האם פעילות אובאמה לפגיעה וחיסול דאעש היא בזמן או שמא זה כבר מאוחר

אובאמה עומד מול מבחן חדש לאחר שכשל, הוא וממשלו, בהבנת המתרחש במזרח התיכון.

בשפה האידית יש משפט האומר "איז דאס דער צייט אודער סי איז גאנץ גוט שפייט" ובתרגום (כולל הכוונה) האם זה הזמן או שמא זה כבר מאוד מאוחר. לענ"ד משפט זה מהווה תמצית לאירועים שאנו עדים להם בימים אלו. חוסיין מובארק אובאמה, לאחר שהותיר את עירק עירומה וללא הגנה, לאחר שכמעט וכל מה שהיה לו באפגניסטאן חזר לארה"ב. מוצא עצמו ממש ברגעים אלו של כתיבת הדברים בתהליך חדש במזרח התיכון. תהליך של ארגון קואליציה של מדינות וגורמים, שמטרתה לחסל ארגון טרור שקם על מנת ליצור משהו ישן נושן—מדינה אסלמית, שאמורה למוטט הסדרים מדינתיים בני כמעט 100 שנים תוך שימוש בכוח החרב.
זה החל במספר תהליכים שאותם אמנה בהמשך אבל בסיסה של התחלה זו היא בארגוני טרור אסלאמיים שכל אחד מהם גרוע ממשנהו.

חמאס, דאע"ש אל קאעידה חיזבאללה ומה שביניהם
• נתחיל בחמאס – ארגון דתי אסלאמיסתי שהוקם למעשה בשנת 1987 אם כי פעילות אנשיו, שהיוו חלק מהארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), קדמה לכך. לארגון זרוע צבאית=הקרויה על שם עז-א-דין אל קאסם מנהיג כנופיות ידוע מכפר ליד חיפה שנהרג על ידי הבריטים ב-1935. ואשר לשמו יש קונוטציה אסלאמית = עז – פירוש המילה גאווה, או דבקות, או תמיכה. א-דין תרגומה דת ואל קאסם משמעותו שבירה (זו הסיבה שהם קוראים לקטיושות שהם מייצרים בשם זה כדי שיביאו לשבירת "הכופרים הציוניים"...) משנתו הדתית של ארגון החמאס קובעת:
1. . אללה הוא התכלית של כל מאמין ודמות המופת שלו הוא הנביא מוחמד,
2. בנגזר מכך לפי אמנת החמאס הקוראן מהווה את חוקת המדינה (השריעה) ועל כן
3. . מלחמת הקודש (הג'יהאד) היא דרך חייו של המאמין ובנגזר מכך
4. . שאיפתו של המאמין להגיע לדרגת השאהיד.
• נעבור לדאע"ש שמשנתו הדתית היא:
1. מדינה אסלאמית, שתפעל על פי חוקי ההלכה האיסלאמית – השריעה.
2. במרחב המדינה האסלאמית לא תהיה דת אחרת ועל כולם להמיר דתם לאסלאם הסוני גם שיעיים ויזידיים דינם אחד שלא לדבר על נוצרים ויהודים שחלק אף אם ימירו דתם יכובדו בכבוד המפוקפק למות בחרב, כי "דין מוחמד בלסייף"..

• הארגון הבא הוא אל קאעידה שגם הוא בא מהמסלול הסוני אם כי בגוון הסאלאפי שאף הוא מטיף למדינה אסלאמית וניצחון הסונא על השיעה וכמובן על הדתות האחרות.

• לעומתם החיזבאללה הוא ארגון שיעי שבעיני אנשי דאע"ש נחשב ל"מוקצה מחמת מיאוס" אבל וכאן האבל הגדול הוא נחשב, כאמו מולידתו איראן, כאחד התומכים הגדולים ביותר בארגון הרצחני החמאס.

על השחיטה וההפחדה
אחת הדרכים של ארגוני הטרור להגיע לתודעה הינה לנקוט בשיטות פעולה שיגרמו לתהודה גדולה ובכך משתמשים ארגוני הטרור בתקשורת כדי להפיץ את מעשיהם וליצור דמורליזציה אצל הנפגעים ועידוד בקרב אנשיהם. נכון, לגבי דאע"ש ורציחות עיתונאים על ידו יש מקום, לכאורה, לסברה שזו הייתה טעות מצדו לבצע את הרצח, אבל השיטה מוכיחה שדווקא הם כן השתמשו בתקשורת כדי להפיץ את הקטעים הערוכים של הרצח הברוטאלי. שיטה זו של הפחדה יש שכר מצידה מבחינתו של הטרוריסט. היא יוצרת מצב בו לוחמים בצבא סדיר שלא אומנו משחר תיפקודם כאנשי צבא, להילחם בטרוריסטים, יעשו צעדים של התנתקות בשדה הקרב כדי לא לפול בשבי הארגון הטרוריסטי נגדו הם נלחמים, שמשמעותה מוות וודאי ולעיתים קרובות תוך עינויים גופניים ונפשיים.

ייתכן מאוד שזו הסיבה – כפי שמציינים גורמים מדיניים בארה"ב מהם חברי מפלגתו - העומדת מאחורי פעולתו של אובאמה לארגן כוח משימה בינלאומי... אבל מה לעשות ולא כל המדינות באזור תשושנה להצטרף לכוח זה וכל התמיכה שלהם תתבטא במלל בלבד. דברים אלו טובים במיוחד לשתי המדינות שתמיכתן הכספית היתה זו שסייעה לדאע"ש להתארגן: מיודעתנו קטאר התומכת בעוד כמה גופי טרור באזור בהן החמאס וערב הסעודית הנחשבת לידיתה ובת בריתה של ארה"ב בקרב המדינות הערביות. כן, ערב הסעודית שחלק מקרב נסיכיה משלמים דמי לא יחרץ למולך הטרור והעיקר שהם לא ייפגעו. לגבי קטאר המהווה את הקטר של רכבת המימון לדאע"ש ולחמאס, לא מזיז לשליטה תמים בן חמד אאל ת'אני שמדינות קרובות לו כבחריין, איחוד האמירויות ואף סעודיה נתקו עמו את היחסים והחזירו את שגריריהן מדוחה. היתה זו קטאר שהבינה, שה"חורף הערבי" שהחל במה שפרס ואחרים כולל אובאמה הגדירו "אביב ערבי", הינו הזדמנות פז לגלות מעורבות פעילה בארצות המזרח התיכון שהביאה סופו של דבר להשתלטותם של זרמים איסלמיים קיצוניים שרק המתינו בצד לתהליך כאוטי. משתהליך זה החל הם הפעילו את אנשיהם, ובחלק מהמקרים כמצרים וסוריה במטרה לעלות לשלטון. כך שסוריה בעוד היא מדממת את אזרחיה למוות בתהליך של כאוס מוחלט הפכה למדינה שבחלקה נכבש והינו חלק מדאע"ש. ואילו מצרים עברה תהליך של מהפכה לאחר מהפכה תוך בחירות חופשיות ממובארק למורסי וממנו לא-סיסי מיודענו.

אבל אובאמה כפי שכתבתי לעיל, הבין זאת מאוחר מדי. לאורך הדרך מאז היבחרו לנשיא נראה היה שאינו קורא נכון את המתרחש במזרח התיכון. זה הפך לעובדה בהתייחסותו לשלטון האחים המוסלמיים במצרים אותם ראה כחלק "מהדמוקרטיה של מצרים בה העם בחר את השלטון הטוב והרצוי לו". מה לעשות והאחים המוסלמיים במצרים כמו בתם הבכירה החמאס וכמו נכדם "האהוב" – התנועה האסלמית בישראל, פועלים בדרך "הצדקה והחסד" ובכך חודרים לשכבות העוני באוספם כל עזוב ועצור תחת כנפיהם. רק אז לאחר שהשפיעו ברוב הטוב הכספי שבידם, מתחילה ההשפעה הדתית. ומשהיא חדרה, הם הופכים את המסכנים לבעלי אמונה דתית ומשם הדרך קצרה עד למוג'אידיון או להפיכת הצעירים לשאהידים.

כאן, נשיאה של המדינה הלכאורה החזקה בעולם מתגלה כנמר של נייר ומקושש סייענים בקרב המדינות כדי שיוכלו להקריב את אנשיהם במקום את אנשיו.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל