כה אמרה האם ששכלה שניים מבניה במלחמה ההיא : " אם אין ערך לתת עליו את החיים, אז לחיים אין ערך "
אם הבנים
אַצִילוּת רוּחַ מַדְהִימָה,
לא בְּמִילִים יְסוּלָא הַאוֹבְדָן,
מִי יֵידַע הַמִתְחוֹלֵל בְּקִרְבָּה,
תַעֲצוּמוֹת הַנֶפֶש לְנוֹכַח הַקוֹרְבָּן.
מִשְפָּטֵיהַ מְדוּדִים בִּמְשוּרָה,
מֵיְשִירָה עֵיְנֵיהַ נְטוּלי דֶמַע,
אַךְ הַכְּאֵב, בְּשוּלֵי מַבָּטָה,
מַסְפִּיק לְהַסְגִיר אֶת הַרֶגַע.
תְמוּנוֹת יְשָנוֹת, רִגְעֵי הַאוֹשֶר,
עַלִיצוּת כְּטֶבַע, מְשוּפָּעֵי חִיוּכִים,
צֶמֶד חֶמֶד בְּרִגְעֵי הַבּוֹסֶר,
מְמָצֶה כָּל שַבְרִיר שֶל חַיִים.
הַגוֹרָל הִתְאָכְזֵר, לְהַרֵעַ בִּיקֵש,
כָּךְ סָבָר: "אַכֶּה פַּעֲמָיִים" ,
שְנֵי בָּנֵיהַ, הַיוּ לְמַאֲכֶלֶת הַאֵש,
לְהַכְבִּיר יְגוֹנָה שִבְעָתָיִים.
אֶפֶס - כִּי נִכְזְבָה תִקְוָותוֹ
הִשְתָמְרָה כְּסֶלַע אֵיתָן,
יֵש מְאַיִן דָחָקָה אֶת צִילוֹ,
אוֹצֶרֶת כּוֹחָה הַבִּלְתִי מוּבָן.