שני כלבים

דווקא במקום הזה נפגשו שני כלבלבים שמעולם לא התראו.

בפינת אחד הרחובות הצדדים,
עומד לו פח אשפה, וסביבו שארי אוכל פזורים.
שפע של אוכל וריחו, היה מזמין,
חתולי רחוב ועכברושים רעבים.

דווקא במקום הזה נפגשו
שני כלבלבים שמעולם לא התראו.
הריחו אחד את השני, כמקובל בין הכלבים,
גם בזנבות כשכשו כדי לבטא שמוכנים להיות ידידים.

כלב אחד עם קולר עור על הצוואר,
השני כלב רחוב שחי מהיום למחר.
מה אתה עושה כאן, אתה ממש מסריח נורא,
מדוע הבעל בית שלך לא רוחץ אותך?

אתה לא מבין שום דבר. אני כלב חופשי שלא שייך לאף אחד,
תופש אוכל פה תופש שם כדי להחזיק מעמד.
מה? שאל זה עם הקולר, אתה אוכל את הזבל הזה?
אני לא הייתי לוקח את הגועל לפה.

לי מגישים אוכל בצלחת מחרסינה,
מזון משובח שקונים לכלבים אצילי גזע.
אתה סתם משוויץ, עונה לו השני.
עוד מעט תגיד שאתה כלבו של גרף פוטוצקי.

אתה לא מאמין לי? הבט איך הפרווה שלי המסופרת,
לא כמו שלך המטונפת!
זה היה כבר יותר מדי לכלב הרחוב,
אם כל כך היה לך טוב, אז מה אתה עושה פה?

כאן המטופח הוריד את ראשו,
והתחיל לספר את סודו.
הייתי מוכרח מבעל הבית שלי לברוח.
אומנם היה לי מכל טוב, אבל אסרו עליי לנבוח.

ואני כל כך רציתי לשמוע את נביחותיי
אינני מכיר שפה אחרת, נביחה זו שפתי.
הסיפור מביע לכולנו דבר ברור,
שיש לשמור על חופש דיבור. אשר הלפרן.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל