אהבה כבית

בשבועות האחרונים

בשבועות האחרונים
חיפשתי את האהבה
ברחובות הריקים
מפחד הטילים,
חיפשתי אותה בחדרי המדרגות
ובחיוכים שהסתירו דאגה לחיילים.
חיפשתי אותה על המרקע
בין שברי האבנים
לאבק הפגזים,
חיפשתי אותה בפני הילדים
שאת החופש הגדול
ארזו בבתים.
חיפשתי אהבה אפילו
בתוך שנאת החמאס,
אולי איזה ניצוץ
יאיר בכל זאת
בשמירה על אזרחיו.
חיפשתי אהבה וכמעט שהרמתי ידיי,
אבל אז מצאתי אותה,
בכרם שלום ובגבול הרצועה,
ואפילו בצבע אדום לעוטף עזה
והכי הכי מצאתי אהבה
של אלה אשר נותרו מאחור.
מצאתי אהבה בחלומות שבורים
של הנופלים, מצאתי אותה
אצל משפחת גולדין הערכית,
והארוסה שתשאר הרוסה
לכל שארית החיים,
מצאתי אהבה שלא תכבה לעולם
לסגן איתן שרדף את חוטפי הדר
ולכל החיילים השומרים
באומץ רב על הבית היהודי-היחיד
שהאהבה אליו גדולה מתמיד וכמו תמיד.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל