הסתר הפנים הוא ביטוי לתסכול האל על שאין אנו מפיצים את תורתו

לדעתי גם אנשים שאינם שומרי מצוות אך מאמינים באל, יכולים לשלב את מושג "הסתר הפנים" כמימוש של מערכת רעיונית ראציונלית ששורשיה אמנם בעבר, אך משליכה גם אל העתיד.

כבר  הבעתי  כאן  בתאריך את  דעתי  ואף  נימקתי  למה על  אף  אמונתי  באל  בורא  העולם,  הגעתי  למסקנה שאין  האל  כל  יכול.
כתוצאה  מכך  אני מסתייג  מקיום  מצוות  התורה . הסתייגותי  נובעת  בין  השאר  מהסקתי  שתכלית  מצוות  אלו  היתה  להרגיל  את  עם  ישראל  בצאתו   ממצרים לשנות את  אורח  חייו  ולאמץ  דרכי  התנהגות  שלא  תמיד  הינו  אותו או  תרמו  לרווחתו  החומרית,  אלא ייעוד  מצוות  אלה  היה  להרגיל  את  עם  ישראל  ביציאתו  לחרות,לאורח  חיים  תובעני.
 לפני  שנים  אחדות  התברר  לי  שהרמב"ם הקדימני הקדימני  וכבר טען  טענה  זו   בזמנו.
היום  כשאנו  יודעים  עד  כמה  שגורל  האנושות  ועתיד  כדור  הארץ  תלויים  בהתנהגות  מרוסנת  של  המין  האנושי  עלי  אדמות,  עלינו להתמקד  בתכלית  ולא במצוות  שייעודן חינוכי  בעיקרו.
כל  אדם  הנתון  במצוקה,  זקוק  לתקווה,  התקווה  מעניקה כוחות   נפש להמשך  מאבקו.   לא כן  הציפייה, שמעצם  הגדרתה  היא  מתייחסת  לסיוע  קונקרטי  וממשי.
 למודי  נסיון  אלפי  שנים  אנו  ,והיינו  אמורים להפנים  שמעטים  הם  הסיכויים שהאל  יסייע  לנו  בחיינו, הנסיון  שלנו  כפרטים  וכעם  לימד  אותנו  שאין  האל  נענה  לתפילותנו .בכל  זאת ממשיכים  יהודים  שומרי  מצוות להתפלל  אל  האל . תכלית  התפילות  היא  שלוש: 1] תחנונים  אל האל  כדי שיגאלם  ממצוקותיהם.
2]  עצם  הפניה  לאל מבטאת  את שיפלות  האדם  מולו.
3]לתפילה  יש  ערך  חברתי  כשהיא  מבוצעת  בציבור.
 אך  בהקשר  לתפקיד  התפילה  כתחינה  אל האל  שיסייע  לנו, נראה  לי שהמחשבה  שאין  האל  יודע  מה  מצבו  של  כל  אחד  הינה  כפירה ואיוולת !  לפיכך אל לנו  לבקש  ממנו  דבר  מה,  עלינו  להפנים  שהאל יודע  היטב  את  צרכינו.
בניגוד  למה  שלימדו  אותנו  חכמים-אינני  חושב  שעיקר  עבודת  האל  היא  בתחנונים  ותפילה,  שאחת  ממטרותיה  היא ,אלא  אני  מאמין  שהדרך  הראויה  לעבוד  את  האל  היא  לשמור  על  העולם  שנברא  על  ידו .
ההגיון  מחייב  שככל  שהנברא  מורכב יותר,  כך  השקיע בו  האל  יותר.
ומכיוון  שככל  הנראה  בני  האדם  הינם  פסגת  היצירה  של  האל, הדרך  הנאותה  לעבוד  את  אותו  היא  בהיזהרנו  לבל  נפגע  [אם  אין  כורח  מובהק]במה  שהשקיע האל הכי  הרבה.
על  כן  יש  לעשות כל  מאמץ  ולא  לפגוע  פגיעה  בלתי  הפיכה.  בבני  האדם.

עם  ישראל  הוזהר  מפני  מצב  של  "הסתר  פנים".[דברים ל"א, י"ח],השימוש  במושג  זה נהיה  רווח  בשפה העברית מאז  השואה,  ומתאר  את  הסיטואציה הבלתי  נתפסת  מבחינתנו, שאין  מושיע  לעמנו.  כשהמסקנה  המתבקשת  היא  שהאל  הסתיר פניו  מאיתנו.
בניגוד  לפרשנות  יהודים  דתיים  טוען  אני  שאם אכן  השואה  הינה  תוצאה של  "הסתר  פנים",  הרי  לדעתי  אין  הסתר  זה  בא  עקב  אי  מילוי  מצוות  התורה  כפי שנקבעו ע"י  חז"ל,  אלא זו  תגובת  האל  על  כך  שעם  ישראל  לא  הבין  את  המוטל  עליו! 
לדעתי  האל  ציפה שעם  ישראל  ייקח  על  עצמו  לחנך  את  יתר  העמים  לנהוג  בנאורות  ואנושיות  כדי למנוע  פגיעה  בבריאה,  והצעד  הראשון  הוא  המאבק  באלילות.
אך מנהיגי  העם  התמקדו  בהרחקת  העם  מהגויים  וזאת  מחשש  להתבוללות,  במקום  לחפש  דרכים  להפיץ  את  האמונה  באל  אחד בקרב  עובדי  אלילים.


כאשר  השומרונים  פנו  לשבי  ציון- והציעו  להשתתף  בקימום  בית  המקדש ,עזרא  ונחמיה  לא  הבינו  שזהו  מהלך בעל  משמעות של  סיכוי  לפרוץ  למעגלים  רחבים  יותר  ולתגבר  את  כוח  היהודים  והיהדות, כך  הם  דחו  את  יד  השומרונים  שהושטה  לשלום  ולאחווה וכך  במקום לתגבר  פיזית  את  העם,  יצרו  לו  אויב! 
כאן  אני  מתנצל  על  החירות  שאני  נוטל  לעצמי  במתן  תכונה אנושית  לאל-  תיסכול.
נראה  לי  שהאל  גם תוסכל  על  שלא  הבנו  בדרך  הראויה את  המשמעות  הנובעת  מהגדרת  הרוצח  בשגגה.-ככפי  שהיא  מופיעה  במקרא [דברים י"ט  ]לומר  שרצח  בשגגה  איננו  רק  פגיעה  ישירה  של  שמעון  בראובן,  אלא  גם  למשל,  .ששמעון  דורש מראובן  לנהוג  במשאית  מבלי  שהוא  נח  מספיק,  או  שמפקד  בצבא  אינו  מקפיד  היטב  על  אימון  חייליו.
נראה  לי  שהאל מתוסכל  מהעובדה  שאנו  היהודים  מעדיפים  להטות  אוזן  למי שמינו  את  עצמם  כמפרשי  דבר  האל  במקום  לעשות  כאת כל  הנדרש  באופן  הכי  תכליתי לשימור  הבריאה.
ושמא  אין  כל  אלה,  אלא  תוצאת  העובדה  שאין  האל  כל  יכול.
כלומר  שבמקרה  דנן-  אילו  עם  ישראל  היה  מחפש דרכים  נבונות  להנחיל  את  האמונה  באל  האחד  בורא  העולם  [אף  שאינו  כל  יכול],  אל  שהכל  שווים  לפניו,  כי  אז  ההיסטוריה היתה  מן  הסתם שונה.
הסיבה שבגללה לא צוותה התורה על הפצת האמונה באל אחד,הייתה ככל הנראה העובדה שבזמן הבית הראשון המאבק היה עדיין על עצם הנחלת האמונה באל האחד בעם ישראל עצמו, שעדיין התרוצצו בו אמונות ופולחנים פגניים! אך כבר בשלהי הבית הראשון חזון הנביאים היה שבאחרית הימים גם יתר העמים יקבלו על עצמם את האמונה באל האחד, ואת הערכים החברתיים והאנושיים שנלווים לאמונה זו.
 את  הנעשה  אין  אמנם להשיב, אך  אין  זאת  אומרת  שעלינו  לזנוח  כליל  את  המסרים  שהונחלנו.
אמנם  אל  לנו  לצפות  שהרבנים  ירימו  את  הכפפה ,"יכו  על  חזם  של  חז"ל"  ויזנחו  את  דרכי  התורה...
אבל  אנו,  שאין  אנו  מחוייבים  למסורת  של  ישראל  סבא,  יכולים  וחייבים  לקחת  את  עיקרי  הרעיונות והערכים האנושיים  והחברתיים  שגלומים  בתורה  לעשותם  ליסוד המרכזי  בחיינו  ולעשות  כל  שביכולתנו  להפיצם  בכל  גוייי  הארץ.
ולקראת  סיום: אני  למוד  נסיון מתגובות  קוראים  שומרי מצוות  שזועמים  על שאני "מרים  יד  בקודשי  ישראל"  ועל  כן  משיאים  לי  עצה  ללמוד  בישיבה  כדי  "שאחכים  ולא  אדבר  הבלים " ,  על  כן  אני  מקדים הפעם  ומזכיר לאותם  יהודים  יקרים  שלאלישע  בן  אבויה   היה גדול בתורה ,  והיה על  חז"ל לעמול קשה כדי לתרץ  את  התפקרותו. ומזכיר  אני גם  שרוב  חלוצי  העליה  השניה  והשלישית  למדו  בנעוריהם  בישיבות,  אך  הם  נוכחו  לדעת  שהידע  שרכשו  שם  כלל אינו  רלוונטי  למציאות  החיים.
הראי"ה  קוק-  תרץ  התפקרות זו  בהעדר  הרגש  שאמור  היה  ללוות  את  תלמידי  החכמים.
השאלה  הבלתי  נמנעת  האם  לא  צריכים במקביל  ללימוד  התורה  ללמוד  רגשות?...
את  דברי  אחתום הפעם  בחזרה  על הדברים  שהבעתי  כאן  בתחילת  מאמר  זה:
המדע  והטכנולוגיה  שהתפתחו  מאז  ימי  התנאים  והאמוראים ,גרמו  להשפעה גדולה  לאין  ערוך של  המין  האנושי  על הסביבה. על  כן  ראוי  לנו  לנהוג  בחוכמה  ולא  להגיע  למצב  שהאל  מסתיר את פניו בתיסכולו  עקב  ההרס  שאנו  גורמים  לכל  החי  והצומח  על הארץ.





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל