הצופן של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"

ברשימה זו מעלה אני אפשרות שהמבנה הדקדוקי המורכב של פסוק זה צופן בחובו יותר ממשמעות אחת






לפני ימים אחדים נזכרתי בפסוק,"ונשמרתם מאד לנפשותיכם!" ועלה
בדעתי לברר מעמד פסוק זה.
כדרכי בקודש שאלתי את "ד"ר גוגל" בדרכים שונות האם אמירה זו הינה מצווה, או שמא אמירה לא כ"כ מחייבת, וכרגיל במקומותינו יש
דעות אחדות בעניין זה, אבל הכלל הוא: אם מדובר בזהירות בדרכים או בעניני בריאות "נטו", הרי שאמירה זו
תופסת ללא כל סייג. אבל אני הנחתי שאם הייתי מחיל אמירה זו על תוצאות הלוואי של התנהלות מדינית שנויה במחלוקת.הייתי נענה שהוצאתי
את הפסוק מהקשרו במקור.!
אני תוהה על משמעות הפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"! האם האות ו' שבראשו הינה ו' החיבור או שמא ו' ההיפוך היא.
האם "ונשמרתם" נאמרת בלשון עבר, או עתיד, ואולי משמעותה אינה אלא ציווי?
אין לנו אלא להבין שלפי הקונטקסט מבינים אנו האם בחיבור או היפוך עסקינן. הדבר המעניין הוא שהגיונו הפנימי של הטקסט המופיע בדברים ד' הוא תאור תחושות ופחדי העם במעמד הר סיני. אך תאור זה היה מחייב לדעתי שימוש בלשון זמן עבר ברורה אך מהבחינה הלשונית אפשר ככל הנראה ששיטה זו מחייבת , ואין לחמוק ממנה בתואנה זו או אחרת, אלא אם כן יבוא אדם מוסמך לעניני השפה העברית והמקרא, וישכנע אותי שטעות בידי!
השאלה האם מדובר בפעולה בזמן עבר, או שמא בציווי, או סתם זמן עתיד, מאד העסיקה אותי, עד שנזכרתי בד"ר מיימון כהן, שהוא בר סמכא לעניינים אלו, מיימון הסביר לי שלדעת חוקרים, צורת הבטוי של הפעלים בימי קדם היתה הפוכה לזו של היום, לכן הפועל עשה [למשל] משמעותו היתה עשיה בעתיד! ואילו יעש-משמעותו היתה נזמן עבר!
על כן משמעות הפסוק ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ממש איננה ברורה, כי משמעותה היא שעם ישראל יישמר מאד לנפשו. הבעיה נעוצה בעובדה
שכל אמירה המתייחסת לעתיד נושאת בחובה הנחה מוצנעת שהאומר אמירה זו נחן בכושר נבואי- שאילמלא כן מניין לו לדעת מה יקרה בעתיד?!
[אמנם משה רבנו היה גדול הנביאים-אבל אינני חושב שאמירה זו נאמרה מתוך כוונה נבואית-אם כי אין לי על מה להסתמך כמובן!]
אך בדעתי עלה שכמו בהרבה מקרים אחרים בתנ"ך, הרי גם כאן מוצפן מסר משמעותי בפסוק שמשמעותו איננה חד משמעית. על כן אנו מצווים ללמוד,להבין ולברור בין עיקר לטפל. עלה בדעתי, שהאמירה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" מופיעה בלי קשר מובהק לנושא שלפני כן ולנושא שאחריו.[ולכן גם אין תמימות דעים בקרב חכמים האם אמירה זו הינה בגדר מצווה או לא]בכוונה תחילה ע"י משה רבנו [כי היא נאמרה על ידיו!] מתוך הבנה שאל לעניין שמירת הנפש שיעמוד כמצווה מובהקת בפני עצמה, כדי למנוע מצב בו העם יתלה בה כדי להיתחמק מהתגייסות שיש עימה סיכון החיים ,כי אי אפשר לקיים חברה אם כל יחיד ופרט ישמרו קודם כל על נפשם!
ונראה לי שעצם הצמדת נושא זה למעמד הר סיני, מראה על החשיבות הרבה שמשה רבנו ייחס לעניין זה,חשיבות שמקנה לו לדעתי משמעות
רבה ביותר!
והנה חשבתי כבר שמצאתי את כל התובנות החשובות והרלוונטיות לפסוק זה, אך המשכתי לעיין בפרק ד', כשאני מתמקד בתהייה אודות המבנה הדקדוקי והתחבירי שלו, והנה ראיתי דבר שהפעים אותי ביותר: בסיומו של פרק זה, מסופר שמשה הבדיל את ערי המקלט.
ונראה לי שאין כמו הסמכת עניין ערי המקלט לעניינים הקודמים בפרק זה ללמד אותנו על ההקשר, כך איפוא נראה לי יש כאן אישור
לטענתי ש"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" היא אכן מצווה שמטילה את האחריות עלינו - שנדע לפעול בתבונה ואם צריך בנחישות ובכל ההיבטים
כדי לשמור על נפשותינו. ונראה לי שחלק בלתי נפרד מאותה אחריות היא מראש למנוע מצב שניקלע למצב של הורג בשוגג שדמו מותר עד
שהגיע לעיר המקלט!
לדעתי יש למצווה זו משמעות רלוונטית מכרעת בכל ההתנהלות המדינית שלנו כיום,ואני חוזר על טענתי שעצם הסמכת מצווה זו למעמד הר
סיני מקנה לה יתר תוקף!
לסיום אני חוזר על אמירתי שמצווה זו הוצנעה כדי שעם ישראל לא יעשה בה שימוש נלוז שיפגע בעצם קיום המסגרת הלאומית –אמונית!

כדי למנוע אי הבנות- בדקתי גם האם המונח "נפש" מתייחס לחיים עצמם או יותר לפן הרוחני של קיומנו וד"ר גוגל זימן לי מפגש עם
ד"ר ויקיטקסט, שהניב את התוצאות הבאות: כיום כאשר אנחנו מדברים על הנפש, כוונתנו בד"כ למשהו רוחני, אך במקרא, הנפש מופיעה בהקשר נרדף לחיים עצמם!



שלחתי "הגיג" זה לכמה מידידי שומרי המצוות ביניהם 2רבנים, ואחד מלמד מחשבת ישראל, והם התעלמו בדרך זו או אחרת מהפיסקה שבה טענתי שככל הנראה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" זו מצווה שהוצנעה כדי למנוע השתמטות מחרוף הנפש בזמן לחימה.
אותם אנשים העלו כנגדי טענה בדבר תבוסתנות, איך מייסדי קיבוצי -תל עמל הם תהו ,היו מקימים את הקבוץ ,אילו אילו התפיסה השלטת היתה מבוססת על "ונשמרתם ..."
רק אחרי ששלחתי אליהם העתק של הפיסקה הרלוונטית שבה אני טוען ששמירת הנפש הוצפנה, הם הודו בטעותם!
אבל אני מרגיש עם כל הספור הזה מאד לא טוב!
איך זה יתכן שאנשים שלמדו, ולמדו להעמיק ולהבין [לפחות זה מה שמספרים לנו...] בכלל אין להם עניין להבין את דברי איש שיחם, כי "הם כבר יודעים" מהן עמדותיו!...[קבוץ השוה"צ]
לא פלא הוא שאנו תקועים !


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל