הכותרת: "הקלות הבלתי נסבלת של הבגידה"

נשים זה עם יפה עם רך ועדין נשים זה עם חזק עם בריא וחסין נשים זה עם שבזכותם העולם יותר תקין



הכותרת: ראה בתחתית הכתוב

נשים זה עם יפה עם רך ועדין
נשים זה עם חזק עם בריא וחסין
נשים זה עם שבזכותם העולם יותר תקין

אני זוכר עוד בילדותי
אני זוכר מיום שעמדתי על דעתי
אותן אהבתי מכל הלב ובכל מאודי

תמיד ראיתי בהן את היופי הקסם והחן
תמיד אהבתי בהן להביט ולהתבונן
תמיד פנטזתי אותן בכל הצבעים והגוונים
תמיד הרגשתי אתן כיף ונעים

אך למרבה הצער והאכזבה
כמעט אין אליה שאין קוץ בה

וכפתגם הסבתה והסב
"בני היזהר יותר מדי אליהן אל תקרב
אכן יופיין כיופי הבדולח והזהב
אך נשיכתן כנשיכת נחש ועקיצתן כעקיצת עקרב"

ואכן ידועים האגדות והסיפורים
על בגידותיהן הקטנות והלבבות השבורים
על רוזנים נסיכים ומלכים
אשר שלטו ביד רמה בנתיניהם
ועל גנרלים ואנשי חייל רבי עיטורים
אשר באומץ וגבורה לחמו באויבים וכבשו עמים

אך בבואם לכבוש לב אהובתם
חיל ורעדה איזה בברכם
לבן נמס ורהבם נעלם
ועת גילו כי לבה לאחר נטה
אחזה בהם היגון והתוגה
לבם נשבר ונשמתם דעכה

אך למה כי ארחיק לסיפורים עתיקי יומין
על רוזנים נסיכים ומלכים
כאשר הדוגמאות הן פה מהחיים
מאתמול ושלשום סיפורם של אנשים פשוטים

ובכן סיפורינו זה כדלהלן יסופר
לפני הרבה שנים רחוק מן העבר
פגשתי באשה צעירה יפה וחכמה
קטנה קומפקטית וקלילת קומה
אשה ממש לדוגמה אשה לתפארת
מקסימה רכה ועדינה ממש נהדרת

זה היה ביום סגרירי טיפה גשום
והגברת ההיא מבולבלה היתה לא ידעה מכלום
בשולי מגרש הטניס עמדה עם המחבט ביד
חיכתה לפרטנר שיושיט לה יד

אל למרבה צערה ואכזבתה
גברי המועדון המנופחים מגאווה
לא נענו לשחקנית מתחילה
וכולם כאחד התעלמו ממנה כלא הייתה

אך אני שהוקסמתי מחינה
את עצמי לה הצעתי בחיל וברעדה
שיחקנו פעם ועוד פעם בימי חול שבת וחג
שיחקנו פעמים רבות עד שההרגל הפך למנהג

וכל הגברים החזקים והמנופחים
לעגו לי לאמרו ראו איזה רודף נשים
משחק אותה חזק על חלשים
מה אגיד ומה אומר זה הרגיז לפעמים

והיו כאלו שאמרו לי שוקי עזוב
לך יש כשרון אתה שחקן טוב
זמנך אתה מבזבז ללא כל תוצאות
אך אני שמרתי על לויאליות ונאמנות

ויהי באחד הימים
במועדון נפתח חוג לריקודי עם ועמים
ואנוכי שחשקתי בחדוות נעורים
הצטרפתי לקבוצת המתחילים

צעד ועוד צעד והתנועה כבדה
צעד ועוד צעד ואין קצב בתנועה
אך אני בעקשנות ובחירוק שיניים
התמדתי והחלטתי לא להרים ידיים

רקדתי ורקדתי כמו בלי כל חשש
למרות שהייתי קצת נבוך ומבוייש
ואיך שאני כה נבוך ונרגש
ראיתי לפתע את אותה אשה מהמגרש

נוכחותה עלי הקרינה בטחון וכיף
לרקוד אתה היה לי יותר נעים ופחות מעייף

וכך רקדנו שבוע ועוד שבוע
ואפשר לומר שהפכנו לזוג קבוע
אך אני את הקצב לא הדבקתי
ריקוד ועוד ריקוד לא כל כך תפשתי
וכך אחריה אני נגרר כמו דחליל
והיא כנראה לא כל כך אהבה את התרגיל

תרקוד היא אמרה לי תרקוד
תרקוד ברביעי ובשלישי תרקוד עוד ועוד

ואני ברוב תמימותי בזו האמירה
לא הבחנתי באיום המסתתר וברמיזה החבויה
תרקוד היא אמרה תתקדם ותשתפר
משמע אם לא!!! אחליפך באחר

ויהי באחד הערבים כפי שאמר המשורר המלומד
דני סנדרסון שמו ייזכר לעד
"בחור חדש בא לשכונה"
וברחבת הריקודים שלט ביד רמה

ואנוכי תוך כדי ריקוד עם אותה אשה
בין לבין פנתה אלי ולחשה
תראה היא אמרה לי תראה איך אותו ברנש
איך לבת זוגתו בחן וברטט הוא ניגש
תסתכל איך כל ריקוד ועינטוז
אצלו מדויק מאה אחוז

ויהי באחד הערבים החורפיים
לאחר שעה ארוכה של טניס ואימונים
לאחר מקלחת חמה סאונה ועינוגים
ואנו ברחבה הרגילה מקפצים ומרקדים

רקדנו ורקדנו במרץ ובהתלהבות
פעמים טוב יותר ופעמים קצת פחות
עד הקטע של ריקודי הזוגות
אשר נחרט בזיכרוני לדורי דורות

כך בלי התראה מוקדמת ולפתע פתאום
הרגשתי ממש נורא ואיום
הבטתי אנא ואנא והלום
והגברת נעלמה מהמקום

לא היא לא נעלמה ממש
היא עברה לזרועותיו של אותו ברנש
ואותי הותירה מאחוריה נבוך ומבויש
הרגשתי עלוב ממש נואש

ומאז אותו יום לצערי
פחת ופחת בטחוני העצמי
העמיק והגביר דכאוני
ואף נפגע תאבוני
מה אגיד לכם לא נעים אף לקיתי בתפקודי המיני

כן אני נזכר בפתגם הסבתה והסב
"בני היזהר יותר מדי אליהן אל תקרב
אכן יופיין כיופי הבדולח והזהב
אך נשיכתן כנשיכת נחש ועקיצתן כעקיצת עקרב"

עד כאן הסיפור אך הוא לא תם
המשכו בעתיד הרחוק אי שם

בערוב ימיי כשהגעתי לזקנתי
נרשמתי לבית אבות מועדון מאוד מאוד יוקרתי
מועדון ממש על רמה ממש אגדתי

ובמועדון מאוד מאוד נעמו לי החיים
מוקף הייתי בהמון תפנוקים
זקנתי שפרה עלי יותר מנעוריי
ומאוד מאוד נעמו לי חיי

חדוות נעורים חזרה בי במלוא העוצמה
משוחרר הייתי מכל עכבה
פיזמנתי פיזזתי וקפצתי מלוא התנועה
וכל סבתה בלהט וברטט אחריי חיזרה

ערב אחד וכמו באגדה
פגשתי באשה קטנה יפה ורזה
אשה שבשנים כבת מאה
יפה מאוד הייתה ענוגה והדורה

ניגשה אלי אותה אשה בשקט
ולאוזניי לחשה אלי ברטט
"זכרוני עדיין בריא ונקי
אמור לי האין שמך שוקי?"

אכן השיבותי אכן כן
ומי את גברת עלמת החן?

אני היא השיבה בקצת ריגוש
אני גברת שפיגלמן שוש

זה היה ערב קיצי נעים ונפלא
זה היה ערב נעים למרגלות הברכה
דיילות כרכרו סביבינו בדברי מתיקה
והשתייה חולקה ביד נדיבה

תזמורת קלאסית הנעימה ממיטב נגינתה
והמוסיקה התמזקה עמוק בנשמה

וכך באווירה רגועה ונינוחה
בשלווה רומנטית וקסומה
חבקה את זרועי בזרועה
וברכות הובילה אותי לרחבה
רקדנו ורקדנו לקצב המנגינה

אך רגליה היו טפה כבדות
בהשוואה לתנועותיי הקלילות
ותנועתה הייתה קצת איטית
בהשוואה לתנועתי הקצבית

אוי אני נורא מצטערת
שאני כה מקרטעת ונגררת
אני פשוט לא מכירה את הריקוד
אני צריכה ללמוד עוד ועוד

רקדי אמרתי לה רקדי
רקשי בכיף ואל תצטערי
רקדי אני אומר לך מניסיוני
שפעם בקושי הזזתי את רגלי

ופה לפתע משהו במוחי צץ לו במעומעם
משהו מהעבר הרחוק הרחק מאי שם
האין זו את גברתי שפעם החלפתני באחר ???
עקב זה שבקושי את רגליי אז הייתי גורר

אוי מה קסום העולם בהבליו
ומה מתוק הגורל בתעתועיו

וכבר אמרו חכמינו ז"ל
ישתבח שמו ויתגדל
יום יבוא ועדנה תהיה לדל
וחוגרת כמפתח אל תתהלל

אך אני כהרגלי מוחל וסולח
אך לעולם לעולם איני שוכח
הכותרת: "הקלות הבלתי נסבלת של הבגידה"






















אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל