קורבן או אשם?

התפטרותו של שר הפנים, גדעון סער, נותנת הצצה לאיך מתנהלים הדברים בדמוקרטיה הישראלית.

מי אתה גדעון סער?

הסיבה האמיתית אשר בגללה פרש השר גדעון סער מן החיים הפוליטיים נותרה בגדר ספקולציה. אולי מדובר באהבה החדשה עם אשת התקשורת, גאולה אבן, או שמא מדובר בהידרדרות יחסיו האישיים עם ראש הממשלה. אומנם הסיבה אינה ברורה, אך על הפסדה של החברה הישראלית נדמה שאין עוררין. מקיר אל קיר הורעפו שבחים על איכויותיו של השר " הפוליטיקאי הכי מוכשר בליכוד", "הפסד לפוליטיקה" ועוד עשרות סופרלטיבים שעשויים להיות נכונים, אך חוטאים לאמת בכללותה. והאמת היא, שעל אף כישוריו, הליכותיו, ויכולותיו, מדובר בשר שרוב זמנו בכנסת היה צייתן, צייתן מידיי.
בממשלתו של נתניהו הערך החשוב ביותר הוא המשמעת הקואליציונית. בלי משמעת שכזאת, מוכשר ככל שתהיה, לעולם לא תשב על כסאות נוחים ומשרדים רחבי תקציב כשם שסער ישב. עד שסער בחר ללכת לדרך משלו.
הכול התחיל במרוץ לנשיאות, נתניהו שלא יכול היה לסבול את העובדה כי מי שיישב את כסא הנשיאות יהיה ראובן ריבלין (אשר מתח ביקורת פומבית על קבלת החלטותיו של ראש הממשלה, ואף רמז כי הוא עושה זאת בעצת שרה נתניהו) החליט שלא לתמוך בו לתפקיד, למרות שהוא חבר מפלגת הליכוד. סער במה שהצטייר לראש הממשלה כחתירה תחתיו, החל בגיוס קולות לריבלין, ואף אולי היה האיש אשר יותר מכולם אחראי לכך שריבלין הוא כיום נשיאה של מדינת ישראל.
נתניהו אוהב את שריו צייתנים, ומי שמימי קדם נכנע לתכתיב, שלא יתפלא שכאשר הוא רוצה לפרוש כנפיים, יבוא ביבי ויקצוץ אותם.
סימני צייתנות היתר של גדעון סער אינם חדשים,
בכנסת הששה עשר, ממשלת שרון השנייה, סער כיהן כיו"ר סיעת הליכוד והקואליציה. בעקבות תוכנית ההתנתקות, פעמיים ביקש סער להתפטר מתפקידיו, אך לבקשת ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, הוא קיפל את דגלי המרד והאידיאולוגיה, וצלל חזרה לשורות תפקידיו.
חבר כנסת ללא עצמאות אינו ממלא את חובתו כלפי הבוחר, כישרוני ככל שיהיה.
הגיע הרגע להעמיק בשאלת הלגיטימיות הדמוקרטית של הליכים כאלו, הליכים בהם מונחת חרב על צווארם של נושאי תפקיד בממשלה להצביע כשם שראש הקואליציה החליט, ראו את סגן שר הביטחון לשעבר, דני דנון, אשר מתח ביקורת על תפקודו של ראש הממשלה במהלך מבצע "צוק איתן" ונזרק מכל מדרגות משרדי הביטחון.
הליכים אשר בגללם חברי כנסת מוכשרים כמו פייגלין (לעניות דעתי, באמת הפוליטיקאי המוכשר בליכוד) מעולם לא יזכו לקבל תפקידי מפתח בממשלה, משום שהם אנשים אשר פועלים על פי מצפונם ללא התפשרות.
אילו ערכים אנו מקדמים במשחק הפוליטי שלנו?
צייתנות על פני חירות? ממפלגות הימין ועד מפלגות השמאל, כולם נוטות להשתמש בכלי האנטי-דמוקרטי הזה לפי צורכיהם. הגיע העת לשנות.
עדיפה עלינו ההתמודדות עם האנדרלמוסיה הראשונית שביטול ההליכים האלה יגרמו, מאשר לחיות במצב הנוכחי אשר חברי כנסת ונושאי תפקידים הם בעצם ראי של מנהיגיהם.
 
 

תמונה ראשית: Levy dudy


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל