בין הערביים בקיסריה - תן לדמיון להובילך אלפי שנים לאחור

ימי יולי אוגוסט לוהטים וקשים לטיולי טבע. זה הזמן לסיורים עירוניים או סיורי אתרים בשעות בין הערביים. במיוחד אם האתר ממוקם לאורך חוף הים.

סיור בקיסריה העתיקה מרתק תמיד והבריזה הקלילה הנושבת שם לפנות ערב בקיץ, היא בהחלט תוספת מענגת.

בשנים האחרונות העברתי שם בהתנדבות כל שנה סיור מודרך ובכל פעם שאני מזדמן לשם המקום מחדש לי במשהו שלא חשבתי עליו קודם. למרות שכמעט אין אח ורע לשוד העתיקות והמבנים מקיסריה לאורך הדורות מהקמתה על ידי הורדוס ועד כמעט קום המדינה,לעיתים תכופות בחסות השלטון ששלט כאן באותה עת ,האתר השתמר בצורה סבירה ועם קצת דמיון אפשר "לראות" את התמונות תוך כדי שיטוט שם.
 

 

קיסריה נבנתה כעיר מודרנית באותם הימים עם בתים מאבן לבנה. מבתי המגורים לא נותר כלום אך ממבנים ומתקנים שונים לתועלת הציבור נותר משהו ורוחו של הורדוס עדיין מרחפת מעליהם, נכנסת ויוצאת בין חדרי דמיוני בעודי פוסע מהנמל העתיק אל ההיפודרום, או בין שרידי ארמון השונית לאמפיתיאטרון. לו היתה בידי מכונת זמן לשוב לאחור, קיסריה בשעת בנייתה וחגיגות חנוכתה היא בהחלט אחד המקומות בהם הייתי בוחר לבקר ללא היסוס. לראות את האוגוסטיאום- המקדש המרהיב שבנה הורדוס על הגבעה המשקיפה אל הנמל לכ' פטרונו הקיסר אוגוסטוס ובו פסל מזהב ושנהב של הקיסר שכמעט נוגע בראשו בתקרת המקדש, לידו את המקדש לכ' האלה רומא עם פסלה, גם הוא עתיר מימדים, מזהב וברונזה. ממקדשים אלה לא נותר כיום זכר. אבל מהכרותנו את הורדוס ותכונותיו המגלומניות אין ספק שהתאורים על יופיים והפאר שבם כפי שתוארו על ידי יוספוס משקפים או קרובים למציאות. בכלל, בשנים האחרונות מוצאים יותר ויותר חיזוקים לכך שתאוריו של יוספוס בנוגע לקיסריה בפרט ולמקומות אחרים בכלל די תואמים את המציאות כפי שהיתה בעוד שעד שלהי במאה הקודמת נטו לזלזל בהם.
 
 

 

הנה כי כן, אני מפליג בערבות הדמיון לאחור...
אני מהלך בין עתיקות העיר ורואה בעיני רוחי , את טקס קבלת הפנים למרקוס אגריפה, יד ימינו של אוגוסטוס שהגיע לביקור בשנת 15 לפני הספירה כשבניית קיסריה כבר היתה בשלבי סיום. אני צופה בחגיגות שהכריז אז הורדוס לרגל חנוכת העיר וחוזה במרוצי המרכבות בהיפודרום. מתבונן בארמונו המשוך אל תוך הים מעל השונית. והנה אני משוטט בין רציפי הנמל החדש השוקק ביום עבודה שגרתי , ומאזין למבחר שפות – יוונית, רומית, מצרית או אולי עברית עתיקה...

 
 

 

משתאה לנוכח מופע באמפיתאטרון שבו המלך היה אורח הכבוד... סר לסימטה צדדית ומקשיב לרינוניהם של היהודים מקרב תושבי המקום על התרפסותו של המלך בפני המשטר הרומי... מטייל במרחבי העיר שהיתה תחומה בתוך החומה העתיקה שבנה הורדוס (שהיא אינה החומה הניראית לעיני כל היום שנבנתה הרבה יותר מאוחר על ידי לואי ה 9 בשנת 1251 אחרי שהעיר נכבשה על ידי בולדווין, מלך ממלכת ירושלים הצלבנית דאז). והנה אני עד לארועים בקיסריה בשנת 66 לספירה שהביאו לפרוץ המרד הגדול ורואה את עשרת הרוגי המלכות מובאים למעצר... והנה נציבים רומיים באים והולכים ושוב
תכונה צבאית ברחבי העיר, מרד יהודי נוסף ובכל פינה מזכירים את בר כוכבא ביראת כבוד...

 
 

אחר כך אני "מדלג" לתקופה הרומית התיכונה, עד לבניית בית המרחץ על שלל האולמות סביבו ושוהה שם זמן מה על מנת לעמוד על אורח החיים בעיר וחשיבותו של המפעל הזה. והנה אני בעיצומה של בניית אמת המים נוספת המניעה את נוזל החיים מעינות צבארין עד לעיר, מפעל אדיר המשאיר רושם עז בקרב צופיו...
 

ולפתע שאגות, קול המון, אלפים מריעים: פעם עולים קולותיהם ממשחקי הספורט האולימפיים בהיפודרום, פעם אחרת עולה שאגתם כשהם חוזים במלחמות אדם בחיה או בקרבות הגלדיאטורים עד הסוף הבלתי נמנע...
 
 

משרך רגלי בסימטאות העיר ושומע כאן על יהודים המכונסים במספר מקומות ועוסקים בכתיבת המשנה. העיר שוקקת עד ש... מגיע הכיבוש המוסלמי, דם נשפך בכל פינה, הרס וחורבן ואוצרותיה אט אט נבזזים... והנה מגיעים הצלבנים, מכניסים בה חיים חדשים, בונים את חומתה ואת החפיר והעיר שוב שוקקת חיים... בונים את המצודה והמגדל שמעליה, דומה שהנה , הושבה העטרה ליושנה. אך לא רבות

השנים ושוב קולות מלחמה , דם נשפך כמים וחורבן בכל פינה כשהממלוכים כובשים אותה, והיא ניצבת עצובה ונטושה לדורות, והבאים בחורבותיה בוזזים את הנותר עוד ועוד באין מפריע עד ימינו אלה...

החשיכה יורדת ואני מתעורר לזמן ההווה...
אם תרצו להצטרף אלי לסיור שלי בהתנדבות כתבו לי: 
pshacham@gmail.com
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל