"תנו לי למות בשקט"

בני משפחתו של סמ"ר לי מט ז"ל, דרשו להוסיף את שמות אחיו על גבי המצבה, בניגוד לתקנות בתי העלמין הצבאיים. האם לא הגיע הזמן לחוקק חוק שיבהיר מה הכיתוב שיירשם על המצבה? כיצד יראו בתי העלמין הצבאיים? והאם הקמפיין "תנו לי למות בשקט", אכן מאפשר מוות שקט לבנם שנפל בקרב?

אין מצבה על קבר החלל

בני משפחתו של חלל צה"ל, סמ"ר לי מט, שנפל במבצע "צוק איתן", עלו אתמול - 21/08/2014, לבית העלמין בתום 30 ימי האבל, אולם על קברו לא הייתה מצבה כמקובל, משום שבני המשפחה מתעקשים להוסיף על המצבה גם את שמות אחיו. על פי תקנות בתי הקברות הצבאיים, הדבר אינו מתאפשר. בני המשפחה יצאו בקמפיין ציבורי בשם "תנו לי למות בשקט" והודיעו, כי כל עוד לא יענה הצבא/משרד הביטחון לדרישתם, לא תונח מצבה על קברו. אין עוררין על כאבה הגדול של המשפחה עם נפילת בנם במבצע, ברם, הדרישה החורגת של בני המשפחה עלולה לפרוץ את הסכר של ההנצחה לחיילי צה"ל. בעבר כבר הוגשו בג"צים - בנושא זה בדיוק - ונדחו, אך בד בבד, בג"ץ קבע כי ניתן להוסיף כרית לכיתוב אישי למרגלות המצבה, ובה יתאפשר לבני המשפחה להוסיף את הכיתוב האישי בו היא חפצה.

חוק בתי הקברות הצבאיים

חוק בתי קברות צבאיים, התש"י - 1951 נועד "להסדיר עניינים אחדים הקשורים בבתי קברות צבאיים ובקברי חיילים" ונחקק מיד לאחר מלחמת העצמאות. בעת חקיקת החוק הנקברים בבית קברות צבאי היו באופן מוחלט חיילי צה"ל או לוחמים ישראלים ויהודים במסגרות אחרות כגון מחתרות, הצבא הבריטי וכו' אשר נפלו בעת מילוי תפקידם בסיטואציות קרביות, ותמונה זו היא שעמדה לנגד עיני המחוקק. במהלך השנים השתנה באופן ניכר פרופיל דמותו של הזכאי לקבורה צבאית, עקב חֶסר בחוק שאינו מונע מלקבור מי שאינם חיילים בחלקות צבאיות, בצירוף הסעיף המקנה לשר הביטחון שיקול דעת בנוגע לקביעת הזכאים לקבורה שכזו, וכך החלו לקבור בבתי קברות צבאיים אף שוטרים, אנשי שב"כ, אנשי מוסד, שוחרים בפנימיות צבאיות, גדנ"עים, גמלאי צה"ל וסוהרים אשר נפלו בעת מילוי תפקידם. כיום, חללים אשר נפלו עקב פעילות מבצעית בעלת רקע לחימתי, מהווים מיעוט בקרב כלל הקבורות הצבאיות (מתוך דבריו של יונתן ברנד).

בתי העלמין בראי הדורות

המבקר בבתי העלמין הצבאיים, יכול לראות במו עיניו את השינוי אותו עוברת החברה הישראלית. החל ממלחמת העצמאות, דרך מלחמת סיני, ששת הימים, כיפור ועוד - המצבות הינן אחידות ומשרות אווירה של כבוד. ככול שמתקדמים בשנים, מתגלה המראה של רוח התקופה על המצבות וניתן לראות בובות, צדפים, פסלים ופעמונים כיד הדמיון של בני המשפחה, בבואם להנציח את יקיריהם. בבתי העלמין הצבאיים נטמנים היום חיילים/לות ואנשי כוחות ביטחון נוספים, שנהרגו בתאונות דרכים, טביעה, מחלות, ואף חיילים שהיו בחופשה ונפגעו בפעילות פלילית ובה מצאו את מותם. האם עיקרון השוויון עומד לזכותם לאור כוונת המחוקק להנציח את חללי צה"ל שנפלו בפעילות מבצעית? נדמה כי בלי מדיניות אחידה וחוקתית, המצב רק ילך וידרדר לכיוון של הנצחה פרטית, דרישות אישיות ופחות ממלכתיות. ככול שהדבר לא מוסדר בחוק ברור, כך תגענה עוד ועוד דרישות לשינויים, שימנעו אחידות נדרשת בבתי עלמין צבאיים. ככול שלא יוסדרו בחוק חלקות קבר לנופלים בקרב, ולאילו שנפטרו בנסיבות אחרות, כגון, מחלות, תאונות דרכים ועוד - בבתי העלמין הצבאיים - נמצא את עצמנו דשים בנושא חדשות לבקרים. ככול שלו יוסדרו בחוק, מראה המצבה האחיד, הכיתוב האחיד, עם אפשרות לכרית אישית להוספת הגיג מבני המשפחה, כך יעלה סף הדרישות עם השנים.

אסון המסוקים

ב- 1997 אירע אסון המסוקים בשאר ישוב, ובני המשפחה פתחו במאבק להנצחת החללים, 73 במספר, כשהם מתעקשים כי ירשם על המצבה "היו בדרך לפעילות מבצעית בלבנון". כ- 10 שנים לאחר מכן הוקמה אנדרטה ומקום נפילת המסוקים עבר שינוי והושקעו בו כספים רבים, עד שהפך לאתר הנצחה בו מבקרים אזרחי המדינה ואף צעירים מחו"ל במסגרת תגלית. מאבק משפחות אסון המסוקים פתח את הפתח לו חיכו משפחות נוספות, ומאז חל שינוי מהותי במראה הקברים, והדרישות לשינויים לא אחרו לבוא. מכאן עולה שאלה - עם כל הכאב והכבוד המתבקשים - מדוע ל- 73 החללים מגיע אתר הנצחה מיוחד, בנוסף לאנדרטאות המנציחות את כל חילות צה"ל, ואילו לגדודים שלמים וחטיבות שנכחדו או התפרקו, במלחמת יום הכיפורים, למשל, לא מגיע אתר הנצחה דומה?

בתי העלמין באירופה וארה"ב

בעולם הרחב ובעיקר באירופה ובארה"ב שומרים על צביון אחיד של בתי העלמין, והמראה מלא הוד והדר. מבט על בתי העלמין האלה ממחיש את המקום המיוחד הזה בו הקריבו חיילים את נפשם להגנת מולדתם. אחידות המצבות מעוררת כבוד ויראה, ומאפשרת למבקר לחוש את העוצמה של המקום. בארה"ב, למשל, כל אדם ששירת מעל שנתיים בצבא ייטמן בבית עלמין צבאי, גם אם ילך לעולמו בגיל 85. הדבר נובע מכך שהמסגרת הצבאית שם הנה התנדבותית בעיקרה ואינה חובה. כך מכבדת ארה"ב את המתנדבים להילחם בשורותיה, וכך היא מעודדת את ההתגייסות לשירות בצבא. כן מאפשר הצבא האמריקאי למשפחות להוסיף שורת כיתוב אישי להנצחת החלל.

האם יש לאפשר שינוי?

בארץ, כאמור, נפרץ הסכר ומראה הקברים מהעידן החדש, מאבד מהצביון המיוחד השמור לחללי צה"ל. וכאן באה השאלה, עם כל הכאב לצער המשפחות: האם יש לאפשר שינויים במראה המצבה, בתוספות של בני המשפחה, או בכיתוב שלה? כל עוד הדבר אינו מוסדר בחוק, בג"ץ מתערב, שר הביטחון מאפשר, וכך אנו עדים לעוד ועוד דרישות אישיות של בני המשפחות. מזה כמה שנים ניטש ויכוח בין משפחות חללי צה"ל, גורמי הנצחה והצבא, מי זכאי להיקרא חלל צה"ל. מדי פעם הוא פורץ לתודעה ומעלה סוגיה חשובה. משפחות שבניהן נפלו בקרב, נלחמות על כך שיקיריהם יקבלו את הכבוד השמור להם. ואילו המשפחות הנוספות, שהיום הן רוב, ובניהם נפטרו במהלך שירותם הצבאי, מסיבה זו או אחרת, מתעקשות להיכנס למסגרת המשפחות השכולות. המעמד הוא שונה, הטקסים מכבדים, ובנם/ביתם מוגדרים כחללי צה"ל, ובכך הם חשים נחמה. להיות מוגדר כחלל צה"ל שונה במהותו מכל הגדרה אחרת עקב הכבוד לחיילי צה"ל, אותם מעניקים החברה ומשרד הביטחון. ועוד לא דיברנו על המרכיב הכלכלי בהכרה כזו.

לחוקק חוק מוסדר

משום כך, יש לשוב לכוונת המחוקק ולציין כי חלל צה"ל הנו חייל שנפל בפעילות מבצעית, ובכך יונצחו הלוחמים שהקריבו את נפשם בקרב. ולשאר חללי צה"ל שנפטרו ממחלות, תאונות ואסונות, ושאינם קשורים לפעילות מבצעית, יש להקצות חלקות קבר נוספות בתוך בתי העלמין הצבאיים, כולל אנשי שב"ס, שוחרים בפנימיות צבאיות, גדנ"ע ועוד, ולהעניק להם את הכבוד הראוי על שרותם הצבאי.
אם נענה לכל גחמה של כל משפחה, באשר לרצונה לשינוי, יחל מחול שדים שיגרום לזילות של בתי העלמין הצבאיים ולפגיעה בכבודם של חללי צה"ל, ובכך זה לא ייעצר. הדרישות לשינוי יצוצו מכל עבר ויהפכו לשיטפון שאיננו יודעים איך יסתיים. משום עיקרון האחידות בכיתוב על המצבה, יש למנוע מבני משפחת החלל, לי מט, לבצע את השינוי ולהוסיף את שמות אחיו על גבי המצבה, גם אם הוא נפל בקרב. ישנה כרית אישית, שהותאמה לצורך כך, ושם בני המשפחה יכולים להוסיף את כל שחפץ ליבם. בני משפחת מט שיצאו בקמפיין "תנו לי למות בשקט", מונעים למרבה הצער והכאב, ולעניות דעתי, מבנם ויקירם סמ"ר לי מט ז"ל, למות בשקט ובכבוד. טוב תעשה המשפחה, אם תאפשר להניח את המצבה על קברו של בנם ולא תצא למלחמה, ובכך תאפשר מנוחה אחרונה ושקטה לבנם שנפל בקרב.
הגיע הזמן לחוקק חוק חדש, שיסדיר ויבהיר מה מותר ומה אסור לבצע בבתי העלמין הצבאיים, תוך ציון ההגדרה, חלל צה"ל הנו חלל שנפל בפעילות מבצעית.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל