הכוחות הרוחניים של חודש אלול ככלי לצמיחה רוחנית

כיצד נוכל למצות את הפוטנציאל שלנו

בס"ד
הכוח הרוחני של חודש אלול ויכולתו לשינוי מציאות
חודש הכנה לשינוי העבר והעתיד
ראש השנה - כשמו כן הוא, הראש של כל השנה. זהו יום המשפט של העולם כולו, יום בו הקב"ה גוזר על כל העולם מי יחיה ומי ימות, כמה פרנסה תהיה לו, זיווג, ילדים ועוד. נתאר לעצמנו את שליחי בית המשפט עוברים ברחובות, תופסים אנשים ומביאים אותם לדין. האנשים מבוהלים, שואלים מה קרה, ועונים השליחים היום המשפט ובו ייקבע מה יקרה לך כל השנה. כל זה בהפתעה, בלי הכנה מראש ובלי ידיעת מועד המשפט. מפחיד מאוד, נכון? אנו עם ישראל, זכינו בחסד עצום מצד השם יתברך בכך שגילה לנו את הסוד והוא – מועד המשפט. אין אומה בעולם שיודעת מזה!ואילו אנחנו,קיבלנו את הזכות להתכונן לקראת היום הזה.
חברה סיפרה לי שיש לה החודש משפט תעבורה על תאונת דרכים קלה בה היא פגעה ברכבה במישהו מאחור, הגיע שוטר והיא הודתה. תבעו אותה לדין והיא רועדת מפחד. אמרתי לה, בואי נתבונן: מה יותר מפחיד, הדיון הזה, או המשפט בראש השנה? מה יכול שופט התעבורה לעשות לך? לכל היותר קנס כספי. הרי לא ישללו רישיון, היות שבסה"כ נגרם נזק לפח. מה עם המשפט בר"ה? הוא קובע לך את החיים ממש! ויתירה מכך, התבונני מי נמצא מעל השופט? לכי עם בטחון בהשם שעושה אתך חסד בכך ששבועיים לפני ר"ה יש לך אפשרות לחוות את הפחד מבית משפט, כדי שהלב שלך יתכונן למשפט האמיתי. זה חזרה גנרלית לקראת ה-משפט!
החסד הוא שאנחנו יכולים להתכונן, כי אנחנו יודעים את המועד. חודש תמים של הכנה עומד לרשותנו - זה אלול. מספרים שחסידים היו שומעים את השם אלול ומתעלפים מאימה, הדגים בים רועדים! למה? מי שמבין על מה מדובר, מרגיש את העוצמה הרוחנית של הימים הללו. מי שאינו מרגיש כך, זה מחוסר ידיעת חשיבות העניין ומחוסר הבנה. לחודש אלול יש אפשרויות רוחניות אדירות, יש בו יכולת ליצור התחלה חדשה, יש בו כל הכוחות שאדם צריך כדי ליצור שינוי אמיתי בחייו. עלינו לחשוב שבעוד חודש יהיו לנו יומיים שיקבעו את החיים ואת איכות החיים שלנו לכל שנת תשע"ה, את הדרגה הרוחנית והגשמית שנגיע אליה במהלך השנה הקרובה. לפי הכלים שנכין בחודש אלול, נגיע ליומיים האלה ונקבל את האור, המתנות של השם. למעשה, אנחנו מתפללים על החודש הזה כל השנה! בתפילת עמידה אותה אנו אומרים כל יום שלוש פעמים ביום אנו אומרים: "תהי אחריתה חיים ושבע ושלום..", אחריתה - זהו חודש אלול.
אם כן, מה נכון לעשות?
אומר הזוהר הקדוש, שלפי ההתעוררות של האדם כך משפיעים עליו מלמעלה. למה הכוונה?
חז"ל אומרים: "בדרך בה אדם רוצה לֵילך מוליכין אותו". הדגש הוא על רוצה. אדם לא קובע מה יהיה אלא את הנקודה העקרונית שלפיה ייקבע התסריט שלו. רוצה להיות צדיק, או רשע? רוצה רוחניות או גשמיות? רוצה להשתפר, או להתחבר להבלי העולם? מה הדבר העקרוני שהאדם רוצה? בהתאם לזה, מוליכין אותו. אבל מי שרוצה קדושה, מקבל עדיפות, ככתוב: "הבא לִיטהר מסייעין לו, הבא ליטמא פותחים לו". מי שרוצה טהרה מקבל הרבה עזרה (מצד הקדושה), אך מי שרוצה טומאה, מניחים לו, רק פותחים לו את הפתח והשאר כבר יעשה "הצד האחר" (צד הטומאה) טוב מאוד.
מכאן, שנקודת ההתחלה היא הרצון הפנימי שמתבטא קודם כל במחשבה, שם כבר ישנה הגדרה ברורה של הרצון. בהתאם לזה, כבר מתחילה להתרקם המציאות ככתוב: "השם צילך על יד ימינך" – הִבַעת רצון, עכשיו השם מגשים לך אותו כמו צל שהולך אחריך, תפנה לימין, תפנה לשמאל, הכל יקרה לפי התנועה שלך.
אם כן, העיקרון הראשון הוא שהאדם צריך לעשות את התנועה הראשונה, מה שנקרא איתערותא דלתתא. לפי זה מתעורר הרצון העליון שהוא איתערותא דלעילא. זו המשמעות של "אני לדודי – ודודי לי", אני עושה את התנועה הראשונית לדוֹד, לאָהוב, ולפי זה הוא מתעורר כלפי. נשים לב שהמילה דוד נקראת מימין לשמאל ולהיפך, וזה השם דָוד, מלכנו משיחנו ע"ה, שמלמד אותנו כל כך הרבה, הוא היה כולו דבקות בהש"ית, אחרת איך היה עובר את הניסיונות שעבר?
בחודש אלול תוקעים בשופר, מטרת השופר היא לעורר את האדם לשפר את מעשיו. כתוב "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם" – יש אנשים ישנים ויש נרדמים. מה ההבדל? תרדמה חזקה יותר משינה, והפסוק מרמז שכולנו בעצם באיזה סוג של שינה או תרדמה. אם כך, מה עם הצדיקים? גם הם בבחינת ישנים, כי הם יכולים להיות במצב של ערנות יותר ממה שהם, כל אדם יכול להיות יותר ממה שהוא בכל רגע! לכן גם הצדיקים הגדולים צריכים להתעורר, אז מה נאמר אנו?
הכוחות הרוחניים המיוחדים של חודש אלול
א. להתעורר לקשר עם נשמתנו ומהותנו
מקור השמות של החודשים העבריים הוא בארמית. הפירוש של אלול בארמית הוא – חיפוש. כידוע, שֵם הוא מהות, לכן מהות החודש היא התעוררות לחפש כדי למצוא. מה אנו מחפשים? ודאי משהו חשוב, ודאי משהו שאנו צריכים, משהו שהיה ברשותנו ובשימושנו ואיבדנו אותו. זו משמעות המילה "תשובה" – השבת דבר למקומו. נתבונן במציאות ונראה שכל כולה בנויה על סדר. מרגע שאנו קמים עד שהולכים לישון, אנו עסוקים בהחזרת דברים למקומם. בשפת היהדות זה נקרא: לעשות בירור, סדר, לעשות צדק ומשפט. אנו קמים בבוקר, מסדרים את עצמנו, בעבודה מסדרים הכל במקום, חוזרים הביתה, מסדרים כלים, רהיטים, בגדים, כל הזמן משתמשים בדברים ומחזירים למקום. הקב"ה אוהב סדר, הוא ברא את העולם בצורה מאוד מסודרת ויסודית, כל יום עם הבריאה שלו לפי סדר מדויק.
אז מה איבדנו? את הנשמה שלנו, את הקשר עם נשמתנו. אנו מאפשרים לענייני העולם להוליך אותנו, ובקושי נעצרים להתבונן בתכלית, במטרה לאן פנינו מוּעדות. כשיוצאים למקום כלשהו, אנחנו שמיםGPS שיכוון אותנו, כותבים את היעד ונוסעים עפ"י ההוראות עד ששומעים "הגעת ליעד". כשאנחנו טועים, הוא מחשב מסלול מחדש, כי הוא מתוכנת להביא אותנו ליעד, אם סטינו, הוא מתקן את המסלול, אבל הוא ממוקד ביעד. בדרך קצרה, ארוכה, ישרה או מפותלת הוא יביא אותנו ליעד.
אומר האדמו"ר מגור ע"ה בספרו "שפת אמת": מזלו של אלול הוא בתולה. מדוע? בתולה מייצגת טוהר בראשיתי, נקיוּת, שלמות, תמימות. בכל יהודי יש נקודה כזו פנימית ביותר, שלעולם אינה נכתמת. גם יהודי שמתרחק מהשֵם, ואפילו חלילה ממיר את דתו, הנקודה הזו תמיד נשארת טהורה. בחודש אלול יש אנרגיה המסוגלת לעורר את הנקודה הזו, היא פועלת על היהודי שיתחיל לחפש את הקשר עם הנשמה שלו, את הצלם האלוקי שלו ויתקרב לעצמו ולקב"ה. היכולת הזו לגלות את הרובד הטהור והראשוני בעצמנו, היא נפלאה. זהו החלק שלא נפצע ונשרט מטראומות החיים, וממנו אנו יכולים לבנות התחלה חדשה.
הכוח הרוחני הראשון: להתעורר לחיפוש אחרי הנשמה.
בא"ח ע"ה (הרב יוסף חיים מבגדד) מביא משל: אדם קנה תרנגול והניחו בגינתו. התרנגול התפלש בעפר והתלכלך, ריחם עליו האדם וניסה לנקותו, הוא הבריש את נוצותיו, שטף אותו במים, אך דבר לא צלח. העפר בין הנוצות לא התנקה, אלא להיפך, נדבק עוד יותר. ראה אותו חברו ושאלו למעשיו והוא השיב שהוא מנקה את התרנגול, ענה לו החבר כך הוא רק יתלכלך יותר. בינתיים, התרנגול התפלש שוב בעפר, החבר נתן לו מכה והוציאו מהעפר. עמד התרנגול על רגליו, ניקה את עצמו, העמיד את נוצותיו והוריד את כל העפר מעליו. אז הסביר החבר לבעל התרנגול את משמעות הפסוק "התנערי מעפר קומי", החוטא צריך להתנער בעצמו, איש לא יכול לעזור לו. לא אבות העולם, לא משה ואהרון, אין טעם לבקש טובות מאחרים, החוטא צריך להזדעזע על שעשה עבירה, הדבר תלוי בו עצמו ולא באף אחד אחר.
הכוח הרוחני השני: הוא כוח התיקון והעשייה. ילידי חודש אלול הם אנשי עשייה, מעשיים מאוד. זו עשייה מיוחדת, עשייה של תיקון, זהו הכוח לשפר ולתקן כל דבר פגום ומקולקל. כל אחד יכול לקבל כוח עשייה בחודש הזה, כדי לעשות את הצעד הקטן כדי להתקרב. ומה עושה הדוֹד, האהוב, הקב"ה כשאנחנו מתעוררים?
הכוח הרוחני השלישי: "אני לדודי ודודי לי". "המלך בשדה" - הוא מושג רוחני-קבלה מורכב, ולפי הבנתנו נסביר: משל למלך שיושב בארמון כל השנה וכדי להגיע אליו צריך לעבור תהליכים מסובכים של בקשות והפעלת קשרים ופרוטקציה וגם לא בטוח שנצליח. המלך מוקף ביועצים, מזכירים, משמר מלכות, וגם כשמגיעים אליו, הוא עסוק וזמנו מוגבל. במשך חודש שלם בשנה, המלך עוזב את הארמון ומגיע לשטח. הוא נמצא קרוב בכל מקום, על זה נאמר: "דִרשו השם בהימצאו, קִראוהו בהיותו קרוב". הוא ממש פה, אפשר לגשת, בלי לעבור חומות של שומרים וחיילים. כמובן בכל השנה הוא שומע אותנו, אך בחודש הזה הוא יותר פנוי ויותר זמין ומזמין, המלך מתקרב לנתיניו ורק מחכה שיתקרבו גם הם אליו ואז יוכל לתת להם את מבוקשם וצרכיהם. הלב שלו כביכול פתוח, והוא מלא אהבה, ככתוב: "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק". זה חודש של רחמים עצומים, שערי שמיים פתוחים, זו עת רצון בשמיים. כמובן, זה לא הזמן היחיד שהוא עת רצון, יש שבתות ומועדים, אך אלול הוא חודש שלם של עת רצון. הקב"ה אומר: "פתחי לי אחותי רעייתי", "פתחו לי פתח כפתחה של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם", לא פתח כמו הקוף של המחט, אלא החוד של המחט.
הכוח הרוחני הרביעי: לאלול יש את הכוח לעשיית חשבון נפש, בירור שכלי, "במחשבה איתברירו" (הזוהר הקדוש) מה שייך לי ומה לא, איזה מידות אני רוצה ומה אני לא רוצה. זה לפסל את עצמי כמו שאמר הקב"ה למשה "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים". לפסל, זה להוריד את המיותר. לברר מה הטוב האמיתי ומה הרע האמיתי, לברר את היעדים שברצוני להגיע אליהם. כדי להבין את זה צריך ללמוד, אבל מהמקורות האמיתיים. כתוב "אותי עזבו באר מים חיים לחצוב להם בֹארות בֹארות נשברים אשר לא יכילו המים" (ירמיהו ב, יג). לצערנו, הרבה אנשים הולכים לינוק ממקורות לא טהורים שטועים ומטעים, מחפשים רוחניות בגרוש במקום ללכת למקור.
לילידי אלול יש את כוח הבירור כי הם רואים פרטים, יש להם הרבה שכל, ומחשבה בהירה וברורה. הכוכב שלהם זה "כוכב" המסמל שכליות ומסייע לעשות את הבירור. ע"י התשובה נעשים כבריה חדשה שכאילו לא שלט בה אף פעם היצר הרע.
נקודה מעניינת נוספת: אלול מורכב מהמלים "לא" ו"לו". בפרשת "ראה" הנקראת בסוף חודש אב כתוב: "הענק תעניק לו" "פתח תפתח לו", אומר לנו הקב"ה: יש לכם כוח להפוך את ה"לא" - חוסר הרצון לתת, ל-"לו". יש נתינה שמקטינה את המקבל ויש נתינה ש"מעניקה" אותו, עושה אותו ענק. להפוך את האנשים הקרובים אלי כמו "ענקים" לצווארי..
סליחות
באלול אנחנו אומרים סליחות לפי הסדר שנמסר למשה רבנו, הכולל את י"ג מידות הרחמים וכפי שאמר הקב"ה למשה רבנו: שיעשו כסדר הזה לפני ואסלח להם. עלינו רק לרקוד משמחה בראותנו איזה מלך, איזה שופט יש לנו, שנותן לנו הנשפטים את כל הסודות איך להפוך את הדין לרחמים, איך להפוך את הזדונות לזכויות. אומר הקב"ה תעשו תשובה בחודש הזה, תכינו את הלבבות שלכם, תסירו את ערלת הלב שנוצרה מהעבירות שלכם, לא חשוב כרגע למה (בשונה מבית משפט אנושי-ארצי) ברגע שתתחרטו ותקבלו על עצמכם באמת לא לחזור על זה, אני מוחל וסולח, ויתירה מזו – הופך את זה העבירות שנעברו בזדון – לזכויות! בעולם הגשמי כוס שנשברת, אין אפשרות להחזירה למצבה הראשוני, אבל בעולם הרוחני – אדם עבר עבירה אך עשה תשובה והתחרט מעומק ליבו, לא רק שתשובתו מתקבלת, אלא שאם עשה תשובה מאהבה, הזדונות הופכים לזכויות, על כך חז"ל אמרו: "במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד". זה נראה על פניו לא צודק בכלל, אבל בהתבוננות עמוקה נראה שבעצם אין צדיק מוחלט "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אף אחד לא מושלם.כולם צריכים לעשות תשובה, גם הצדיקים, כמובן על פי מדרגתם. חז"ל מלמדים: לכל אחד יש פוטנציאל להיות כמו משה רבנו. הכיצד? איך יכול להיות, הרי הוא היה גדול הנביאים, הביא ולימד תורה לעמ"י, היה בשמיים שלוש פעמים ארבעים יום, אפשר בכלל להתקרב לדמותו הנשגבה? אומרים לנו שכן. כל אחד יכול להגיע למיצוי שאליו הגיע משה רבנו, למקסימום הפוטנציאלי שלו, לפי דרגת נשמתו. כמובן שלכל אחד יש את המדרגה הרוחנית שלו, הכוונה היא שכל אחד יכול להגיע למקסימום של המדרגה שלו. זו הכוונה שכ"א יכול להיות כמו משה רבנו. הוא פתח לנו את הפתח הזה, בזכות התפילות והתחנונים שלו עלינו, הקב"ה נתן לו את הקוד הסודי איך כביכול אפשר לפתוח לו את הלב שיסלח לנו. הוא מסר את נפשו עלינו, לכן זכה למדרגה שזכה. אם כן, מדוע אנו לא מגיעים למיצוי הזה? כי אנחנו מוותרים לעצמנו, מחפשים נוחות, מעדיפים את התרדמה...
אם כן, אלול מכיל את הכוח הרוחני לדחוף אותנו לכיוון של עשייה פרקטית במציאות, שהיא הרבה מעבר למדרגה הטבעית שלנו. למשל, אדם לא מתחבר לתפילה, אין לו כוח, כל השנה הוא בכלל לא מחובר לתפילה, שלא לדבר על עשייה ממש כמו שמירת שבת או מצוות אחרות. פתאום תראו אותו כל החודש בסליחות בלילה או בבוקר, כאילו זה אדם אחר בכלל. מה יקרה אח"כ זו שאלה אחרת, אבל באלול הוא מתחבר. ייתכן שיקבל סיעתא דשמיא והקב"ה יפגיש אותו עם אדם או אירוע בזכות ההתעוררות הזו והוא יזנק קדימה במדרגה רוחנית. אם יש לו זכות אבות הוא יזכה לזינוק.
כתוב: "לא המדרש עיקר אלא המעשה", אדם לא יכול לומר אני מאמין, אני יודע אבל לא מגיע, אבל בעשייה אני לא טוב. אין עשייה - אין כלום. כתוב בפרקי אבות: "כל מי שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת, וכל מי שמעשיו מרובים מחכמתו, חכמתו מתקיימת". כמו עץ שיש לו ענפים גדולים וכבדים, אבל שורשים מועטים באדמה, "באה רוח והופכתו על פניו". לדעת הרבה בלי להביא לידי עשייה יוצר בעיה בתפקוד האדם, יש הרבה תסכול וכאב מזה. זאת לעומת אדם, שיודע מעט ומיד ניגש לעשות, הוא מעגן את עצמו, מייצב את עצמו באיזו נקודה ממשית, מוחשית. זה כוחו של אלול – כוח האדמה. אומרים חז"ל: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". לדוגמא, יש לאדם קושי במערכת יחסים עם מישהו והוא סובל מזה ורוצה לתקן. הוא מחכה שהשני ישתנה, זה לא יקרה! על האדם לפעול בעצמו, לעשות צעד ראשון ואז יווצר מעגל של שינוי מבורך. הצעד הראשון שאדם עושה שובר את המעגל הסגור של היחסים ומחייב את הצד השני לעשות שינוי גם הוא. זה מה שמביא לאהבה בין שני אנשים, כפי שאומר הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" שהאהבה היא תולדת הנתינה ולא הפוך כמו שאנשים סוברים בטעות.
אז מה עושים?
1. תשובה
א. חשבון נפש.
ב. תשובה
ג. קבלה במעשה, יש כוח של 40 יום שמְהפך את המציאות.
תהליך התשובה מורכב משלושה שלבים: להכיר בטעות, להצטער, לבקש סליחה ולהבטיח שלא לחזור על אותה טעות, למשל דיבורי לשון הרע, רכילות, אי קיום הבטחות וכו'.
המילה תשובה רמוזה בכמה פסוקים: תמים תהיה עם השם אלוקיך, שיוויתי השם לנגדי תמיד, ואהבת לרעך כמוך, בכל דרכיך דעהו, הצנע לכת עם השם אלוקיך.
התשובה של רבי אליעזר בן דורדיא – הבכי של רבי שנבע לא מקנאה אלא מהתפעלות שיהודי ברגע אחד יכול להשיג עולם ומלואו אם יחזור בתשובה בלב שלם.
2. תפילה – להתחיל לדבר עם בורא עולם, הוא תמיד זמין, אין ממתינה,אין תור וזה לא עולה כסף!
3. צדקה - לתת כמה שיותר בחודש הזה, לחפש למי לתת. לקראת השנה החדשה, אנחנו מבקשים בריאות, זיווג, פרנסה, שכל השערים ייפתחו, צדקה היא המפתח לכל השערים, כך אומר רבי נחמן.
אלול רמוז בכמה פסוקים בר"ת ומבטא את שלושת העמודים עליהם עומד העולם כאמור: "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".
עמוד התורה: "אִנה לידו ושמתי לך" שמות כא, יג: בהקשר של עיר מקלט. אומר האר"י הקדוש שחודש אלול הוא בחינה של עיר מקלט, כמו שיש עיר מקלט במקום, יש עיר מקלט בזמן.
עמוד העבודה (הוא התפילה): "אני לדודי ודודי לי" שיר השירים.
עמוד גמילות חסדים: "איש לרעהו ומתנות לאביונים" מגילת אסתר.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!

נערך ע"י ד"ר אהובה ניסן, פסיכו-כירולוגית ומאמנת להעצמה אישית-זוגית-משפחתית





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל