סינטזה בין ציונות ראציונלית לציונות הקוקיאנית

חלק גדול מהציבור היהודי החילוני תוהה על משמעות זהותו הלאומית, וכלל אינו בטוח ברלוונטיות של המעשה הציוני. לעומתו חלק גדול מהציבור היהודי הדתי מאמין בגירסא המיסטית הקוקיאנית של הציונות. פער שמאד קשה לגשר עליו, אך אני מנסה דרך לעשות זאת.



אנו-הציבור החילוני, נמנעים מלהבין ולהפנים עד כמה שהגותו של הרב קוק עיצבה ועודנה מעצבת את האג'נדה הציונית.
כי אלמלא קביעתו של הרב קוק שישוב הארץ ע"י החלוצים החילוניים [חמורו של המשיח- זוכרים?!]היא האתחלתא דגאולה" רוב הציבור הדתי היה ממשיך להסתייג מהציונות.
אך קביעת הרב קוק שהפער בין נשמת היהודי לנשמת הגוי גדול מהפער בין נשמת היהודי לנשמת הבהמה, נתנה לגיטימציה להתעלמות מרגשות הערבים -מוסלמים ונוצרים.
התעלמות זו הכשירה את הרעיונות של חנן פורת ז"ל וחבריו שיש להתייחס אל כלל הערבים תושבי המדינה היהודית בהגינות, אך זה מותנה בקבלתם את השלטון הישראלי.
לפי השקפת העולם של גוש אמונים לא יתכן שרצון הערבים בריבונות מדינית הוא רצון ראוי ולגיטימי.
מבחינתם -רצון הערבים בריבונות מבטא ערעור על היותם נחותים! דברים אלו לא נאמרו במפורש, אבל מחויבות מייסדי גוש אמונים לרעיונות שושלת קוק היתה מוחלטת!
על כן אני משוכנע שלא מהלכים פוליטיים בלבד יכריעו את הכף במאבק על צביונה של מדינת ישראל ,אלא עלינו למצוא דרך להתמודד עם התאולוגיה הקוקיסטית. ואנו חייבים למצוא מענה הולם להצגת היהדות כאחת מ2 החלופות המקובלות- היהדות האורתודוכסית לאומית שחלקה הבולט הוא יותר לאומני או החרדית.
אך אם לא נשחק על המגרש של האמונה היהודית נמשיך להיות בלתי רלוונטיים מבחינה פוליטית לגבי רוב העם, כלומר לא נזכה בקולות רבים גם מאלה שמתונים בהשקפת עולמם.
כי גם אם רוב הציבור חילוני , הרי שהוא מחפש דרך כלשהי לבטא את זיקתו ליהדות, ורצון זה גורם להרבה יהודים לחוש עצמם "פחות יהודים" בהשוואה לדת"לים, ועל כן גם אם בתודעתם ובחשיבתם הם מתנגדים לדתל"ים , אין הם מספיק נחושים בעמדה זו.
נחישות מותנית באמונה. אמונה יכולה לנבוע גם ממקור שכלי, מחשיבה הגיונית.
אבל וודאי שנחישות אינה יכולה להגיע ממקום ש"אני עושה מה שטוב לי כרגע".
ללא מחוייבות לא היתה קמה מדינת ישראל. וללא מחויבות אישית לא נוכל לנווט את מדינת ישראל להיות מדינה שאנו גאים בה!
אם כן- עם מי נצא למאבק הפוליטי שמוכרע בסופו של דבר בקלפיות על דמותה של מדינת ישראל?
קיים הזרם הדתי לאומי המתון המאורגן בתנועת נאמני תורה ועבודה שהינה חלק ממחנה השלום, אך כוחה האלקטוראלי קטן. אבל זרם זה יוכל להיות לעוגן במאבק בחלקים המשיחיסטיים- גזעניים של תורת הרב קוק, שהגזענות שבה משתלבת עם גזענות ספונטאנית שקיימת בתוך החברה הישראלית.
למעשה הגזענות היא תופעה כלל עולמית, אך עלינו לחפש כל דרך כדי למגרה.
אני מאמין שבתהליך החינוכי לשינוי דפוס חשיבה , יהיה זה בלתי מועיל ולא רצוי לעסוק בדפוסי ההתנהלות השלילית שאותם רוצים אנו לשנות , אלא עדיף יהיה למקד את העשייה החינוכית בתכנים הראויים.
אמנם מחנכים ומנהיגים כאריזמטיים יכולים "לעשות לחוכא ואיטלולא" מנהגים של "צאן מרעיתם" שאבד עליהם כלח .אבל אל לנו לבנות תנועה חינוכית על מנהיג כריזמטי.
היות שרוב הציבור החילוני תוהה לגבי משמעות זהותו היהודית והישראלית יורשה לי להציע רעיון ישן בלבוש חדש: להמיר את ה"אתחלתא דגאולה " המשיחיסטית - מיסטית של הרב קוק, לגירסה החילונית של הגאולה , לחזון אחרית הימים.
כי אם אנו מנתחים את חזונו של הרב קוק לפי מה שאנו יודעים אודות רוחב השכלתו ועמקות חשיבתו, אז לא יהיה זה מופרך שדברי הראי"ה [כפי שציטטתי מקודם] נוסחו כפי שנוסחו עקב היותו "תינוק שנישבה!"
הרב קוק גדל בסביבה דתית והיה מחוייב אליה במלואו, אבל הוא גם רצה לחדש.
וכנראה שה"אתחלתא דגאולה " שמושגת בעשייה של ממש היתה צעד מרחיק לכת מבחינת הסביבה הדתית. היות וגאולה הינה שם נרדף לימות משיח, וימות המשיח מאופיינים בין השאר בשלום עולמי.
יכולים אנו להתחבר אל חזון הרב קוק דרך מחויבותנו לשלום עולמי!
אחת התופעות המאפיינת את החסידות היא התפילה בכוונה עצומה.
אנו יכולים לקחת את רעיון "הכוונה העצומה" כדי לחפש תוך מחויבות ברמה מאד גבוהה דרכים להפחית את האלימות. יש להניח שאם נשקיע ונתאמץ למצוא דרכים חדשות להפחית את האלימות בעולם, נמצא דרכים שטרם נוסו.
אנו משקיעים כל כך הרבה אמצעים -הון עתק וזמן כדי לפתח אמל"ח חדשני, שכעבור זמן מה כבר יתיישן כי ימצא הנשק שמנטרל אותו. אילו חלק זעום מאותם משאבים היה מכוון לחיפוש דרכים לצמצום האלימות בוודאי מצב העולם היה טוב יותר.
אין כוונתי רק לגופים ואישים מתווכים ומפשרים בין הצדדים הניצים.
אלא נראה לי שכמו שמערכות נשק מתוחכמות מושתתות על "חשיבה מחוץ לקופסה", גם נושא השלום לא יכול להתנהל יותר באפיקים המקובלים.
למשל - בעם ישראל קיים צורך אדיר ל"זקיפות קומה לאומית" צורך זה מובן בהחלט על רקע הרדיפות שעמנו סבל .
אולי הגיע הזמן שבו נתמודד ונתגבר על יצרים הרסניים שכולאים אותנו בתוך לולאה אינסופית של אלימות?
איזה הוא גיבור תהו חז"ל - הכובש את יצרו. במקרה זה- יצר זקיפות הקומה הלאומית

את אמירתו הגזענית של הרב קוק אל לנו לבחון בעיני מי שכבר ראה לאיזה תהומות יכולה הגזענות לרדת. אלא לנסות לבחון אותה בהקשר של הזמן בו הדברים נאמרו:
הרב קוק אמר את דבריו עוד לפני עליית הנאצים לשלטון, בוודאי שלא היתה כוונתו ,אלא לחזק את לב היהודים שהיו נרדפים ומושפלים באמירה שאמנם כוח אין להם, אבל נשמתם נעלה מנשמות הגויים .
לדעתי גם את האמירה הגזענית ניתן להסב לכיוון יותר נאור, וכוונתי לומר שאנו דוחים כל ביטוי גזעני, אך אפשר למנף את ההבדל בינינו ליתר אומות העולם באתגר שאנו היהודים מקבלים על עצמנו לקחת אחריות על כל הסובב אותנו. אחריות במובן של עשייה תכליתית וממוקדת להשגת יעדים אוניברסליים.
אולי כך בדרך של המשך מסורת הפרשנות והמדרש שהיתה נהוגה בידי חז"ל, אפשר יהיה להתחבר אל דברי הרב קוק ולעשותם ראויים גם להשקפת עולמנו.
והעיקר- בדרך זו אפשר יהיה גם הציבור החילוני יוכל להזדהות ולהתגאות ביהדותו!
תכלית הסינטזה הרעיונית שהבעתי כאן היא להרחיב את משמעותית את מעגל האנשים שביום פקודה יצביעו עבור מפלגה ציונית הומאניסטית.

.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל