליהם לקבור את אוצרות הזהב של ארצו בלב האפיק המיובש של הנחל, ולהחזיר את זרם המים לאפיקו המקורי, כדי לכסות את מקום המחבוא לבלי-הכר. ליתר ביטחון הוא גם חיסל את כל העבדים המסכנים האלה אחרי שהמבצע הסתיים. אך כמו תמיד, השמועה דלפה והגיעה בכל-זאת לאזני הרומאים. הם כבשו את דאקיה, רצחו את כל תושביה, ויישבו את הארץ מחדש ברומאים תושבי רומא בלבד - גולים שהיו אנשים בלתי-רצויים במרכז האימפריה עצמה, ואף פושעים. תוך-כדי-כך היטו הרומאים את הנחל פעם נוספת, חפרו והוציאו את אוצרות הזהב, והשיבו את הנחל סופית למקומו המקורי. מאז הפכה פרובינציה עשירה זו לחלק בלתי-נפרד מאימפריית רומא העתיקה עד לחורבנה, עד-כדי-כך, שכיום השפה הרומנית קרובה ללטינית - שפתם של הרומאים העתיקים - יותר מן האיטלקית המדוברת ברומא של היום - לשעבר לב האיפריה עצמה.
בשיטה זו של הגלייה נקטו גם הבריטים, כשיישבו את אוסטרליה בסוחרים ובחיילים, אך בעיקר בהרפתקנים ובאסירים אנגלים, שאף הוצאו לשם-כך מבתי-הסוהר בארצם.
גם דרום-אפריקה יושבה בדרך זו, ע"י אנגלים שעברו שם בדרכם מאנגליה להודו ובחזרה, אך בעיקר ע"י הולנדים. בסופו-של-דבר, אחרי סבל רב ומרי כלל-עולמי, נשברה שם מדיניות-ההפרדה הגזענית - ה"אפרטהייד" - וקורה שלבנים ושחורים מתמזגים למשפחות ויוצרים ביניהם צירופים צבעוניים יחודיים - צאצאים מעורבים, שיהפכו במשך-הזמן ל"גזע" חדש.


כיבוש

בעיר ואטרה-דורני שבצפון-רומניה, על גבול אוקראינה, נמצא כביש הקרוי "דרך הטאטארים", זכר להרפתקאותיהם של הכובשים המונגולים, שפשטו על אירופה מספר פעמים. בין המאה ה-1 למאה ה-7 שלטו במזרח-אירופה ההונים, שלפי הסברה הרווחת היו מונגולים. הונגריה של ימינו נקראת על-שמם, שפתה הייחודית לא דומה לשפות הגרמאניות, הלטיניות והסלאביות הנפוצות ברחבי-אירופה, אלא לשפות הפינית, האסטונית והטורקית בלבד, והגנים של תושביה מעורבים.
הידוע שבין מנהיגי ההונים הוא אטילה ההוני.
אך הכובש המונגולי המפורסם ביותר הוא ג'נגיס חאן, שכבש את מזרח-אירופה כמה מאות שנה אחרי אטילה ההוני. "ג'נגיס חאן" היה התואר שבו זכה האיש ברבות הימים, ופירושו הוא - "החאן הגדול", או למעשה "הקיסר". הוא נולד בסביבות 1160 בשם טאמוג'ין, בן למנהיגו של שבט מונגולי מקומי קטן. בגיל תשע עבר טאמוג'ין לגור בבית כלתו לעתיד, בציפיה לשאתה לאישה כשיהיה בן שתים-עשרה. אך אחרי שאביו הורעל בידי בן-שבט אויב, גורשה אמו של טאמוג'ין משבטה, והנער הצטרף אליה ואל אחיו. הם חיו מן היד אל הפה, צדו ואף אכלו נבלות. תושייתו של טאמוג'ין הצעיר לא ידעה גבול. הוא איחד סביבו לא רק אנשים דחויים כמוהו, אלא אף מספר שבטים שכנים. כשהגיע לגיל הנדרש התחתן עם כלתו והפך במהירה למנהיגם הרשמי של כל שבטי הסביבה. במשך הזמן הצעיד טאמוג'ין הבוגר את צבאותיו הגדלים ממקום למקום, לפי מסורת המונגולים הנודדים, ובהדרגה כבש את סין, את קוריאה, את רוסיה ואת מזרח-אירופה. האימפריה האירו-אסייתית שלו נחשבת עד היום לאחת הגדולות בעולם אי-פעם. כך זכה טאמוג'ין בתואר "ג'נגיס חאן" - החאן הגדול - הקיסר הגדול של סין, אסיה ומזרח-אירופה. ג'נגיס חאן עצמו היה שאמאניסט ועבד את אלי הטבע, אך הוא היה שליט נאור וסובלני, והתייעץ עם חכמי כל הדתות, במיוחד עם בודהיסטים, טאואיסטים, נוצרים ומוסלמים, והנהיג ברחבי האימפריה שלו חופש-פולחן. יחד-עם-זאת הוא גם הנהיג הפקרות בכל הנוגע ליחסי-אישות, ולא היה בית כבוש בכל רחבי האימפריה הענקית, שבו לא נולד תינוק מונגולי-למחצה, פרי אונס של החיילים המונגולים הפראים. כך הופצו הגנים המונגוליים הדומיננטים בכל רחבי אירופה, ובמשך הזמן, לאחר ההגירה המאסיבית אל מעבר לאוקיינוס - גם ברחבי אמריקה. ג'נגיס חאן עצמו היה שייך לקבוצה אתנית שכבר היתה מעורבת עם אירופאים, פרי כיבושים קודמים, גם של ההונים, וכך הוא ורבים מבני-שבטו היו בהירי-עור, אדומי-שיער ובעלי עיניים ירקרקות. אך רבים מחיילי אימפריה המונגולית היו סינים, והם הפיצו בקרב האירופאים הלבנים בהירי-השיער וכחולי-העיניים את הגנים השולטים של צבעים כהים ועיניים מלוכסנות. וכך ישנם אירופאים רבים, שלמרות שאבותיהם ואבות-אבותיהם מעולם לא עזבו את ארצות מולדתם - בעיקר ארצות מזרח-אירופאיות כמו פולניה, צ'כיה ורומניה - הם נושאים בקרבם גנים מונגוליים. כיום, עם חלוף הדורות, לא רק פולני כהה, אלא גם פולני בלונדיני תכול-עיניים יכול להיות, למעשה, ממוצא סיני.


גם כיום טוענים האנגלים, ש"השמש לעולם איננה שוקעת בגבולות האימפריה הבריטית". המלכה אליזבת השניה היא עדיין השליטה הרשמית של אוסטרליה וניו-זילנד בצדו האחד של הגלובוס, ושל קנדה בצדו השני. אך לפני כמאה שנה יכלו הבריטים לטעון, שלא רק קצות העולם, אלא חלקים נרחבים מכל היבשות נשלטו על-ידיהם, ולא בצורה סמלית בלבד, אלא הלכה למעשה. מצריים שבאפריקה, הודו שבאסיה, המזרח-התיכון ואפילו עדן שבדרום-מערב האי-ערב - כיום מחוז בדרום-תימן, מול אתיופיה - כל הארצות האלו היו מלאות קצינים, חיילים ואזרחים בריטיים, שהשפיעו הרבה על התרבויות המקומיות, וגם השאירו פה ושם צאצא בלתי-חוקי בעל גנים אנגלו-סקסיים. כך נולדים גם כיום בתימן, בהודו, במצריים, בירדן ובעירק ילדים לבנים ובלונדינים, ואף כהי-עור, ששזפונם מדגיש עוד יותר את עיניהם הבהירות, ירושה מאב אנגלי בלתי-ידוע.


האימפריה האנגלית התחילה להיבנות כתוצאה מתחרות עזה עם הספרדים, שהיו הראשונים לכבוש את היבשת החדשה, אמריקה, בעיקר הדרומית. אחרי הגעתו של הספרדי הרנאן קורטז למקסיקו, בסביבות 1520, נכבשו הטריטוריות של האינדיאנים בזו אחר זו. עד-מהירה החלו גם האנגלים לגלות את אמריקה, וכך, למשל, נוסדה ניו-יורק על-שם העיר יורק שבצפון אנגליה, ומדינת ווירג'יניה נקראה ע"ש המלכה אליזבת I, שכונתה "בתולה" - "ווירג'ין". הגנים האירופאים השונים התערבבו באמריקה עם גנים אינדיאנים, וגנים אידיאנים ומעורבים אלה הגיעו, ללא-ספק, גם לאירופה.
בתקופה זו, במאות ה-15 וה-16, נוסדה באירופה גם הדת הנוצרית-פרוטסטנטית. כומר גרמני קאתולי בשם מרטין לותר כתב מכתב-מחאה עם 95 שאלות פרובוקטיביות למנהיגים הדתיים הקאתוליים המושחתים, ובראשם האפיפיור השוכן בוותיקן שברומא. לותר הדביק את המכתב הגלוי על דלתות הכנסיה הקטנה שבה שירת, וזו היתה תחילתה של תנועת-מחאה - "פרוטסט" PROTEST - שהפכה בסופו-של-דבר לזרם הגדול השלישי בנצרות, יחד עם הקאתוליות והאורתודוקסיות. העמים הלטינים השוכנים בדרום-אירופה ובדרום-אמריקה נשארו נאמנים לקאתוליות, בעוד שהעמים הגרמאניים שבצפון-אירופה, וכן האנגלים והצפון-אמריקאים, התמרדו נגד סמכותה של רומא ולכן נקראו "מוחים" - "פרוטסטנטים", או אוונגליים, אנגליקנים, קלוויניסטים ועוד.
המלכה אליזבת I היתה בתו של הנרי השמיני, שאימץ את הדת החדשה כדי שיוכל להתגרש מאשתו הראשונה - בניגוד לאמונה הקאתולית שאינה מרשה גירושין. אליזבת I היתה בתו של הנרי מאשתו השניה, לכן נחשבה ברומא לממזרה ולשליטה בלתי-חוקית, וכך הפכה לאחת מנושאות-הדגל של הדת החדשה.
בתקופתה, בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17, שררה מלחמה מתחמדת בין אנגליה האנגליקנית לבין ספרד הקאתולית, וספרד אף כבשה חלקים נרחבים מהולנד הפרוטסטנטית ושלטה בהם לסירוגין. עד היום ישנם בקרב ההולנדים הענקים והבהירים, צאצאי הויקינגים, ואף בקרב שכניהם הדנים, השבדים והנורבגים, ילידים כהים ולא גבוהים, שנושאים ללא-ספק גנים ספרדיים. אחד מהם היה, למשל, המלחין המפורסם לודביג וואן-בטהובן, שהיה גרמני מלידה, אך נשא שם הולנדי, והיה בעל חזות לטינית לגמרי.


לא רק בטהובן - רבים מגדולי התרבות הגרמנית הם בעלי חזות שפוגעת קשות בתורת "הגזע הארי העליון". הגדולים שבסופריה ומשורריה הקלאסים של גרמניה, וולפגנג פון-גיתה ופרידריך שילר, היו כהי-עור, כהי-שיער וכהי-עיניים, בעלי אף נשרי וחזות מזרחית. גם הבהירים שבין המלחינים המפורסמים ממוצא גרמאני, כמו וואגנר ומוצארט האוסטרי, היו בעלי מה שנהוג לכנות "אף יהודי". המלחין הדגול היחיד שהגרמנים התגאו בחזותו הארית - שיער בלונדיני, עיניים כחולות, אף קטן וקלסתר "מאוזן" - היה יוהאנס בראהמס, או בתרגום שמו לעברית - יוחנן אברהמס - שהיה בעל שם יהודי כשר למהדרין.
ואכן, באירופה מרובת הלאומים, הדתות, הצבעים והתרבויות לא חסרים גם גנים יהודים נסתרים.
אחרי חורבן בית-המקדש השני נהגו הרומאים בשיטת ההגלייה השגורה עליהם, והביאו אתם לרומא בירתם את העלית הישראלית, את אנשי הספר והתרבות היהודית, ואף את המנהיגים העבריים שהיו מתונים מספיק כדי להיכנע לכובשים החזקים מהם, כגון יוספוס פלאביוס, שהפך להסטוריון דגול. יהודים משכילים ובעלי-תושייה אלה התערו בחייה של הבירה הרומאית התוססת. במשך הזמן הם התבוללו בקרב הרומאים, ואחרי-כן הנוצרים. הרומאים נהגו לאמץ לעצמם את האלים של העמים שכבשו. כך החלו לסגוד לאלי יוון העתיקה בשינוי שמותיהם, המשיכו בהערצת האל הסורי מיתרא-סוריא, שהפך בשפתם ל"סול אינוויקטוס", - "אל-השמש הבלתי-מנוצח", וסיימו באמונה באלוהי-העברים המופשט מבית-המקדש בירושלים - העיר שהרסו. כיוון שהדת הנוצרית היתה מבוססת ברובה על התורה העברית - הברית הישנה - הצטרפו עברים רבים לכנסיה המתפתחת, שהאמינה באל אחד במקום בכל אלי רומא, יוון והמזרח. ברבות השנים הם הפכו בה לאנשי-מפתח. אך על ערש-דווי הקפיד כל אב יהודי-לשעבר לספר לבנו על חורבן-ירושלים, על בית-המקדש שנשרף, ועל אוצרות-העתק שעדיין הסתתרו תחתיו, אולי, במעברים ובמחסנים תת-קרקעיים סודיים.


החוקר והעיתונאי הבריטי גראהם הנקוק HANCOCK ערך עבודת-מחקר בת תשע שנים בכל רחבי העולם בנושא הצלבנים. ידוע, כמובן, שישוע, משיח-הנוצרים עצמו, כל תלמידיו ושליחיו, וכן מרבית הנוצרים הראשונים היו יהודים. אך הנקוק טוען בספריו רבי-המכר, שאף מעבר לכך, גם היהודים-לשעבר, צאצאי הגלות שלאחר חורבן ירושליים ובית שני, שלא עסקו בפעילות דתית אלא פשוט השתלבו בחברה הרומאית מסיבות פרקטיות - גם הם עזרו לייסד את הנצרות הלכה למעשה. במשך הזמן הם הצטרפו לכנסייה הקאתולית גם כנזירים וככמרים, ועלו בה לגדולה. לדברי הנקוק, יהודים-לשעבר אלה אף היו בין נושאי המשרות הרמות בכנסייה ובין היוזמים של מסעות-הצלב. בניגוד להוזים הדתיים, ששאפו לכבוש את ארץ-הקודש ואת ירושליים מסיבות רוחניות בלבד, קיוו היהודים-לשעבר, ששמעו מאבותיהם הגוססים סודות כמוסים, לגלות בירושליים את האוצרות של בית-המקדש החרב, שהרומאים לא הצליחו למצוא ולבזוז. אחרי שהצלבנים הצליחו לכבוש את ירושליים, ב-1099, כ-1000 שנה אחרי חורבנה, הם חפרו בה במשך שנים, עד שגורשו משם ב-1187 ע"י סאלאדין המוסלמי. הצלבנים חיפשו מנהרות תת-קרקעיות, שנקראו בלשון המקרא "הטמיון" - "אוצר המדינה" - מקור הביטוי "לרדת לטמיון", כלומר "לרדת לתוך המחסנים התת-קרקעיים של אוצר-המדינה". לטענתו של הנקוק, המבוססת גם על עדויות של "הבונים החופשיים" - כת סודית שאליה השתייכו גם נשיאי ארה"ב, בין היתר - הצלבנים אכן גילו בתוך הר-הבית אוצרות עתיקים מדהימים. ביניהם נמצאו "גביעים קדושים" מזהב טהור, ששמשו את הכוהנים המשרתים בקודש, צלחות זהב, מטבעות זהב וכסף, חרבות וכלי-נשק אחרים, וגם תכניות-בניה מימי מצריים העתיקה. הנקוק טוען, שתכניות-בניה אלו אף שמשו לצלבנים כתשתית לבניית הקאתדרלות הענקיות שלהם, שבמרכזן מסתתר מגן-דוד, והן כוללות שני עמודי-ענק בסגנון העמודים "יכין ובועז", שעמדו במרכזו של הבית הראשון - מקדשו של שלמה המלך.
לטענתו של הנקוק, גם הסמלים המופיעים על קלפי-המשחק המוכרים לנו כיום, שהופצו בצרפת במאה ה-13, מבוססים על ממצאיהם של הצלבנים בהר-הבית. ה"לב" מסמל את הגביע הקדוש, ה"יהלום" מסמל מטבע-זהב, ה"תלתן" מסמל את החרב, וה"עלה" מסמל את הרומח.


צלבנים אלה, וגם התושבים האחרים שנשאו בקרבם גנים יהודים של אבות-אבותיהם, שהוגלו מארץ-ישראל ע"י הרומאים, השאירו צאצאים רבים באירופה. כיום, כשהעבר הרחוק כמעט נשכח, רבים מן הצאצאים האלה - נוצרים מדורי-דורות - כלל אינם מודעים לכך, שהם בני-בניהם של היהודים שהוגלו לאירופה לפני כ-2000 שנה. כמו-כן ישנם כיום באירופה רבים מצאצאי האנוסים בספרד, שגם הם אינם יודעים שהם נושאים גנים יהודיים. אך כל אלה ממשיכים להתרבות ולהתפשט ברחבי יבשת זו - במיוחד בדרומה - באיטליה, בצרפת, בספרד ובפורטוגל. מספרד הם הגיעו, כאמור, גם להולנד, וגם מאיטליה לאוסטריה ולגרמניה הדרך אינה רחוקה. לכן יכול בהחלט להיות, שאבי-אבותיהם של אנשי-שם רבים, שנחשבים לגאוות הגרמנים והצרפתים, או אף של אנטישמיים מובהקים, הם למעשה בעלי שורשים ישראליים עתיקים. המלחין הידוע פרדריק שופן, למשל, שלא נחשד בחיבתו לעם היהודי, היה בן לאב צרפתי ולאם פולניה, שניהם נוצרים קאתולים. אך מבחינה גנטית יכול בהחלט להיות, שהיו לו גם גנים מונגוליים סמויים תוצרת ג'נגיס חאן מן הצד הפולני, ולפי חזותו המזרחית יתכן מאד, שמן הצד הצרפתי היו לו, למרות הכל ואף-על-פי-כן, גם כמה גנים אפריקאים, שמיים ועבריים.



גם לצפון-אפריקה הגיעו כובשים - הפעם לבני-עור מאירופה. האיטלקים כבשו את לוב הסמוכה, ממש כמו שהרומאים כבשו את קרתגו העתיקה ששכנה באותו האזור כ-2000 שנה לפני-כן. גם הצרפתים לא ישבו על מי-מנוחות. הם המשיכו בדרכו של נפוליאון, שציתת את הפתגם הידוע "הפרד ומשול" בצרפתית - "דיביז אה רנייה" DIVISE ET REGNE. הצרפתים למדו את הלקח מכשלונו של הקיסר נפוליאון בכיבוש רוסיה הקרה שבצפון, ופנו דרומה, אל ארצות החום. מרוקו, אלג'יר, חוף-השנהב - רוב צפון-אפריקה וחופה המערבי נפלו תחת שלטונם, והצרפתים השאירו שם מלבד תרבות צרפתית גם בני-תערובת רבים. האירופאים עצמם כבר היו מעורבים, וכך הם השאירו באפריקה גם גנים לטיניים וגם גנים של ויקינגים בלונדינים מן הצפון הקפוא. מדי-פעם מתפרצים הגנים הבהירים האלה דרך המסך השחרחר של תושבי המקום, ונולדים ילדים בהירים, או אף כהים, שהם בני-תערובת של כמה וכמה עממים מקוריים - מרוקאים ממוצא הולנדי, לובים ממוצא גרמני, שחורים ממוצא צרפתי ואף פולני, ואפילו אפריקאים שהם בעלי גנים סיניים.
כמו-כן כבשו הצרפתים גם את וויטנאם ועוד טריטוריות במזרח הרחוק, כמו איי קלדוניה החדשה, וכך יושבים כיום בצרפת עצמה תושבים רבים מלוכסני-עיניים ושחורי-עור, עד-כדי-כך, שקשה למצוא בה צרפתי "טהור". ומשם צפונה המעברים פתוחים. לאט-לאט מתמלאת אירופה בגנים מכל רחבי הגלובוס. הולנדי ממוצא ספרדי? שבדי ממוצא מרוקאי? גרמני ממוצא אלג'ירי? הונגרי ממוצא סיני? איטלקי ממוצא אפריקני? אפיפיור ממוצא עברי עתיק? למה לא?
כמו-כן יתכן גם, שגדולי הגזענים בארה"ב - המלאה מהגרים מכל רחבי-הגלובוס - נושאים בקרבם גנים אפריקניים, שמיים ומונגוליים סמויים.
"בכל דבר רע יש גם משהו טוב", אומר הפתגם, וכך כל כיבוש - גם אכזרי ומדכא - מביא בעקיפין להשבחת הגזעים "הטהורים" המוגבלים, ויוצר פרטים מגוונים, וכך גם יותר מפותחים. גם זהו סוג של אבולוציה.


חוקי הגנטיקה

מבחינה מדעית, האפשרות שכחול-עיניים יצוץ בקרב שחורים גם אחרי מאות דורות היא ממשית לגמרי. לכל ילוד יש שתי מערכות של גנים - אחת שהוא יורש מאמו, השניה - זאת שהוא יורש מאביו. ילד שנולד מזיווג של הורה בהיר בעל שתי מערכות גנים בהירים עם הורה שחור "טהור" בעל שתי מערכות של גנים כהים, יהיה לפי מדע-הגנטיקה דומה בצבעיו להורה הכהה, כי הגנים הכהים הם הדומיננטיים - השולטים. אך בן-התערובת הכהה הזה יכיל בקרבו מערכת אחת של גנים בהירים רצסיביים, RECESSIVE - נשלטים, ואף יעביר אותם לצאצאיו. בני-תערובת כאלה - שמבחינה חיצונית נראים כהים לכל דבר, אך בקרבם חבויים גנים בהירים - יביאו צאצאים משלושה סוגים. ילדם יכול להיוולד עם שני מערכות כהות, ואז יהיה כהה "טהור". אפשרות זאת היא בעלת הסתברות של 25 אחוז. האפשרות השניה, הרווחת ביותר, בעלת 50 אחוז הסתברות, היא, שהילד יהיה בן-תערובת כמו שני הוריו, כלומר בעל חזות כהה, אך נשאי של מערכת אחת של גנים בהירים חבויים. והאפשרות השלישית, בעלת הסתברות של 25 אחוז, היא, שהילד יירש מהוריו את שתי המערכות הבהירות הנסתרות שלהם, אחת מאמא והשניה מאבא. במקרה כזה כל הגנים שלו יהיו נשלטים, בלי אף גן שולט, וכך הם יצאו לאור בצורתם הבהירה. השרשרת הזאת יכולה להימשך עד אין סוף, וכך יכול להיוולד ילד כחול-עיניים גם למשפחה של דורי-דורות שחורים.


דו-קיום

דוגמה מפורסמת לאפשרויות המגוונות, הנוצרות בעקבות עירובי-הגזעים הרבים שהתרחשו במאות האחרונות ברחבי העולם, היא משפחתו של בוש הבן, נשיאה ה-43 של ארה"ב. לג'ורג' בוש ולאשתו לורה נולדו התאומות ג'נה וברברה - האחת גבוהה, בלונדינית טבעית ובעלת עיניים חומות - השניה נמוכה, שחורת שיער ובעלת עיניים כחולות.
כיום התפתח מדע הגנטיקה עד-כדי-כך, שהמדענים יכולים לחזור לאחור גם מאות-אלפי שנים, ולגלות פרטים על אבות-אבותינו הקדמונים. אך די במבט לאחור של כמה אלפי שנים "בלבד" כדי להוכיח, שליהודים יש גן מיוחד הנקרא "גן הכוהנים", והוא גורם למעשה להגדרת היהדות לא רק כדת, אלא אף כגזע.
והנה, לפני כמה שנים גילו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושליים, שהגן הזה, "גן הכוהנים" היהודי, נמצא גם בקרב מרבית ערביי-ישראל והגדה המערבית, וכן בקרב כורדים רבים.
סרטון מרתק ושווה-צפייה בנושא זה נמצא גם כאן באתר, תחת הכותרת:
"האם ערביי ישראל הם ממוצא יהודי?"
מה שמסתבר מתגלית מדהימה זו, וממחקרים הסטוריים שנערכו בנושא, הוא, שרבים מערביי-ישראל והגדה המערבית הם בעצם בעלי שורשים עבריים עתיקים, לעומת תושבי רצועת-עזה, שהם ברובם יוצאי-מצריים.
ההסבר פשוט. הרומאים, שכבשו את הארץ לפני כ-2000 שנה, לא הגלו את אנשי-החומר - האיכרים ופשוטי-העם חסרי-ההשכלה, שעיבדו את האדמות, אלא בעיקר את אנשי-הרוח - המנהיגים הפוליטים והדתיים. אם הרומאים היו מגלים גם את האיכרים, היתה הארץ הופכת לשממה. אם איש לא היה נשאר כאן, כדי לזרוע, לקצור ולשלם לרומאים את המיסים שדרשו, היה שכרם של הכובשים יוצא בהפסדם. האיכרים העבריים האלה המשיכו לגור בפרובינציית פלשתינה הכבושה - היא ארץ-ישראל הקדומה - ולנהל בה בכל-זאת חיי תרבות יהודית, גם אם בצורה חובבנית ובמסתרים. אך מאות שנים אחרי נפילת הרומאים - ב-1517 - ממש באותה התקופה שבה כבש הספרדי קורטז את מקסיקו ב"עולם החדש" - הגיעו לארץ-ישראל הטורקים. השלטון המוסלמי של האימפריה הטורקית העותומנית, שהסתיים רק עם תחילת הכיבוש האנגלי, ב-1917, הכביד את עולו על תושבי ארץ-ישראל היהודים, ולחץ עליהם בכוח להתאסלם. וכך, לפני כ-200-300 שנים בלבד, אחרי שחיו כאן במשך אלפי שנים כיהודים, עוד מימי ממלכת -ישראל העתיקה, נאלצו צאצאים רבים של העברים העתיקים, בסופו-של-דבר, להמיר את דתם. כך המשיכו עברים-עתיקים מומרים אלה לחיות כאן, במאתיים השנים אחרונות, כמוסלמים - הם ערביי מדינת-ישראל והגדה המערבית. אך הגנים לא משקרים.
גם הכורדים נושאים את "גן הכוהנים" העברי, ולא במקרה. הם שוכנים באותו האזור ממש, בדרום-טורקיה, שבו שכנה בעבר הרחוק ממלכת מיתאני הקדומה. במרכזה של ממלכה זו, שנחרבה בסביבות 1300 לפנה"ס, שכנה עיר-בירתה וואשוקני. לידה שכנה גם העיר חרן, המוזכרת בתנ"ך כעיר-הולדתם של אברהם אבינו ואשתו שרה - אחותו מצד האב המשותף לשניהם, הלא הוא תרח. לתרח היו עוד שני בנים ששמותיהם ידועים לנו מן התנ"ך - הרן ונחור. צאצאיהם, כגון בתואל ולבן המוזכרים בתנ"ך, קרובי-משפחתה של רבקה אמנו, נשארו לגור באותו האזור - דרום-טורקיה - ובמהלך הדורות הם התרבו והפכו, כנראה, לכורדים, או התמזגו עמם. כך מוכיח המדע בעקיפין את קיומו ההסטורי של תרח אבי אברהם ושרה, שנשא, ללא-ספק, את "גן הכוהנים" היהודי, עוד לפני שהיו כוהנים, או אף עברים ויהודים.
ולא רק זאת. ככל שמתעמקים בגנטיקה של הפרטים ובהסטוריה של העמים מתבססת מסקנה אחת - "טהורי-גזע" שחורים לגמרי או בהירים לגמרי ממוצא אחד ויחיד הופכים למיעוט בקרב אוכלוסיית עולמנו הקטן. בלי קשר לצורתנו החיצונית, רבים מאתנו הם בני-תערובת, ולא רק תערובת מסוג אחד, אלא תערובות רבות. שבדי בלונדיני יכול להיות בעל גנים סיניים חבויים, ממש כמו שתימני יכול להיות ממוצא גרמני. ערבי יכול להיות צאצא של כוהן גדול ששירת בבית-המקדש של שלמה המלך, ממש כמו שיהודי יכול להיות צאצא של קיסר רומאי. הדרומי יכול להיות חצי-צפוני, והמזרחי יכול להיות אפילו יותר אשכנזי מן האשכנזי.
בקיצור - כדברי הפתגם - מעבר לכל מדע והסטוריה - כולנו - כל העולם אחים. לא רק משחר-הבריאה, אלא ממש בבשר, כתוצאה מתולדות האנושות במאות האחרונות. לא רק ברוח-הבורא, אלא אף בקיום הפיזי, בדם המשותף הזורם בעורקינו - דם הדורש דו-קיום.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל