רילוקיישן – למצא את תרבות הפנאי, סופסוף כשיש פנאי

כשעזבתי את מקום העבודה שלי לטובת הרילוקיישן, היו שהימרו שאחזיק מעמד עד שבוע ללא עבודה. באותה נקודת זמן דמיינתי איך במשך כל הרילוקיישן אני רק תומכת בילדיי, כדי שישתלבו במקום החדש. אחרי כחודשיים מצאתי את עצמי עם פנאי (ועוד לא מתגעגעת לעבודה) והייתי צריכה לגלות מחדש את תרבות הפנאי, שנעלמה לאורך השנים בין העבודה וגידול הילדים.

בתחילת הרילוקיישן יש כל כך הרבה סידורים. במידה ומגיעים בחודשי הקיץ, נמצאים לראשונה עם הילדים במשך כל החופש, ללא חברים ומשפחה. אבל לאט לאט משימות ההתאקלמות מתבצעות, הילדים נכנסים למסגרות הלימודים ו .... מי שלא עובד צריך למצא לעצמו תעסוקה.

מה לעשות ?

נפגשתי עם נשים נוספות שעברו רילוקיישן – חלקן עבדו (וזה לא פשוט למצא עבודה בארץ זרה), חלקן קידמו את עצמן באמצעות קורסים מקצועיים, קורס לשיפור האנגלית ואפילו קורס ציור וחלקן פשוט העבירו את הזמן.
זה לא בעיה להעביר את הזמן – תמיד צצות להן משימות ניהול הבית, סידורים שקשורים לילדים. ....
אבל מה עושים בשאר הזמן ? אוכלים ? צופים מרחוק בתוכניות הטלויזיה הישראליות ? שותים קפה עם חברות ?

תרבות הפנאי

במשך שנים לא היתה לי תרבות פנאי, כי פשוט לא היה לי פנאי. התרוצצתי בין עבודה תובענית ולבין גידול של 4 ילדים תוך עשייה של כל כך הרבה משימות. במשך שנים לא הצלחתי לקרא ספר, כי נרדמתי כבר בעמוד השני. ספורט היה דבר מוקצה בעיני, כי בקושי מצאתי אנרגיות לנשום ובסופי שבוע טיילנו במסלולים האהובים והמוכרים בשבתות הבודדות, שלא היה בהן אירוע או ארוחה משפחתית.
לפעמים אנחנו כבר שוכחים מה אנחנו אוהבים לעשות, בין העבודה והילדים. אך יש הזדמנויות בחיים בהן במקום להזכר במה אהבנו אפשר לגלות דברים חדשים ! יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות – ספורט, טיולים, קורסים (יכולים להיות לקידום מקצועי או סתם בשביל הכיף), קריאת ספרים, כתיבת בלוג ....
בכל מקרה, חשוב למצא תעסוקה מוגדרת. התעסוקה יכולה להתמקד בהנאה, בקידום מקצועי או בכל דבר אחר. כך או אחרת, חשוב שיהיה ערך לזמן ולפנאי.

התמקדות בחוויית רילוקיישן

הבטחתי לעצמי שמעבר לגידול הילדים וטיפול בבית, אנסה בתקופת הרילוקיישן להתמקד בחוויית הרילוקיישן. אמנם יגיע היום בו אחזור לישראל וכנראה אעבוד שוב בבית תוכנה, אנהל צוות ופרויקטים ואנסה להשלים את המירוץ המטורף אחרי הטרנדים החדשים בשיטות הניהול או הפיתוח. אבל בינתיים אני מתמקדת בחוויה של הרילוקיישן. מה שקורה כאן ועכשיו.
בעלי "מציב לי אתגרים". הוא מציע שהחופשה הקרובה תהיה בהרי הרוקיס או בהוואי או שבסוף שבוע הקרוב ניסע לבוסטון או לשיקגו ואני מתכננת בפירוט רב את הנסיעות. למרות שמעולם לא עסקתי ולא אעסוק בתיירות, אני מוצאת את עצמי לפחות חודש בשנה רק מתכננת מסלולים. ההחלטה הבאה היתה לתעד את החוויות – הפקה של אלבומי תמונות, כתיבת בלוג בנושא רילוקיישן ועוד.
להבנתי, חלק מחוויית הרילוקיישן היא גם להנות מפעילויות פשוטות ויומיומיות שמתמקדות בהנאה וברוגע – ספורט, קריאת ספרים ועוד.

הפוגה או נסיגה מקצועית ?

במעבר לרילוקיישן יש הרבה התלבטויות בהקשר של הקריירה וההתקדמות המקצועית.
עבודה בארץ אחרת היא עניין לא פשוט. יש מדינות בהן קשה למצא עבודה ללא נסיון תעסוקתי מקומי (רלוונטי לבן/בת זוג ברילוקיישן, שמחפשים עצמאית עבודה). אין ספק שזהו אתגר ואולי אפילו הרפתקאה מקצועית לעבוד בארץ אחרת. אך מעבר לאתגר המקצועי, זהו אתגר ברמה המשפחתית: זה לא פשוט להתמודד עם לחצים של עבודה חדשה, בשפה שאינה שפת אם וכל זאת בתקופה בה כל המשפחה עוברת טלטלה וקושי ראשוני בהתאקלמות. מעבר לכך יש למצא סידור לילדים מעבר למסגרת ביה"ס, במקום בו אין מטפלת מוכרת ובוודאי שאין את הסבתות שיכולות "לקפוץ" כדי לשמור על הנכדים.
התקדמות מקצועית יכולה להיות בעבודה או גם בקורסים מקצועיים, קורס לשיפור האנגלית וקורסים אחרים.

ככל הנראה, הפסקה תעסוקתית במשך 3 שנים אינה רק הפוגה אלא אפילו נסיגה מקצועית. הטרנדים בשוק העבודה משתנים - נוספים עוד שיטות ניהול או שיטות פיתוח חדשות, כולם מדברים במושגים וראשי תיבות חדשים ומה שבטוח מתקדם אצלנו, זה רק הגיל שלנו.
אני מניחה שגם בתחילת שנות ה 40, זה לא פשוט למצא עבודה אחרי הפוגה של 3 שנים.

ימים יגידו ....

ימים יגידו האם ההחלטה לא לעבוד במשך 3 שנים היתה נכונה. אני בטוחה שהילדים שלי היום חושבים שההחלטה היתה נכונה, כי הם יכלו לראשונה לשתף את האמא שלהם בחוויות היום מיד עם חזרתם מבי"ס.
אני מקווה שכשנחזור לישראל, נצליח להשתלב בקלות בשוק העבודה. אני גם מקווה שבעבודה הבאה, יהיה יותר איזון בין חיי העבודה לחיים הפרטיים ושנשמור על תרבות הפנאי, שסופסוף מצאנו.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל