גולני זה לכל החיים

גם אני חשתי אתמול צביטה בלב בסיומו של יום מדכדך אבל בשנה האחרונה יצא לי להכיר חלק מהם וממפקדיהם באופן אישי ואני לגמרי בוטח בהם.

יש ימים כאלה. צריך לדעת להמשיך הלאה עד להשגת המטרה

אתמול בערב, בסיומו של יום מדכדך שבו איבדה חטיבת גולני 13 ממפקדיה ולוחמיה סימסה לי חברתי רונית, (יחד שרתנו בגולני בתקופת מלחמת יום הכיפורים) את המשפט:
"סתם היה לי עצוב לראות את הטלטלה שעוברת על "העץ שלנו". נקווה לימים טובים יותר". ה"עץ שלנו" המוזכר לכאן למי שלא יודע הוא העץ המופיע כסמל חטיבת גולני. ואכן, אתמול היה לנו יום לא מהטובים. את אותה צביטה שהזכירה רונית גם אני חשתי. יסלחו לי שאר החיילים מהיחידות השונות של הצבא. אני רק יכול לשבח אותם ואני בטוח שכל אחד מהם נותן את כולו. אני מניח שגם ביחידות אחרות יש אחוות לוחמים הדוקה הנשמרת לאורך זמן. אבל אני כאן לדבר על החטיבה שהיתה לנו הזכות להיות חלק ממנה. ככה זה אצלנו - פעם גולני - תמיד גולני וזה נצרב בנשמה ונשמר בתודעה לכל החיים. וכשאיבדנו אתמול מפקדים וחיילים , זו היתה חבטה קשה. אבל כמו תמיד , ולאורך כל ההסטוריה במדינתנו הצעירה, אחרי החבטה יש תקומה ויש ניצחון. כך זה היה כשאנחנו שירתנו ואני אפילו יותר בטוח בכך כעת. הבטחון שלי נובע מכך שבשנה האחרונה אני נפגש מידי שלושה חודשים עם טירוני החטיבה ומשוחח איתם על מורשת קרב. אני חייב לציין שכבר מהמפגש הראשון ולאורך המפגשים האחרים התרשמתי שהחיילים הצעירים האלה טובים משמעותית ממה שהיינו אנחנו בתקפותנו וזאת חלילה מבלי לזלזל ולפגוע באף אחד מחברי ששירתו איתי. אנחנו הרי תמיד חיים בתקווה שהכל מתקדם ובכלל זה הצבא. ואכן, אני שמח ממפגש למפגש להיווכח במו עיני באנשים הצעירים האלה,חדורי מוטיבציה והכרה בחשיבות תיפקודם ומקומם כחלק חשוב בצה"ל. הם משוחחים איתי בסיום ההרצאה ושואלים שאלות ואני ממש נהנה מרמתם האישית והמיקוד שהם מצויים בו למרות שהם בסך הכל די חדשים בצבא. ככה צומחים חיילים מעולים. באחת הפעמים האחרונות גם הצטרפתי לאחר ההרצאה למסע שהם ערכו שבו טיפסו מעמק החולה לתל פאחר. אני מטייל הרבה ומצוי בכושר לא רע אבל איתם הייתי חייב לרוץ כמעט כל הטיול, חלק ניכר בעליה וזה היה די מאתגר... כבר בראשית דרכם הם בכושר גופני אישי מעולה.
כמעט בכל פעם יצא לי גם לשוחח עם מפקדיהם הישירים ולעיתים גם הבכירים יותר. אני ממש מתפעל מהערכים, מניתוח הדברים והאישיות של כל אחד מהם. לכן, בימים לא קלים אלה ובמיוחד לאחר האובדן אתמול, אני סמוך ובטוח שהחבר'ה האלה יעשו את העבודה כמו שצריך, אל אף ולמרות המכה שספגו. כי גולני זה מחייב ושוב - מבלי לפגוע חלילה בשום יחידה אחרת.

אם יש לי איזו שהיא טרוניה היא מופנית אל חלקים מסוימים בעורף. כל כך הרבה פרשנויות ודיבורים, כל אחד הוא "אורים ותומים" ושיא החכמה, שזה כבר יצא לי מכל החורים. בשורה התחתונה הכי חשובים כעת הם הסבלנות ואורך הרוח. חשיבותם אינה נופלת מהמקצוענות הנדרשת מהלוחמים בשדה הקרב. הבה ניתן להם את השקט הדרוש להם לעשות את מה שהם יודעים וצריכים.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל