חולדאי – מנהיג חלוּפי לנתניהו

מבצע "צוק איתן" הסתיים ללא הכרעה. הסטגנציה הכלכלית והמדינית חוגגת. המסקנה: נחוץ מנהיג חלופי, החלטי ונחוש מנוגד לנתניהו.

נתניהו מוביל את ישראל למבוי סתום מדיני, בטחוני, כלכלי וחברתי בסגנון גולדה מאיר. כך סוברים גם במערכת הגלובלית וגם בזו המקומית, הכוללת: שמאל וימין.
למרות תמימות הדעים ביחס לביצועיו הבעייתיים של נתניהו כנותן שירות "מנהיגות" לא ראויים למדינת ישראל, לא קם עדיין מנהיג שנתפס על ידי הציבור כמי שקורא תיגר על מנהיגותו, לא ב"ימין" ובוודאי שלא ב"שמאל".

נשמת אפה של כל דמוקרטיה וצו הקיום הבסיסי ביותר שלה, הוא קיום אופוזיציה שבראשה עומד מנהיג אפקטיבי, המאתגר את ראש הממשלה העומד בראש הפירמידה השלטונית-ממשלית ומוביל קמפיינים וספינים יצירתיים נגדו, תוך יצירת דימוי אמין, ותוך הפגנת ניראוּת, בולטות ונחישות מנהיגותית, כפי שנדרש מ"מנהיגות חלופית אפקטיבית", שהציבור הרחב מתחבר אליה רגשית ומאמין בה.

בישראל קיים תפקיד שכינויו "ראש אופוזיציה" המהווה "סמל שלטון" מאובטח ומוּסע ברכב שרד, שאמור לגבש לעצמו מעמד "קורא תיגר" על ראש הממשלה, ואשר אמור לאתגר אותו בהתייחס למדיניותו ולהנהגתו באופן קונטרוברסלי בכל אחד מתחומי פעילותו. ראש אופוזיציה חייב להיתפס בציבור כבר-סמכא מנהיגותי.

העומד היום בראש האופוזיציה הרשמית לראש הממשלה בנימין נתניהו הוא יצחק (בוז'י) הרצוג. "מנהיג" זה לא נתפס בציבור כאלטרנטיבה לנתניהו. דעת הקהל בסקרים מראה ש"אין חלופה לנתניהו", עקב העובדה שהציבור לא זיהה "מנהיג חלופי" ראוי.

כמובן שזה כישלון אדיר של הדמוקרטיה הישראלית, שלא מצליחה להציג לציבור הרחב חלופה משכנעת למנהיג מזגזג ומתעתע שמוביל את מדינת ישראל למבוי סתום. תקופת "צוק איתן" העצימה את העדר הדרך המדינית-החלופית של יו"ר האופוזיציה. יצחק הרצוג לא הציג עמדות בעלות משקל שהיו "ממצבות", "מבדלות" ו"ממתגות" אותו כמנהיג חלופי משמעותי.
הוא שכח את הגדרת תפקידו כראש אופוזיציה גם בנושאי שקיעת המשק הישראלי למיתון מעמיק – ואין הוא מציג לציבור עמדות שיאתגרו את ראש הממשלה. קולו לא נשמע בנושא חיסולה הברוטלי של "רשות השידור הממלכתית" בעת "צוק איתן", והשלכות הדבר על שוק התעסוקה במגזר הציבורי, שבו מועסקים כשליש מהעובדים במשק.

יצחק הרצוג פועל ל"שריון" מעמדו כמועמד (וירטואלי) לראש הממשלה בבחירות הבאות לכנסת, ללא פריימריס נוספים, על ידי שינוי חוקתי ותקנוני במפלגה. המטרה לכאורה היא ביצור מעמדו ושריונו. צריך להדגיש שהדבר לא תורם לו דבר בתחום "העצמה" בדעת הקהל הכללית במדינת ישראל, שהיא זאת הקובעת האמיתית בדמוקרטיה. כל זה לא הופך אותו למנהיג חלופי מוביל עם סיכויים ריאליים להיבחָרות כראש ממשלה, שיחליף את ביבי. עיסוק יתר ב"תרגילים" ו"תכנונים" טקטיים "עסקניים" פנים-מפלגתיים, תוך שימור "שקט מערכתי" – אינו מתכון ליצירת מנהיגות מחליפת שלטון במציאות.

טובתה של מדינת ישראל המודרנית, הריבונית, הדמוקרטית, הציונית, הממלכתית, האזרחית והחברתית (מסיבות פטריוטיות של בטחון וחוסן לאומיים) – מחייבת שאת "מפלגת העבודה" שהיא "המפלגה המייסדת" של המדינה יוביל מנהיג לאומי נמרץ מקרין תקווה, אופטימיות ויצירתיות שיזכה לקונצנזוס רחב, ייצור מומנטום ובאאז בדעת הקהל שתיתן לו רוח גבית. זאת, ביחד עם יכולת ניהול, שליטה ומשילות בקור רוח ובאסרטיביות. מנהיג כזה יקרא תיגר על סטגנציית בנימין נתניהו ויפעל באופן דמוקרטי ואפקטיבי להביא למהפך שלטוני שימנע מנתניהו להיות ראש ממשלה בקדנציה רביעית. להמשך שלטון ביבי יהיו השלכות קשות על הביטחון והחוסן הלאומי, שכולל את כושר הקיימות והשרידות של המדינה והעם הישראליים.

מי שרומז ומאותת לאחרונה על נכונות להיכנס לזירה הוא רון חולדאי, ראש עירית תל-אביב-יפו, מזה 16 שנים. רקעו הוא יליד "צבר" של קיבוץ חולדה (קיבוץ זה ממותג פוליטית-היסטורית כ"גורדוניה", "מן היסוד" ו"העבודה"). חולדאי שרת כטייס ומפקד (תא"ל) בחיל האוויר, ניהל את גמנסיה הרצליה התל-אביבית המיתולוגית, חבר ותיק מאוד במפלגת העבודה. הוא מקובל מאוד על שכבות רחבות ומרכזיות בחברה הישראלית, והוא יכול להיתפס תוך תקופה קצרה כ"מנהיג נגדי" אפקטיבי, נחוש, החלטי ואותנטי. הכל תוך יצירת תנופה תהליכית וסחף בדעת הקהל לתמיכה בו.

מנהיגות חולדאי כפי שצוין, תפיח חיים ב"עבודה" ותמשוך ותחזיר בוחרי: "עבודה", "יש עתיד", "מרץ", התנועה, "קדימה", מתוני הליכוד, תנועות לא מיוצגות בכנסת כולל סביבתיים וחברתיים, נמנעי הצבעה בקלפי וכן בני מיעוטים. הוא יוכל להקים קואליציה מתונה בסגנון יצחק רבין ואהוד ברק בשנות התשעים של המאה העשרים. הכל כדי להוביל כְּקָטָר עוצמתי את מדינת ישראל לשיפור יחסיה עם העולם הגלובלי, תוך חתירה ויציאה מבידוד מדיני וכלכלי שילך ויגבר, וכן להסדרים עם הפלסטינים והעולם הערבי. בנוסף יוביל כלכלת שוק חברתית מתונה, שמאזנת זכויות "עובדים" עם זכויות "עוסקים". כראש עיריית תל אביב-יפו רכש חולדאי ניסיון בניהול כלכלה עירונית מגוונת וכן יצר קשרים טובים עם ערביי יפו וערביי ישראל.
 

תמונה ראשית: Avi1111

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל