הפלסטינים התמחו בחשבון הנוקשה של המוות - אבדות פלסטיניות משחקות לטובתם ואבדות ישראליות משחקות לטובתם

בכל מבצע צבאי של ישראל כנגד הטרור הפלסטיני, מוצאת עצמה ישראל על ספסל הנאשמים של הדין הבינלאומי. ישראל מתוארת כמדינה עבריינית, מדינת אפרטהייד, פושעת מלחמה המהווה איום על הסדר העולמי. לעיתים, יש גם ישראלים המזדרזים להסכים ולתמוך בביקורת הקשה המוטחת בישראל. אחרים אף מתנדבים ומייצאים למחוזות חיצוניים את ביקורתם.

ללא ספק, מקורן של טענות אלו בבורות עמוקה- במקרה הטוב, או בדעה קדומה אנטישמית- במקרה הרע. הצבא הישראלי הינו הצבא המוסרי בעולם שטוהר המידות וטוהר הנשק הם אבני היסוד בפעולותיו. כוחו הצבאי תלוי ברוחו לא פחות מאשר בעוצמתו הפיזית ובשכלול כליו.

פרופ' אלן דרשוביץ, אחד מעורכי הדין לערעורים המצליחים ביותר בארצות-הברית ומגן ללא חת על חירויות היחיד, ערך מחקר דקדקני וחסר פניות בהתייחס למספר עובדות מסולפות שהוטחו בישראל במהלך מבצע "חומת מגן" בשנת 2002. בספרו "ישראל- כתב הגנה" התייחס פרופ' דרשוביץ, בין היתר, גם לטענה כי העובדה שבעימותים שבין ישראל לארגוני הטרור הפלסטינים, נהרגים יותר פלסטינים מישראלים, מוכיחה כי תגובתה הצבאית של ישראל חמורה ומוגזמת אל מול הטרור הפלסטיני. פרופ' דרשוביץ מונה מספר סיבות חשובות מדוע השוואת מניין ההרוגים בכל צד מוטעית מיסודה ואין בה כדי להעיד על תוקפנות יתר של הצבא הישראלי. נהפוך הוא. הפלסטינים ביקשו בזדון להרוג ישראלים רבים הרבה יותר מכפי שהצליחו למעשה, בעוד מקרי הרג פלסטינים הקשורים בישראל, נגרמו בדרך-כלל בשגגה במהלך מאמץ לגיטימי לנסות לבלום את הטרור. ניסיון לפיגוע נושא עימו את אותה אחריות מוסרית כפיגוע שהצליח. דמיינו בנפשכם את מספר ההרוגים הישראלים ככל וישראל לא הייתה מצליחה לסכל, חלילה, את הוצאתם אל הפועל של התקפות הטרור שביקשו ארגוני טרור פלסטיניים לבצע לפני כעשור (וייתכן גם כיום) ב"מגדל שלום" ובמתקן אחסון הדלק והגז בפי-גלילות.

מספר האזרחים הישראלים שנהרגו, בהשוואה למספר האזרחים הפלסטינים שנהרגו, משקף גם את סדרי העדיפויות השונים בהקצאת טיפול רפואי לפצועים. פרופ' דרשוביץ מוכיח, כי ישראל הקצתה משאבים רבים לטיפול בנפגעי התקפות טרור והצליחה להפוך מאות מקרים שהיו עלולים להיות בעלי תוצאות קטלניות לכדי פציעות קשות – לעיתים פציעות של קבע – אך לא קטלניות. מכאן, הטרור הפלסטיני אינו רצחני פחות, אלא הוא פשוט מתקשה להרוג ישראלים כפי שהיה רוצה בשל התשובה הרפואית הישראלית המצוינת. מנגד, הרפואה הפלסטינית אינה מפותחת וחסרת ניסיון מהותי. חרף העושר האישי הכביר שצברו מנהיגי הפלסטינים, החל מיאסר ערפאת ועד לראשי החמאס, הוקצה אך מעט כסף לשדרוג מערכת הרפואה הפרימיטיבית של הרשות הפלסטינית. יתרה מזו, גם כסף שהוזרם לרשות, הוקצה על-ידי מנהיגיה להעצמת יכולות הטרור, כגון חפירת מנהרות ורכישת רקטות קצרות וארוכות טווח שנועדנה לפגוע בתושבים ישראלים.

בנוסף לאלו, כדי להגדיל את מניין האבדות בצד הפלסטיני, הפלסטינים מונים גם את המחבלים המתאבדים עצמם כקורבנות של התוקפנות הישראלית. הפלסטינים מונים כחללים גם אנשים חפים מפשע שנלכדו באש הצולבת בין לוחמי טרור פלסטיניים לישראלים, אפילו במצבים בהם אי-אפשר לדעת בוודאות איזה צד ירה את הירייה הקטלנית. כך למשל, אפשר בהחלט, כי הילד מוחמד א-דורה, שצילמה הטלוויזיה הצרפתית במהלך האינתיפאדה השנייה, כשנורה בזרועות אביו, נורה על-ידי פלסטיני. על-פי תחקיר של הטלוויזיה הגרמנית המשווה את זווית הכדורים עם מיקום הלוחמים הפלסטינים והישראלים בשטח מעיד, בסבירות גבוהה, כי הישראלים לא הם שעשו זאת. דוברים פלסטינים מגזימים במצח נחושה במספר הנפגעים. כך לדוגמא, במסגרת הלחימה בג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן", טענו הפלסטינים כי מניין ההרוגים הפלסטינים עומד על כ-3000 הרוגים. מאוחר יותר הקטינו הפלסטינים את המספר ל-500 הרוגים. מזכ"ל האו"ם דאז מצא, כי מניין ההרוגים הכולל של הפלסטינים עומד על 52, רבים מהם לוחמים חמושים. מכאן, כי אין ללכת עיוור אחר הדיווחים הפלסטינים בדבר מספר הנפגעים עקב תקיפות צה"ל.

יתרה מזו, הצבא הישראלי עושה מאמץ כביר להימנע מפגיעות בחפים מפשע. אין כל ראיה שחיילים ישראלים הרגו בכוונה ולו אזרח אחד, חרף העובדה כי לוחמים חמושים פלסטינים יורים מבין אזרחים ומתוך בתי מגורים, בתי ספר ובתי חולים ממולכדים. הנה, רק לאחרונה, במהלך מבצע "צוק איתן", ביטלה ישראל מספר תקיפות אוויריות ברצועת עזה כאשר ראתה כי אלו עלולות להביא להרג אזרחים פלסטינים. אפילו נוכח כל העיוותים וההגזמות האלה, המספר הממשי של אזרחים פלסטינים חפים מפשע שהישראלים הרגו נמוך הרבה יותר ממספר האזרחים הישראלים החפים מפשע שהפלסטינים הרגו. על-ידי הסתתרות מכוונת במרכזי אוכלוסייה אזרחית דוגמת מחנות פליטים כשכונת שג'אעיה שבעזה ועל-ידי פעילות מתוכם, משתמשים הפלסטינים באזרחיהם שלהם כבמגינים אנושיים. זוהי הפרה בוטה של הדין הבינלאומי לפיו אזרח שנהרג אגב שימוש בו כבמגן אנושי נחשב חלל שגרמו אלו שהשתמשו בו כבמגן ולא אלה אשר ניסו באופן לגיטימי לתקוף מטרה צבאית הולמת כגון מחבל חמוש.

מנהיגים פלסטינים הם ששינו את כללי הפתיחה באש על-ידי שימוש מכוון בילדים ובצעירים כבכלי נשק התקפיים – בין אם כמחבלים מתאבדים, כמיידי פצצות או משליכי אבנים. הוא הדבר באשר לנשים פלסטיניות, אפילו נשים הרות, אשר גויסו על-ידי התנזים, חמאס ודומיהם לביצוע מעשי טרור במטרות אזרחיות ישראליות, כגון הפיגוע האכזרי במחנה שוק יהודה, אשר בוצע על-ידי בת 20 מבית-לחם ואשר הביא למותם של 6 תושבי ישראל ולפציעתם של כ-80 נוספים. החמאס מציב בתי מלאכה לייצור פצצות או פתחי מנהרות בסמוך או בתוך לגני ילדים, בתי ספר ובתי חולים. כך שאם ישראל תתקוף יעדים אלו, היא עלולה לפגוע בנשים וילדים. מכאן, כי שוחרי הטוב המבקרים את ישראל בקולניות בכל פעם שחיילים ישראלים הורגים ילד פלסטיני מתוך הגנה עצמית, מעודדים למעשה את גיוסם של ילדים נוספים כמחבלים – וכקורבנות.

מכאן, "ספירת גופות" לבדה אינה קובעת את מוסריותה או חוקיותה של פעילות צבאית. הטיב לתאר זאת דיפלומט זר בריאיון לעיתון הניו-יורק טיימס במהלך חודש מרץ 2002. כאשר נשאל לדעתו בעניין פעילות צה"ל בג'נין אז השיב: "הפלסטינים התמחו בחשבון הנוקשה של המוות...אבדות פלסטיניות משחקות לטובתם ואבדות ישראליות משחקות לטובתם".

הרשות הפלסטינית אינה מפגינה אפוא שמץ של כבוד לזכויות אדם. היא מענה באופן קטלני ומוציאה להורג אכזרי כל מי שחשוד כמשתף פעולה לכאורה של ישראל. מנגד, חוסנו המוסרי של צה"ל לא רק שעומד לו מטבעו, אלא נשמר גם על-ידי בית המשפט העליון הישראלי. זהו בית המשפט העליון הראשון בעולם אשר עסק במישרין בסוגיית עינויים "קטלניים" של טרוריסטים ואסר על השימוש בהם על-אף שהכיר בכך שהם עשויים להציל חיים. בכך למעשה הודה שעל ישראל להילחם נגד הטרור "כשיד אחת קשורה מאחורי גבה". בית המשפט העליון קבע עוד, בשורה של פסקי-דין, כי על ישראל מוטלת חובה לספק לרצועת עזה את "הטובין הדרושים לשם קיום הצרכים ההומניטריים החיוניים של האוכלוסייה האזרחית שם" (חשמל, מים, דלק וכיוצא באלה). כך, מצא עצמו ראש ממשלת ישראל עומד במהלך מבצע "צוק איתן" אל מול וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כשהוא מסביר מדוע נאלצת ישראל להמשיך לספק חשמל לאויב המשתמש בו לייצור אמצעי לחימה ובניית מנהרות המשמשות להרג ישראלים. בית המשפט העליון אסר עוד על צה"ל לתקוף אמבולנסים פלסטינים, אף שידע שהאמבולנסים משמשים לעתים קרובות להעברת חומרי נפץ ומחבלים מתאבדים. בעקבות החלטה זו, המשיכו טרוריסטים פלסטיניים לנצל אמבולנסים על-מנת לחמוק מחיילי צה"ל. הנוסח המלא של פסקי הדין לעיל צריך להיות קריאת חובה לכל אלו המתארים את ישראל כמדינה המבצעת פשעים נגד האנושות. לא בכדי ציין ג'וליאן ברנאן, אחד מגדולי השופטים בבית המשפט העליון של ארה"ב, בנאום משנת 1987, כי "אפשר מאד שישראל ולא ארצות הברית, היא שמעוררת את התקווה הטובה ביותר לבניית תורת משפט המסוגלת להגן על זכויות אזרח בפני תביעות הביטחון הלאומי".

מכאן ולהבא, אם תשפל רוח מבית או תשמענה טענות כנגד צדקתה של ישראל במלחמתה נגד הטרור או כנגד צביונו המוסרי של צה"ל, דעו את אשר לטעון.

 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל