מלאי מוגבל

כמה חיוכים נועדו לו לאדם? כמה הבעות פנים יוכל להביע במהלך חייו? האם המלאי של אלה מוגבל או שהכמות היא ללא גבולות? הרהורים מקוריים ערב ראש השנה

א. חיוכים
מרגע היוולדו יוצא האדם לעולם עם כמות נתונה של חיוכים. אם יחייך לעולם בשפע בהיותו תינוק, ימצא עצמו במצוקת חיוכים בקשישותו. אם יחסוך חיוכיו לימי זיקנה עתיד הוא להלך בעולם כקשיש חביב וחייכן שהכל מבקשים קירבתו.
ראו אילו חיוכים ניתנו לו לאדם במלאי חיוכיו:
חיוך של אושר וחיוך של מצוקה, חיוך של שמחה וחיוך של מבוכה, חיוך של הקלה וחיוך של צביעות, חיוך של נחמדות וחיוך של קנאה.
לעולם לא ידע האדם כמה חיוכים נותרו עדיין במלאי האישי שלו, ולפיכך יש הנוהגים בהם בפיזור נפש וביד קלה, משל היו בלתי מוגבלים בעליל. אלה נדונו לחיות פרק מחייהם בעולם שאינו מחייך עוד אליהם כיוון שאינם מחייכים אליו.
אחרים נוהגים מנהג יד קפוצה בחיוכיהם. רק לעיתים רחוקות מתרחב פיהם לכדי חיוך, הנראה לכן מעושה במקצת בעיני כל רואיו. אילו ידעו כמה חיוכים חסכו במנהגם היו מחייכים בתדירות גדולה יותר, אלא שחיוך שאבד אין להשיב וחיוך שלא חוייך התפוגג.
פה ושם ישנם כאלה שיותירו אחריהם חיוך גם בלכתם לעולם שכולו טוב, כמעשה החתול בעליסה בארץ הפלאות...

ב. הבעות פנים
כל אדם נולד עם מספר מוגבל של הבעות פנים אותן יביע במהלך חייו, מיום בואו לעולם ועד לכתו ממנו.
לעולם לא יעמוד מול הראי כדי לבחון איזו ארשת מצטיירת בפרצופו בשל הבעת פנים זו או אחרת. לפיכך שמורות רוב הבעות הפנים שלו לסביבתו החברתית שלא תמיד יודעת לפרשן כהלכה ולעיתים מבינה בהן את היפוכה של כוונת המביע.
גם כאן חנן האל את ברואיו במלאי מגוון: יש הבעות פנים של שמחה ושל שמחה לאיד, של השתתפות בצער ושל בהלה, של תמהון ושל השלמה, של הפתעה ושל סקרנות.
לפיכך ישנם המהלכים בהבעת פנים הנראית משועשעת בעיני כל רואיהם, בעוד שנפשם עצובה או קודרת. לעומתם – אלה הלובשים ארשת חמוצה מתמדת שאינה אלא הניגוד המוחלט של תחושותיהם...

ג. אם כך...
ישתמש כל אדם בתבונה במלאים הללו, ידע לנהוג בהם בשום שכל, יפזר אותם כהלכה במהלך חייו ויודה לאלוהיו אם בשל כך היה חביב על משפחתו, חבריו, סביבתו וסתם הולכי קרנות ויושביהן שנתקלו בו באקראי...



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל