בשקט בשקט כשלא הסתכלנו מעל פני השטח בנו לנו עיר מתחת לפני השטח

לרגע זה נשמע כמו מדע בדיוני, כיפות ברזל ,יירוטים, מנהרות ארוכות ולא של צבי הנינג'ה . אמצעי לחימה ועשן שמיתמר מבניינים .כל זה הוא אמיתי כמעט כמו הירח שמופיע לנו כל ערב אמיתי כמו הבנים שלנו שנלחמים על הבית.

נלחמים על הבית

מכירים את ההרגשה שילד שומר סוד אבל רואים על הפרצוף שלו שהוא זומם משהו? ואז יש סוג של שקט רגוע שכזה,
מתוח שכזה שברור שמשהו מזדחל לו מתחת לפני השטח לפני שמשהו אכן יתרחש.
כשמצאנו את המנהרות ופוצצנו אותם כך בדיוק הרגשתי ,שפוצצנו להם את יתרון ההפתעה.
פוצצנו את מתנות הנפץ הרבות שהיו מיועדות רק לנו בבטן האדמה. במשך זמן מה חשבתי לעצמי
"לא יכול להיות, שקט מדי, מה הם זוממים?

והם בהחלט עבדו במרץ שם בעיר הקרקעית עם המנהרות התת תת שלהם. אני שמחה שניפצנו להם את
האשליות למרות שהיו רגעים שחשבתי שהים מעולם לא נראה קרוב יותר .

גידלנו כאן דור מדהים , גאווה ! ומי שאומר אחרת פשוט טועה בגדול.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל