צמיחה

צמיחה לומדים מהצמחים. בחסידות קוראים לזה-שירת העשבים. מה שבעצם צומח אלו החיבורים בין תאי העצב במח שלנו. לסיבי המח יש צורה כשל עצים, כי הם הולכים ומתפצלים. לכן הם נקראים דנדריטים-עצים ביוונית. מכאן הקשר לצמיחת הצמחים. העץ הנכון צומח זקוף. בחלק של ימימה לט"ו בשבט נאמר לטעת עצמנו זקופים. אנחנו רוצים לצמוח כזקופים, תיקון לעקימות שאנו מזהים בתוכנו. האם

צמיחה לומדים מהצמחים. בחסידות קוראים לזה-שירת העשבים. מה שבעצם צומח אלו החיבורים בין תאי העצב במח שלנו. לסיבי המח יש צורה כשל עצים, כי הם הולכים ומתפצלים. לכן הם נקראים דנדריטים-עצים ביוונית. מכאן הקשר לצמיחת הצמחים. העץ הנכון צומח זקוף. בחלק של ימימה לט"ו בשבט נאמר לטעת עצמנו זקופים. אנחנו רוצים לצמוח כזקופים, תיקון לעקימות שאנו מזהים בתוכנו. האם אפשרי ? אם גדלתי עקום בנפש, אני יכול ללמוד להפוך לבעל נפש זקופה ? אני בן חמישים ושמונה. נטעו אותי לפני חמישים ושמונה שנים. אני יכול לטעת עצמי מחדש, וזקוף ? לא קצת מאוחר מידי ?
הצמיחה של הנפש, היא לא צמיחה גופנית. היא צמיחה רוחנית. החוקיות היא אחרת. לא דומה לחוקיות של מכניקה קלאסית, אלא לחוקיות של מכניקה קוונטית.
מכניקה קוונטית שונה מאד מהאינטואיציה הרגילה שלנו. בכל יום, בכל רגע, בכל חלקיק של שנייה, העולם נברא מחדש. המושג מאוחר מידי, לא רלוונטי.
צמיחה מתרחשת עכשיו. כשאני כותב, אני צומח. כשלקורא נפתח מרחב של הבנה חדשה, הוא צומח. הצמיחה היא כל הזמן.
עכשיו שיא הקיץ, הצמחים החד שנתיים כמשים והולכים. הם נראים כגוועים, בוודאי לא כצומחים. האמנם ? כדאי לשים לב. דווקא עכשיו זרעיהם הולכים ומבשילים. מבשילים ומתפזרים ברוח. נחבאים בסדקי הקרקע. ממתינים בסבלנות לגשמים של השנה הבאה. הצמיחה מתרחשת כל הזמן, אבל לעיתים קרובות היא צמיחה סמויה, נסתרת. כשנגיע לשיא החורף, נדבר על זה שוב אם ירצה השם.
תהליכי הבשלה פנימיים במח ובנפש, הם תהליכי צמיחה סמויה. הם התהליכים החשובים ביותר.
בסדר, השתכנענו שצמיחה מתקיימת, אבל כיצד מכוונים כך שהצמיחה תהיה זקופה ?
כמו שכבר הזכרנו. הצמיחה הלא מאוזנת היא של ענף עיקרי אחד. כמו עץ בונזאי, שצומח בצורה מעניינת, אבל בעצם מעוותת, כי מצמיחים אותו בתוך מסגרת של חוט תיל. מזל שהוא קטן ומוגן. ביפן, המושלגת והסוערת בחורף, עץ גדול ואמתי, היה קורס תחת השלג הכבד הראשון שהיה נערם עליו. צמיחה יציבה חייבת להיות זקופה. תחשבו על ברוש למשל.

ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.

על צדו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.

הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.

ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש.
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.

 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל