שער אשמדאי
מְלֵאֶי הוֹד, זְקוּפֵי קוֹמָה,
עַל מְכוֹנָם בְּרֶצֶף אֵיתָן,
רוּחַ וּמַיִם שוֹקְדֵי הַבְּלָיָיה,
לא יָכְלוּ לְיוֹפְיָים בַּחָלוֹף הַזְמָן.
מִצְלָעוֹת הַמָכְתֶש הַקָטָן,
מַרְחִיבֵי נֶפֶש וְעַיִן,
גְוָונִים שֶל זָהוֹב וְאַרְגָמָן,
פְּזוּרִים בַּמֶרְחָב יֵש מְאַיִן.
רֶכֶס חַצֵרָה כִּינוּיָים,
כְּחוֹמָת מִשְמָר סוֹגְרֵי סָבִיב,
אַךְ מוֹצָא אֶחָד בְּקִרְבָּם,
הוּא שַעָר הַסֶלַע הַמָרְהִיב.
שָם תָחְתָיו, כָּךְ מְסָפְּרִים,
נִלְכָּד אַשְמְדָאי הַעֲרִיץ, מְיוּתָם,
עֵת שָם פְּעֲמָיו בְּדָרְכֵי חָתְחָתִים,
מְאֵימָת הֶחָכָם בַּאָדָם.
מְאָז הוּא נִיצָב לְפִתְחָם,
מְעִיק מְּלוֹא כּוֹבְדוֹ בְּגָאוֹן,
אַלְפֵי שָנִים כָּךְ דוֹמֵם,
לא יָטוּהוּ סָעָר וְשִטָפוֹן.