צמצום

בחוף הסלע בבת ים

בחוף הסלע בבת ים
מונחים אבני היסוד
של זכרונותי.
לא חוף מן המועדפים
אלא יותר ילדות של נופים.
תקופה של תלות וחוסר עצמאות
בה נזקקתי לאימי
שהשגיחה על צעדי,
סנדויץ' ודי,
עברו שם בחוף
שנראה היה רחב וגדול,
מגובה של ילד רך
האופק נראה גבוה ובלתי מושג.
מאז חלפו אי אלו כמה ימים
והשינויים מפליגים,
האופק עדיין רחוק כאז בימים,
אבל החוף לעומתו
נהיה קטן והתכווץ .
לא רק במובן הרוחני
אלא בבטון שפלש והתפשט
עד שכמעט לא נותרו חולות
ומיטות השיזוף מונחות בגומחות
קצת מזכיר בית קברות.
זה לא נעים לראות
חוף מבטון ועוד פחות נעים
לטייל ברצועת בטחון.
וכך הגעתי למסקנה
שזו בעצם בבואה
של התפוצצות אוכלוסיה
על כל סנטימטר מרובע.
ולמדתי עוד משהו על העדפה
לכסף מזומן,
קיוסק גדול וחוף קטן.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל