ויהי בימים הללו ואין מלך בישראל

כולם מדברים יפה, עד שהם מגיעים לכיסא ואז מגיע שלב שבו צריך לקחת החלטות משמעותיות , מי שיודע להנהיג, מחליט החלטות ומי שמנסה רק להצטייר כמנהיג ממשיך לדבר. מילים לא מנהלות מדינה, החלטות בעלות השפעה כן.

"שרון הוא המלך האחרון שהיה בישראל",כך הצהיר בנאומו מול תומכי חיזבאללה בלבנון, חסן נאסראללה לפני הבחירות האחרונות אצלנו ב-2013.
זה שאחד מגדולי אויבנו התבטא בזמנו בצורה כזו, אומר כמעט הכל על התדרדרותה של הפוליטיקה הישראלית מאז לכתו של שרון.
לעניות דעתי,יש משהו בדבריו גם שהם לא מאהבת ישראל,אלא מהערכת המצב.
מדינת ישראל היום עדיין מדינה חזקה מאוד יחסית מבחינה הגנתית, אבל נטולת אסטרטגיה ואופק מדיני.
במדינה שצריך לנהל עם "עצבי ברזל" ולקחת החלטות קונקרטיות , אי אפשר "לשבת על הגדר", מי שמפחד, מהסס או לא מעוניין להחליט החלטות משמעותיות גם בסיכון של רווח פוליטי ורק מדבר, הוא לא מנהיג, הוא רודף שררה.
בנימין נתניהו מצטייר כראש ממשלה פטריוט, אישיות מבריקה, מנהל מצויין ,דעתן ,בעל אופי חזק דיו, אינטליגנציה וכושר ביטוי הסברתי גבוה מאוד, אבל כל זה בא לידי ביטוי בדבר אחד בלבד שאותו נראה כי רואה הוא לנגד עיניו , רווח פוליטי.
היכן שנמצא הרווח הפוליטי של בנימין נתניהו, לשם נראה שמכוון.
החלטותיו של נתניהו נחושות בכיוון הפופוליסטי של העניין, כאשר צריך לפעול ולהחליט בנחישות ללא סיכון הרווח הפוליטי, אין שר או ראש ממשלה טוב ממנו.
לא בכדי ראשי הממשלה המשפיעים ביותר על מדינת ישראל לדעה כזו או אחרת , החליטו החלטות קונקרטיות במסגרת של אסטרטגיה מדינית בעלת אופק .
בגין שהחליט שהגיע העת לשלום עם מצרים וויתר על סיני, רבין שהיה נחוש בהסכמי אוסלו ואף שילם על כך מחיר נורא ואיום, שרון שהיה נחוש בתכנית ההתנתקות ואפילו אולמרט שאמנם הורשע בשחיתות,אך בזמנו פעל ללא הרף לחתימה על הסכם מדיני עם הפלשתינים.
בסקירה עכשווית בייחוד כאשר מסביבנו העולם המוסלמי קיצוני הולך ומאיים,מחירי הדיור הגבוהים יוקר המחיה וכיו"ב, ישראל זקוקה למנהיגות החלטית.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל