תעתועי המוח

האם אנחנו באמת יודעים את המציאות כפי שהיא או שהמוח שלנו מייצר לנו מציאות אלטרנטיבית שאליה אנחנו מגיבים כאילו היא היא המציאות? דר' רמאצ'נדראן שערך מחקר על תעתועי המוח מצא כמה תופעות מעניינות דווקא אצל קטועי גפיים.

המחקר של רמאצ'נדראן

לגמרי במקרה (יש דבר כזה?) נתקלתי בתוצאות מחקר של ד"ר רמאצ'נדראן שעוסק בחקר המוח.
מחקריו עוסקים, בין היתר, בסוגיית כאבי הפנטום שחווים אנשים עם קטיעות אברים, באיבר החסר. זו תופעה ידועה ויחד עם זאת משונה, המופיעה אצל אנשים שחוו אירוע מוחי שגרם לשיתוק בצד הנגדי בגופם.
הוא גילה שאנשים שעברו אירוע מוחי באונה הימנית של המוח מתכחשים לשיתוק שלהם. הם לא מודעים לו.
במהלך הניסוי הוא ביקש מהנסיין להושיט את יד ימין ולהצביע על אפו של הדר' ואחר כך הוא ביקש לחזור על אותה פעולה עם יד שמאל המשותקת. בשני המקרים הנסיין דיווח שהוא מבצע את הפעולה וגם שהוא ממש רואה שהפעולה מבוצעת, כולל עם היד המשותקת שכמובן לא נעה ממקומה. הוא שאל אותם אם הם מודעים שהיד שלהם משותקת והם התכחשו לעובדה זו.
בניסוי נוסף שנערך על קטועי גפיים, הוא נגע עם צמר גפן במקומות מסוימים בפניהם של המטופלים והם דווחו על כאב באיבר הקטוע.
כמה מסקנות של דר' רמאצ'נדראן:
1. הכאב לא נחווה באיבר הפגוע אלא במוח. מערכת העצבים מעבירה את השדר מהאיבר, שהוא חסר תחושה לחלוטין והמוח מתרגם את זה לתחושה שנדמית כאילו היא נחוות באיבר.
2. האונה השמאלית אחראית לקבלת ההחלטות, קביעת מטרות ולתפיסת המציאות שלנו. תפיסת המציאות מוכתבת ממה שידוע לנו מהעבר, תוצאה של למידה וניסיון עבר. האונה הימנית אחראית לעדכון המידע והתאמתה למציאות המשתנה. כאשר האונה הימנית נמצאת בתפקוד נמוך עד שיתוק, התפיסה שלנו מתרחקת מהמציאות מכיוון שהיא לא עוברת עדכון. היא נתקעת בידיעה מהעבר.
3. הנטייה הטבעית שלנו היא להתאים את המציאות למה שאנחנו יודעים עליה ולא להתאים את הידע שלנו למציאות.


מהי תפיסת המציאות?

הניסויים הללו מעוררים שאלות נכבדות על תפיסת המציאות הימיומית שלנו: עד כמה אנחנו ערים למציאות כפי שהיא באמת ועד כמה אנחנו מעודכנים לגבי שינויים המתרחשים בסביבה שלנו. התופעות הללו שבאות לידי ביטוי במקרים של קטיעה או אירוע מוחי מצביעות על הנטייה שלנו "לצבוע" את המציאות על פי האמונות ומפת העולם שלנו ולא לראותה כפי שהיא באמת?
זה מעורר את השאלה: האם אנחנו חיים בסרט? במטריקס?
חכמי המזרח טענו כבר לפני אלפי שנים שהמחשבות שלנו יוצרות את האשליה של העולם, המתקיים רק במחשבות שלנו.
ביירון קייטי לקחה את זה צעד אחד קדימה ואמרה: "מי שמאמין למחשבות שלו- סובל"

... והנה כמה מסקנות משלי:
1. כדי לבסס את עצמנו במציאות יש לעבוד על חיזוק האיזון בין האונות. ב- NEW CODE OF NLP שהיא פיתוח של ה-NLP הקלאסי, ישנן טכניקות רבות לאימון המוח וחיזוק האינטגרציה בין האונות. גם תהליכי מדיטציה ודמיון מודרך הפונים לידע הקיים בעיקר באונה הימנית כדי להנגיש אותה ולהביאה לידי ביטוי מעשי, מחזקים את תהליכי החשיבה ועדכון הידע הקיים.
2. כדי לעשות שינויים בהרגלים לדוגמה: הפסקת עישון, הרזייה, ביטחון עצמי, דחיינות וכו'..., לא מספיק לעבוד עם ההיגיון והידיעה הקיימים באונה השמאלית. ההוכחה לכך היא מן הסתם, שאם ההיגיון והידע היו מספיקים לביצוע שינוי אז כולם היו רזים ומפסיקים לעשן. שינוי בהרגלים מחייב שינוי עמוק ברמת התת מודע במקום בו נוצרו ונתקבעו ההרגלים. גם כאן ה-NLP מציע מגוון טכניקות לשינוי המתבסס על תקשורת עם התת מודע, לידע לא נגיש בחיי היומיום.
3. במקרים שבהם אנשים חווים חוסר סיפוק מהמציאות, הבאים לידי ביטוי בתסכול, כעס, דיכאון, פחד וכו'..., ניתן לעבוד על תפיסת המציאות ולשנות את החוויה. הנטייה האנושית הטבעית היא להאשים את המציאות או הסביבה "בצרות" שלנו. השינוי הנגיש ביותר לכל אדם הוא שינוי תפיסת המציאות והוא זמין לכל אחד.
אם יש לכם עוד מסקנות מהמחקר אשמח לשמוע...


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל