ועכשיו גם שעון חכם על היד, כדי שיחסוך מאיתנו הוצאת הטלפון החכם מהכיס...קצת נסחפנו

לא משנה אם אתם צריכים שעון חכם על היד או לא. רבים ירכשו אותו כי אחרת ירגישו שהם לא ממש IN

פרופורציות לא יזיקו

אני איש הייטק שנים רבות ויודע להעריך את חידושי הטכנולוגיה. למעשה אני חלק מתעשייה שתחום עיסוקה היום יומי הוא פיתוח טכנולוגיות וחידושים כאלה. הם מסייעים לנו בתחומים שונים ומצעידים אותנו קדימה במובנים רבים. אין ספק שאיכות החיים שלנו היום טובה בהרבה מזו של עשרות שנים לאחור במידה לא מבוטלת הודות להתקדמות הטכנולוגית. אבל כמו לכל דבר בחיים – דרושה פרופורציה. דומה כי זו הולכת לאיבוד בערך באותו קצב שבו הפיתוחים השונים רצים קדימה. כך זה נראה לי לפחות ואני אומר את זה דווקא על רקע מקצועי.

בטלפון החכם שלכם מותקנות אפליקציות לרוב. כאלה שברבות הימים אספתן אותן בקלי קלות של קליק עוד ועוד. עם יד על הלב: בכמה מהן אתם באמת משתמשים ביום יום? אני סבור שכאן אפילו חוק ה 80 / 20 הידוע יקרוס. אני די בטוח שיותר נכון יהיה לחשוב במונחים של 95 / 5 כלומר – בתשעים וחמישה אחוז מהזמן אתם משתמשים בערך ב 5% של האפליקציות המותקנות וב 5% מהזמן בשאר. כי ביום יום רובכם משתמשים בדאר, בפייסבוק, ב waze , what’s up ובמצלמה. אלה העיקריות והשאר במינון נמוך משמעותית. נכון, אתם גם מחפשים באינטרנט מידע על סניף מסוים, מתי פתוח ואיזה בית קולנוע יש באזור ועוד מידע בנושאים שונים אבל יחסית לחמישיה הפותחת הרבה פחות, שלא לדבר על המון אפליקציות שאתם מפעילים לעיתים רחוקות אבל התקנתם אותם בכל זאת. חלק מזה כי מישהו המליץ או ראיתם באיזו פרסומת או כתבה. כי תצטרכו או לא , או אולי לעיתים רחוקות – לא משנה, שיהיה, מה שבטוח, אם לא יועיל לא יזיק. כבר הפסקתי להשתומם ולשאול חברים בשביל מה אתם צריכים אפליקציה מסוימת. מתברר שבמקרים רבים אנשים בכלל לא יודעים מה היא עושה באמת. אני באופן אישי מצוי בקירבת מחשב כ 80 אחוז ויותר מזמני בשיגרת היום יום. בעבודה או בבית - תמיד יש מחשב זמין ואם אני צריך אינפורמציה כלשהיא תמיד אעדיף את המחשב על פני הטלפון. בטלפון אני משתמש לצרכים האלה כשאין לי אפשרות אחרת.

לטעמי בנושא החידושים הטכנולוגיים, וכיד הדמיון הטובה, כבר איבדנו את הפרופורציות יחד עם קהות חושים בכמה מובנים. אני כמובן כמו תמיד נזהר מהכללות. יש אפליקציות שבהחלט מועילות ביום יום. אפיקצית החנייה היא דוגמה טובה. במקום לחפש מדחנים פשוט מפעילים את החנייה בנייד. אז זו דוגמה לאחת כזו שאיננו משתמשים בה יום יום אבל טוב שתהיה. לעומת זאת, יש לא מעט שניתן למצוא בכל טלפון והם שם כאבן שאין לה הופכין.

וזה מביא אותי לארוע של אפל השבוע בו הציגה את השעון החכם וההסטריה כבר עושה את שלה לפחות על חלק מהאנשים לא רק בחו"ל, גם בארץ. אז רגע – נוותר על הטלפון החכם שהולך איתנו לכל מקום? לא, ממש לא שהרי לא ייצרו שעון במימדים של טלפון – זה פשוט לא יהיה נוח. וחוץ מזה הטלפון בכלל רכוס על היד אז אם אין לנו טלפון נצטרך לבצע את כל הפעולות שאנחנו עושים בטלפון בעזרת יד אחת. אז השעון בעצם לא יחליף את הטלפון אם כך בכל זאת מדוע אני צריך אותו? לראות את השעה? בשביל זה אני צריך טלפון חכם על היד שגם עולה לא מעט כסף? אני אישית בכלל אוהב פשטות. גם אם אקבל שעון "רולקס" ששווה כמה אלפי דולרים לא אענוד אותו. מה הטירוף הזה? בסך הכל לראות מה השעה. בטיולים שלי אני בכלל עונד שעון דיגיטלי בכמה עשרות שקלים. מראה את השעה המדויקת בדיוק כמו "הרולקס". עוד לא איכזב אותי אף פעם.

רגע אחד אומרים לי. השעון הזה גם יוכל לספור צעדים ויסייע לנו במדידת זמנים ופעילויות כשאנחנו מתאמנים, לשיפור הכושר. ממש מרגש עד דמעות. אני נוהג לרוץ כבר שנים רבות חמש פעמים בשבוע, מסלול קבוע של מספר קילומטרים ידוע ואני יודע בדיוק כמה זמן זה לוקח לי. כמוני יש רבים. חובבי ספורט וכושר שמתמידים שנים רבות לא באמת זקוקים למדידות האלה, ואלה שהם כן תחרותיים ומתכוננים ליטול חלק בתחרויות של מקצוענים ישתמשו בשעוני עצר מדויקים ובמישהו (כמו מאמן) שימדוד להם זמנים. אני מבחין מידי פעם במישהו שרץ לידי עם הטלפון רתום ליד. הוא הפעיל בו אפליקציה שמודדת צעדים וזמן. אז עכשיו במקום הטלפון יהיה לו קצת יותר נוח עם שעון כזה על היד. אבל האם זו סיבה? רק בגלל זה לרכוש שעון חכם? כי מעבר לאפליקציות האלה מה עוד יש בו? מה שיש (ופחות משמעותית ) בטלפון החכם. אז מה הקטע כאן – היופי? להיות IN , לסמן משהו? כנראה תערובת של שני האחרונים.

אנשים מאבדים את הפרופורציות ואת הראש. אני מכיר כמה שאם במקרה waze לא עובד להם פתאום בגלל איזו סיבה או תקלה – פשוט מאבדים את הצפון תרתי משמע. כל כך התמכרו לזה שהם נראים וחשים אבודים – הם לא מסוגלים (בראש, הכל בראש) כבר להגיע ולמצוא מקום מסוים בלעדי האפליקציה הזו. זו דוגמה טובה להתמכרות אך אינה יחידה. העברת המסרונים ב what'sup קלילה ומאפשרת תקשורת מהירה וזמינה אבל היא הולכת והופכת לדבר העיקרי. פעם היית חיב לדבר עם חבר היום אפשר להעביר לו מסרון. זה גורם לריחוק ועמעום חברתי. חברי שמכירים אותי יודעים שאנינני סובל ברכת חג שמח , שנה טובה וכו' במסרון ואפילו לא במייל. פעם שלחו ברכות בדאר הרגיל או הרימו טלפון במיוחד לברך. היה כאן נופך אישי - אתה חייב לדבר עם חבר שאתה רוצה לאחל לו משהו. היום, בלחיצת כפתור, שולחים חג שמח "כאילו אישי" ל 100 איש. ממש נחמד. אני- לא מקבל כזו ברכה , מבחינתי לא קיבלתי ולא שמעתי מאותו אדם אלא אם כן התקשר אלי. אתה רוצה לאחל לי משהו? מן הראוי שתעשה זאת אישית , עבורי, בשיחה. כך גם אני נוהג כלפי חברים. אם לא זה לא נחשב. וז על קצה המזלג הפן השלילי של המסרונים, ואינני שוכח שיש להם גם צד שימושי. השאלה היא שוב של פרופורציות. כשכל הטכנולוגיה הופכת לדבר העיקרי ומרחיקה אותנו מדברים חשובים - אני מעדיף להתעדכן לאט ומידה, כמו כל דבר בחיים.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל