משבר וסיכוי

בסינית יש מילה אחת למשבר ולסיכוי. באזור שלנו הרב-משברי היה לשבר בעולם הערבי והמוסלמי. הטיעון האוטומטי כי הכל רע לנו אינו בהכרח נכון. אולי נמצא בין המפולות סיכוי.

משבר וסיכוי

צבי י' כסה

בסינית יש מילה אחת למשבר ולסיכוי. באזור שלנו הרב-משברי היה לשבר בעולם הערבי והמוסלמי. הטיעון האוטומטי כי הכל רע לנו אינו בהכרח נכון. אולי נמצא בין המפולות סיכוי. ארגוני הטרור האיסלמיסטים המסלידים מייצרים גם תשתית לשיתופי אינטרסים לטובת ישראל.
במדיניות הסיכוי קשור בעיתוי. בהיסטוריה הישראלית נוצלו והוחמצו סיכויים. הפענוח שלהם קשור בקונספציות המכתיבות הבנה ותגובה בהתאמה. עפ"י אסכולה אחת אפילו בימי עבדול נאצר הייתה אולי החמצה. התנהל מו"מ בין נציגים של נאצר לנציגים של ראש הממשלה שרת. עסק הביש כנראה קטע את התהליך. היה סיכוי עם סאדאת שהציע לממשלת גולדה שלום בלי מלחמה והוחמץ. היה סיכוי שהוחמץ כששמעון פרס הגיע להסכם עם חוסיין להחזיר את ירדן לגדה. עפ"י אסכולה אחרת לא היה שום סיכוי בכל אלה עד שהגיע סאדאת לירושלים ושיבש תובנות רוטיניות.

"צוק איתן" התגלגל לרמה סמי-אסטרטגית אחרי שממשלת ישראל סירבה לקבל ממשלת האחדות הפלשתינית גם כשזו הכריזה על כאילו קבלת התנאים של הקהילה הדמוקרטית: הכרה בישראל, הימנעות מטרור וקבלת ההסכמים הקיימים. הסיכוי שאבו מאזן יצליח לביית את חמאס נשלל. אף כי חמאס הסכימו לממשלה אחת בראשות אבו מאזן השנוא כי חשך עליהם עולמם: אירן זנחה אותם, מצרים סגרה עליהם כאחים המוסלמים. והעיקר אין כסף למשכורות.

הממשלה, נקראה לה הזדמנות עם חטיפת הרצח של השלושה לטפל בחמאס בגדה ובעזה. אחרי גילוי המינהרות שבא לנו עקב סירוב החמאס להפסקת אש, והנה אנו בעיצומה של מלחמה בתנאים בינלאומיים ואזוריים נוחים לפחות עד שלא תקרה (חו"ח) הסתבכות שהתיקשורת העולמית תשנה אותם ללחץ עלינו. חשוב לדעת כי החיזבאללה בלבנון היא סיירת אירנית, והחמאס שינה והסיט מסיירת אירנית לאיסלמיסטית.
עניין לנו כאן עם מערכות אסטרטגיות חוצות גבולות. מעבר למלחמה על משגריה ועל מינהרותיה של עזה, האם יש כאן סיכוי? יש והוא מצטרף לסיכוי הממתין מאז 2002 , כשערב הסעודית העלתה הצעה לשלום עם מדינות ערביות ומוסלמיות. האיום האירני הביא לנו גם טוב. מדינות ערב למעט סוריה מאוימות שִיעָה אירנית יותר מישראל. על כן העיזה להעלות את הצעתה. ההרגל הביא את ממשלות ישראל להתעלם ולא לדון בהצעה. לא אפשר היה לקבל את ההצעה כלשונה, אבל מדוע לא לנסות להפוך אותה לתהליך מו"מ. חבל על דמחמיצין,
ברור היום כי הסכמה עם הפלשתינים תהיה אבר בהסכמה אזורית רחבה. כדי שתתקיים יהיו שותפים לה מצרים וסעודיה וירדן ומדינות מפרץ ורצוי גם מרוקו ולאלה התמיכה האמריקנית והאירופית. והקודקוד החשוב הוא ממשל אבו מאזן שישותף בממשל עזה ברמה שיוכל להיות אחראי למנוע טרור. מבחינת ישראל ההסכם המיידי נגד הטרור החמאסי הוא בקונסנסוס. מבחינת אבו מאזן הסכם חייב להבטיח חיים סבירים ל - 1.8 מיליון תושבי עזה, שבתוך 15 עד 20 שמה יהיו 3.5 מיליון.

לעומת אלה ההסדר המדיני עם הפלשתינים נשאר במחלוקת קשה בחברה ובפוליטיקה הישראלית.
במצב זה הפוליטיקה הישראלית אין לה אג'נדה שמתאימה להסדר של שלום של שתי מדינות. מתנחלים חרד"ליים לאומניים השתלטו על הליכוד ומפלגות אחרות וצברו כוח רב למנוע הסדר. ומכלל לאו הן עושות הן: מוליכות למדינת שני עמים ודמוקרטיה לאחד. כאן מלטה – כאן קפוץ. מיום בריאתו של גוש אמונים ומועצת יש"ע הוכתבו לנו שני הייעודים: האחד פוליטי: "אנחנו נמנע פשרה עם הפלשתינים". השני תיאולוגי: "אין לממשלה סמכות למסור שטחים מארץ ישראל לנוכרים". חד וחלק. מכוחם כשל אוסלו אחרי רצח רבין, בכוחם המְסַכֵן מדינה להקים ולהקים התנחלויות חוקיות כביכול ולא חוקיות בעליל טורפדו כל המשאים והמתנים לעיתותיהם.
מסקנה פוליטית: אם לא יוכל המחנה המואר של הפוליטיקה להכריע בקלפי את המחנה הלא מואר, שווא עמלו בוניו של חלום הריבונות לעם ישראל. ההכרעה אפשרית כי למעשה יש שיוויון בין האגף המואר לאחר. שניים מנדטים לכאן ולכאן ונגאלה המדינה מהימין הלאומני חרד"לי.

ומעל ומעבר לרשום בשורות ובין השורות לעיל ימין ושמאל חייבים לשאול מה יהיה אם יתברר כי האינטרס הגובר ברשות הפלשתינית הוא לסטות מהתביעה למדינה אל התביעה למדינה אחת עם קול אחד לכל תושביה. ועוד שאלה : מה יהיה אם החמאס יחליט כי נכשל בקיום מדינה ויחליט לחזור להיות ארגון טרור ע"י מלחמת התאבדות. עצת מי תקום?


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל