שוקת שבורה

היכן אנחנו עומדים בתום חמישים ימי לחימה? מה השגנו במחיר דמים כבד (תרתי משמע)? האם הפסקת אש הייתה מטרת המבצע? האם חזרנו שוב לנוסחה השחוקה של "שקט ייענה בשקט"? ואם בתום חודש של הפסקת אש, בדיוק בערב ראש השנה, יפר אותה החמאס שוב ויפתח בירי?

שוקת שבורה אחרי ימים רבים של אולי...



"ימים של כן,
ימים של לא,
ימים רבים של אולי,
נושרים כמו עלי הפרח
בלילותיי ....."
(כתב: שמואל רוזן)

הפסקת האש הולכת ומתקרבת, כמו הקרחון שהתנגש בטיטניק. וכי מה השגנו בחמישים ימי לחימה של הפגזות, שיגורים, אזעקות, חללים, פחדים, שחיקה, נטישת יישובים? מאומה!!!
נכונות ההקרבה של העורף, אומץ לבם של חיילינו, ההתשה של יישובי עוטף עזה, כל אלה היו לשווא, נוכח התוצאות הדלות והמשפילות של מבצע צוק איתן.

המצב חוזר במלואו לקדמותו חמישים יום לאחור, ויותר גרוע. עם פתיחת המעברים, הרחבת אזור הדיג בעזה, והבטחה לדון בהקמת נמל ימי ונמל תעופה בעתיד.

שימו לב שהמגעים להפסקת אש, שהם בעצם תחילתו של המשא ומתן, מתנהלים תחת אש כבדה, בניגוד להצהרותיו של ראש ממשלתנו.

נראה כרגע שהעם בשל לבוא חשבון עם מנהיגיו וממשלתו שהביאו אותו עד הלום, דוגמת ההתפכחות לאחר מלחמת יום כיפור האומללה, על 2,300 חלליה.

ימים יגידו כמה מהר יקרה הדבר.








אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל