לשבת בפינה האפלה

רבים שואלים את עצמם מה בעצם קורה לנו? האם התדרדרנו לפינה אפלה וקודרת במקרה או שזה מעשה ידם של מנהיגינו? איך נשמטה מידינו היוזמה מן הרגע הראשון והפכנו למגיבים פסיביים תלויים לחלוטין ביוזמות הצד השני. איך מצאנו את עצמנו ללא יעדים ברורים, ללא חזון, ללא אופק? קיץ ישראלי עגום של 2014.

לשבת בפינה האפלה
ישנם סוגים אחדים של פינות אפלות: זו של הנפש, וזו של המוראל, זו של תחושת הביטחון וזו של המעמד בעולם, זו של רוח העם וזו של הלכידות החברתית.
בכולן כאחת אנו יושבים כעת.
מנהיג צריך כנראה מצבור שלם של תכונות וכישורים כדי להביא את עצמו ואת עמו לכל אחת מהפינות האפלות האלה ולכולן יחד.
משהו תמוה ולא ברור מסתמן בעיני האדם הפשוט המתבונן מן הצד. בתוקף עבודתי אני מרבה להיפגש עם אנשים, וכולם עד אחד משדרים בלבול, מבוכה, חוסר אונים, פחד סתום מפני העתיד להתרחש.
רבים שואלים את עצמם מה בעצם קורה לנו? האם התדרדרנו לפינות האפלות מבלי משים או שמא זו מעשה ידיהם של מנהיגינו? איך נשמטה היוזמה מידינו מן הרגע הראשון והפכנו למגיבים פסיביים, כאשר גם סוג התגובה ואופייה מוכתבים על ידי הצד השני?
איפה אנחנו עומדים כיום בכמה תחומים מכריעים וגורליים לחיינו:
• רמת הביטחון של היישובים בעוטף עזה.
• סוג ההסדר עם החמאס שייקבע או ייכפה עלינו.
• מעמדנו הבין לאומי נוכח ההרס הכבד והפגיעות באזרחים בעזה.
• הוועדה שהוקמה לדון בהיבטים המשפטיים של התנהלותנו.
• היחסים העכורים עם ארצות הברית הנתונים לשפל ללא תקדים.
• השסע המאיים בתוך החברה שלנו: פעולות תג מחיר, רצח הנער הערבי, קריאות 'מוות לערבים', הקצנה חמורה ביחסים בין ימין ושמאל.
ומעל כולם – הנהגה נרפית, מבולבלת, חסרת אונים, אובדת כיוון, ללא חזון או אופק.
אכן, סוגים רבים של פינות אפלות, ובכולן אנו יושבים עכשיו, תוהים האם, מתי וכיצד ניחלץ מהם. איזה קיץ 2014 נפלא.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל