דאלי וגאלה

בא לי להתכרבל בתוכך ברגע אחד, וברגע השני בא לי לשמור על הבעת הזימה רק כדי שתמשיך להפליג עם המבט הזה לספר הבא.

״את לא צריכה להיות גאלה. את דאלי.״ אמרת לי עם חיוך מבויש ומסמיק כששאלתי אותך מתי כבר תכתוב עלי ספר. לא הבנתי את התשובה שלך, מי זה דאלי? וגאלה זה באמת שם מוצלח; אז למה לא בעצם? אמרתי לך שאני רוצה להיות מונצחת, הרי בניתי דמות כל-כך מושקעת. בניתי דמות מהממת, טראגית-קומית כזו, שעושה הרבה רעש, מלא רוקנ׳רול. ״יש מלא גאלות.״ אמרת לי כמי שיודע שההסברים שלו כבר לא יעזרו, ״אבל דאלי? אין הרבה דאלי. רק אחד למלא יכול להיות באמת דאלי.״

מי זה דאלי בכלל? לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד לי. איזו טיפשה אני מרגישה לידך; אתה אמת מהלכת של מיליוני זיופים קטנים, יש בך משהו עזוב כזה, עזוב ונעים. בא לי להתכרבל בתוכך ברגע אחד, וברגע השני בא לי לשמור על הבעת הזימה רק כדי שתמשיך להפליג עם המבט הזה לספר הבא.

״עדן, דאלי. סלבדור דאלי! את לא יודעת מי זה?״
״אה! סלבוש׳קה. לא מתה על ציורים, סלח לי. אבל גאלה?״
״גאלה היא אשתו, היא המוזה הגדולה ביותר שלו, החיים.״
״אז רגע, אתה חושב שאני לא ראויה להיות מוזה?״
״עדן... את דאלי. את היד המציירת, את בוחרת תמונה ומעוותת אותה בקצב מהיר ויוצרת אחת חדשה. מבינה?״
״כן״

שיקרתי. מה אני מבינה? לא הבנתי כלום. כל החיים לימדו אותי שיופי וחכמה לא הולכים ביחד; אז כשאני מרגישה ממש יפה, אני לא כותבת מילה, וכשאני כותבת, אני לא יודעת להיות יפה. אז כשאני מוציאה מולך שפתיים אדומות ומבט זדוני מתוך עיניים ירוקות, אני רק מקווה להיות הגאלה שלך, אז אני יכולה להיות רק יפה. חייכתי לך עם השקר והלכתי לי. בכלל רציתי לחבק אותך; אבל פחדתי שתחשוב שלא יפה לי להיות רכה.

״את לא צריכה להיות גאלה. את דאלי.״ עכשיו, כשאני חכמה יותר והרבה פחות יפה, אני מבינה. אתה הראשון שיודע, הראשון שהאמין שגם למילה שלי יכולה להיות השפעה. אז אתה היית קצת גאלה בשבילי, שזה משעשע כמעט... הרי, בטח לא השקעת כמוני בתפקיד; רק היית אתה.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל