ולפתע: כדורי אש ומשואות עשן ... רכבת נעה בארץ ישראל !

"הופעת הרכבת עוררה התרגשות עצומה בקרב הישוב בארץ בשלהי המאה ה 19" (מתוך העיתונות דאז).

היום לפני 122 שנה, יצאה הרכבת הראשונה לדרכה בארץ ישראל


עוד הרבה לפני הקמת המדינה, עת שלטה כאן האימפריה העותומאנית, נחקק התאריך הזה במוחם של תושבי ארץ ישראל דאז.
ב 26 בספטמבר 1892 נעו אמות הסיפים בירושלים. מפלצת ברזל וקיטור יורקת גיצי אש המונעת בכח אדי הקיטור שהופק מדוודים גדולים התנהלה בכבדות אל תחנת הרכבת ובישרה את ראשיתה של תקופה חדשה בדברי ימיה של העיר. בטקס מרשים שנערך באותו בוקר של שלהי הקיץ, התייצבו על במה מקושטת, כשהם לבושים במיטב מחלצותיהם, הוד מעלתו הפחה התורכי, נציגי ממשלה
נכבדים מקושטא ונציגי הקונסוליות האירופיות שבעיר. הרכבת הראשונה בארץ ישראל, נסעה מתחנת מנשייה ביפו (כיום מתחם התחנה המחודש, סמוך לנוה צדק שנוסדה אך 5 שנים קודם לכן) לירושלים במשך 4 שעות. היה זה שיפור ניכר לעומת הצורך לעלות לירושלים עם כרכרות רתומות לסוסים, שהצריכה נסיעה לשער הגיא, חניית לילה שם (שכן שודדים שפעלו בלילות ארבו בדרכים לעולים לירושלים) והמשך נסיעה למחרת, כאשר במספר קטעי עליות קשים הנוסעים ירדו אחר כבוד מן הכרכרה על מנת להקל על הסוסים... אין פלא איפה שהכנסת רכבת לשימוש בשלהי המאה ה 19 (באירופה נסעו רכבות כבר מאמצע אותה מאה) היתה הרבה מעבר לקפיצת מדרגה באפשרות להגיע לעיר הקודש מהשפלה. בשנים שלאחר מכן, נסעו ברכבת הזו גם בנימין זאב הרצל, והקיסר הגרמני וילהלם השני שבא לביקור בארץ.

אני מבצע מידי פעם סיור מודרך בהתנדבות במתחם התחנה המחודשת בתל אביב ונוה-צדק.
השורות הבאות הן ניסיון לחוש בזעיר אנפין את האוירה וההכנות של אותו בוקר הסטורי כפי שנתהוו בדמיוני הקודח...




הרכבת הראשונה


הַשַּׁחַר עוֹלֶה לְאַט, כִּמְהַסֵּס,
וּמֶרְחָב הַעִיר כְּבָר שׁוֹקֵק וְתוֹסֵס.
מִכִּוּוּן הַנָּמֵל נִשְׁמָעִים הַקּוֹלוֹת,
צִקְצוּקֵי הַבְּרִיחִים בְּשַׁעֲרֵי חֲנֻיּוֹת.

הַלְמוּת פַּטִּישִׁים בַּמֶרְחָב הַפָּתוּחַ,
בְּלִיל שֶׁל שָׂפוֹת נִשָּׂא בַּרוּחַ,
שָיֶירֶת גְּמַלִּים עָמוּסָה לַעֲיֵפָה,
עַל הַחוֹל הַלָּבָן מִזְדַּחֶלֶת לְאִטָּהּ.

הַיָּם הַכָּחֹל שַׁרוּעַ בְּשַׁלְוָה,
מִכִּכַּר הַשָּׁעוֹן מִשְתָרֶכֶת שְׂדֵרָה.
עֶרֶב רַב שֶׁל הָמוֹן סַסְגּוֹנִי,
הָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת לַפֶּלֶא הַשְּׁמִינִי...

תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת כֻּלָּהּ כְּמֶרְקָחָה,
הֲמֻלַּת פּוֹעֲלִים בְּכָל מִבְנֶה וּרְחָבָה,
צוֹבְעִים מַעֲקֶה בְּבִנְיַן הַמִּשְׂרָדִים,
פּוֹרְקִים דְלָיֵי מַיִם לַדְוָודִים הַגְּדוֹלִים,
מְמָּרְקִים, מַכְשִׁירִים, מַצִּיבִים הַשְּׁלָּטִים,
בְּבֵית הַנְתִיבוֹת סִידוּרִים אַחֲרוֹנִים.

קְרוֹנוֹת וְקַטָּר מְלוֹא תִּפְאַרְתָּם,
עוֹמְדִים מַחְרִישִׁים, נוֹצְצִים בְּהַדָרָם.
סַדְרָנִים בַּאֲרֶשֶׁת חֲשִׁיבוּת מְרוּבָּה,
נִצָּבִים בַּרָצִיף בְּצִפִּיָּה דְרוּכָה.

מִשְּׁתָּאִיּם מְהַמַּעֲמָד, נִרְגָּשִׁים בִּמְקוֹמָם,
נִּפְרָדִים לְשָׁלוֹם בְּחַלּוֹן מוֹשָׁבָם.
הִנֵּה מְמָשְמֶשֶת וְקְרֵבָה הַשָּׁעָה,
הַקָּהָל כִּמְהוּפְּנָט לְלֹא אוֹמֵר וּמִלָּה.

. . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . .

וּלְפֶתַע... כַּדּוּרֵי אֵשׁ וּמַשוּאוֹת עָשָׁן,
שָׁאוֹן מְטִּילַי מַתֶּכֶת וְרַעַשׁ אֹופָן,
בִּעְבּוּעַ מַיִם וְקוֹל אֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת,
צְפִירָה רָמָה מִתְמָזֶגֶת בֵּין הַתְרוּעוֹת...
אֲלָפִים צוֹהֲלִים, מוֹחַאִים כַּפַּיִם,
שְׁרִיקָה אַחֲרוֹנָה - נִסְגָּרוֹת הַדְלָתָיִים.

גָלְגָלֵי הֶעָנָק נִיתָקִים מִמְּקוֹמָם,
נוֹשְׂאִים אֶת הַגּוּף הַשָּׁחֹר עַל גַּבָּם.
בִּתְנוּעָה אֲצִילִית וּבְחֵן מִתְגַּלְגֵּל,
נָעָה רַכֶּבֶת רִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.





מי שמעונין להצטרף להדרכה כזו (באחד מסופי השבוע שנקבע) מוזמן לכתוב אלי.

pshacham@gmail.com


שנה טובה ומבורכת לכולם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל