לא חושב שאתגעגע...
שנה באפור
בְּעֵינַיִם כַּלּוֹת אַת עוֹבֶרֶת,
עוֹד מְעַט תַּחְלְפִי לְעוֹלָם,
מַבָּט אַחֲרוֹן, לְדַרְכֵּךְ מִשְתָרֶכֶת,
כִּמְבַקֶּשֶׁת לְהוֹסִיף עוֹד חוֹתָם.
לֹא הָיְתָה בָּךְ בְּשּׁוֹרָה,
לֹא מָשָב מְרַעֲנֵן,
רַק רִגְעֵי הַטוֹב בִּמְשוֹרָה,
וְאֵנְקָת רְגָבִים לְגֶשֶׁם מִזְדַּמֵּן.
אָמְנָם נַעָמוּ לִי הַנּוֹפִים,
וּמְרְחָבִים גַמְאוּ רַגְלַי בִּשְקִיקָה,
מַעוֹק וְנָחַל, וַאֲוִיר הַרִים,
כִּתְמוֹל שִׁלְּשׁוֹם הוֹתִירוּ חֲוָיָה.
אַךְ גָדְשָה סְאָת הַמְּרוֹרִים,
בְּקַיִץ נֶעְדָר חֶדְוָה,
שָׁב הַשְכוֹל בְּהֵדִים רוֹעֲמִים,
אַיֵיה מַנְּעֳמֵי גְּלִימָתֵךְ - שִׁיגְרָה?
נָזִיד מְמַּכֵּר שֶׁל שֶׁקֶט זְמַנִּי,
בִּמְחִיר אֲנָשִׁים צְעִירִים,
כִּי כָּבֵד הַמַּשָּׂא בְּאֶרֶץ אָהַבָתִּי,
אֲדָמָה מְצוּלֶקֶת, עַטוּרָת קְּבָרִים.
כֹּחוֹת זְדוֹנִיִים מִמִּזְרָח,
"סֵדֶר חָדָשׁ" תַּחַת דֶּגֶל שָׁחֹר,
מָאֳכֶלֶת נוֹטֶפֶת לְצַוָּאר נִטְבָּח,
כְּשָׂטָן בְּרִגּוּשׁ חָסָר מַעֲצוֹר.
נָשִׁים כְּמַּטְבֵּעַ עוֹבֵר לַסּוֹחֵר,
כְּאַין וּכְאֶפֶס מִלּוֹתַי לְמַר גּוֹרָלָן,
צֵל אָפֵל אֵת כְּבוֹדָן עוֹכֵר,
מֵהֱיוֹת כְּחֵפֶץ- טוֹב מוֹתָן.
וּתְרוּמָתֵךְ, אַל אַף הַקְּשָׁיִים,
בְּתוֹבָנָת הַטָּפֵל וְהָעִקָּר,
יִמְתָק זִכְרוֹנֵךְ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים,
עֵת נַזְכִּיר עֲרָכִים וּמוּסָר.
דוֹמֶה כִּי נָמוֹג הַלַּהַט,
אַל אַף בְּעִירַת הַיָּמִים,
הַחוֹם לֹא טָרָד אֶת הַדָעָת,
לֹא פִּזֵּר עַנָנָת נְכָאִים.
צְאִי לְשָׁלוֹם שָׁנָה בָּאָפֹר,
לֹא עַרָב טַעֲמֵךְ לְחִיכִּי,
לוּ תְהִי יוֹרָשְתֵךְ טוֹבֶלֶת בְּאוֹר,
לְעוֹרֵר מְחָדָש חִיּוּכִי.