כתיבה וחתימה טובה

משתף אתכם בגילוי אישי רוחני לקראת יום הכיפורים

מזה שנים רבות שאני מכיר את הדיון הטעון בכל נושא האבולוציה. השאלה היא האם העולם מתפתח בתהליך אבולוציה נטול השפעה של ישות על טבעית, שספק אם היא קיימת, ואם היא קיימת ספק אם יש בינה לבין העולם והאנושות, קשר בעל משמעות. או האפשרות האחרת, שהמדע תומך בה יותר ויותר, שהאבולוציה היא אכן תהליך שיש לו דינמיקה משלו, כאשר קיימת אכן ישות תבונית על טבעית שמכוונת ומדריכה את הדינמיקה הזו, בכיוונים ניתנים לזיהוי ולהכרה, כאשר האדם הוא בעל יכולת הזיהוי הזו, וביכולתו לבחור אם להצטרף לכיוון האלוהי, ולהפוך להיות שותף פעיל למימושו, או שהוא יכול לבחור להתנגד לכיוון האלוהי, ולהפוך להיות מעכב פעיל למימושו.

המדע המודרני, ככל שהוא מתפתח ומתקדם ומגלה עוד ועוד את מסתורי החיים, תומך יותר ויותר בגישה של האבולוציה המודרכת. יותר ויותר מדענים מגיעים למסקנה שמחשבה על טבעית תבונית, היא זו שמקיימת את המציאות במצבה הנוכחי, והיא זו שמקיימת בה תהליך שכיוונו בעל משמעות ערכית, מוסרית, שתכליתה להיטיב עם האדם ועם האנושות, ועם העולם כולו.

כעת בגיל המתקרב לאמצע החיים שלי, הולכת ומתגבשת בקרבי תמונה, שהאבולוציה המיוחסת לטבע ולאנושות ולהיסטוריה, היא גם הסיפור האישי של כל אחד ואחת מאתנו. אכן, כל אחד ואחת מאתנו מצוי באבולוציה אישית, המשתלבת בסביבה על כלל צורותיה. גם באבולוציה האישית יש קפיצות התפתחותיות כפי שהמדע גילה, שהן קיימות בטבע וגם בדברי ימי האנושות.

הקפיצות הללו שאני מדבר עליהן, הן אותן קפיצות אבולוציוניות שבאמצעותן הדומם הפך לצומח, הצומח הפך לחי, החי הפך לאדם, האדם הפך לנביא. אותן קפיצות התפתחותיות כמו גם ההתחלה של כל ההתחלות, נבראו יש מאין, והן אינן תוצאה של התפתחות הדרגתית מתוך עצמה. כל שלב בהתפתחות הוא התערבות של ישות תבונית עליונה, שבפתע פתאום בוראת את השלב החדש יש מאין. לאותה התפתחות בריאתנית, כלומר של בריאה יש מאין, מצטרף האדם ט=הפרטי והאנושות כולה. לעתים האדם מסייע להתפתחות העולם, ולעתים הוא מעכב ואף עומד לה לשטן. התבונה העליונה מאפשרת בחירה בין טוב לרע, בין חיים למוות, ולבסוף מסלקת את ההפרעה והעיכוב ומכניעה את השטן בדרכה.

בחיי האדם הפרטי, כמו בחיי האדם הציבורי, הלאומי, האנושי, יש רגעים של מוטציה. יש נקודות מפנה הרות גורל, בהן נולדת מציאות חדשה, שיש בה תפנית היוצרת מציאות חדשה. כך בעולם הטבע, כך בעולם הנפש, וכן הלאה בכל הממדים. אותה מוטציה המבטאת השתכללות ביכולות לשתף פעולה עם המגמה של בורא העולם, היא זו שנבחרת להישאר ולהטביע את חותמה על התהליך כולו. אותה מוטציה שעלולה להתרחש, ויש בה נסיגה מהכיוון האלוהי, עתידה לשרת את מטרת ההתפתחות כולה, באמצעות סילוקה על ידי הישות העל טבעית בהשתתפות האדם. כך גם בחיי האדם הפרטי.

אני יכול לזהות מוטציות בהתפתחות האישית שלי. כלומר, נקודות מפנה הרות גורל, שמשנות את תכנית החיים מן המסד עד הטפחות. חלק מהמוטציות מתרחשות בעקבות אירוע טראומטי שלילי, וחלקן בעקבות אירוע חיובי משמעותי. לדוגמא: משבר חברתי בגיל ילדות או נעורים יש בו בכדי להוליד אדם חדש, לטוב ולמוטב. מותו של אדם קרוב מאוד, עשוי להיות כל כך משמעותי עד כדי כך שישנה את מבנה האישיות של קרוביו, של המשפחה כולה, אפילו של אומה ושל האנושות. תאונת דרכים עשויה לשנות בתכלית את כיוונו של האדם, אפילו להביאו לחוויות של חיים אחרי מוות קליני עם שיבה לחיים נורמטיביים. מלחמה עשויה לשנות חיים באופן מוחלט. אלימות קיצונית ו/או התעללות קיצונית, עשויים להביא למוטציה בחיי המעורבים בה. מחלה קשה פיסית או נפשית או גם יחד ו/או ירידה או עליה קיצונית במצב הבריאות יכולים לחולל מוטציה חריפה. באותה מידה יכולים לחולל זאת אירועים חיוביים: אהבה יוצאת מגדר הרגיל, הריון ולידה, מפגש עם אישיות בעלת עוצמה נדירה, למידה משמעותית, חוויות נפשיות ורוחניות חיוביות, לכל אלה הסגולה להפוך אדם למישהו חדש.

בכל התהליכים הללו, של מוטציות בחיי האדם, לעתים האדם הוא שמחולל אותן, לעתים האלוהים, ולפעמים שניהם יחדיו. תמיד תנסה ההשגחה העליונה לכוון את התהליך להתפתחות המשכללת את המהות לכיוון מוסרי נעלה יותר, לכיוון שעושה את האדם טוב יותר. לפעמים ההשגחה העליונה תאפשר לאדם לעשות טעויות, והוא ישלם את מלוא מחירן. לעתים תתערב ההשגחה ותמנע מן האדם להרע את התפתחותו, או להיטיב. זו תבונה שפעמים רבות איננה מובנת לאדם, כמו גם לציבור, לעם, לאנושות. מצב אי ההבנה הוא מקור הסבל האנושי. גם מצב בו האדם משלם את מחיר טעויותיו עשוי להיות בלתי נסבל. כוחות עלומים פועלים ללא הרף, שהאדם הפרטי והכללי, אינו מודע להם, או מודע להם רק חלקית, והם המכריעים את מסלול ההתפתחות.

ישנם אותות, רמזים, תובנות, שהאלוהים מכוון באמצעותם את האדם. ככל שהאדם משכלל את יכולת הפענוח של אותם רמזים ואותות אלוהיים, כך ייקל עליו לקבל את התהליך, ואף יוכל להפוך לשותף פעיל בהגשמת תכנית האימונים שנבנתה בעבורו, לפי המוטציה שבה בחר. דהיינו האדם בוחר אם להיענות ועד כמה לקפיצת התפתחות פנימית, שפעמים רבות אינה מובנת לו די צרכה. לפעמים האדם הפרטי והציבורי מסרב להיענות להתפתחות הפנימית שלו, מחוסר הבנה או מחוסר רצון בה, ואז הוא ינסה לאחוז בקרנות המזבח של מה שהיה בו וכעת כבר איננו, או שנעשה נושן וכבר אין בו חיות עבורו.

אני אישית עברתי מוטציה מאדם חילוני לאדם מאמין, מאדם מאמין לאדם דתי, מאדם דתי לדתי פטריוט, מדתי פטריוט לאדם שמאחד את כל הגוונים הללו ונמצא בהגדרה חדשה, שאינה מוכרת לו. ייתכן שהמדרגה הלא מוכרת היא מדרגה שנקראת אדם רוחני. מהי אותה מדרגה: ראיית כל בני האדם וכל היצורים באופן שהוא אוהב אותם, מרגיש אותם חלק ממנו והוא בהם. יש באותם צורות חיים שהוא מכיר בהם מתוכו ומחוצה לו, צורות חיים שהוא בוחר לוותר עליהם תוך הכללתם בתהליכים המשכללים את עולמו. אותה רמה רוחנית שנולדת באדם ובאנושות, יש בה בכדי להכין את המפגש עם ישויות נטולות גוף, ולמפגש העצום מכולם – המפגש עם האלוהי.

אין בנמצא מורים המתאימים לכל השלבים, כי מורים כאלה יכולים לעשות שירות נאמן, רק מתוך היכרות מעמיקה ביותר עם החניך שלהם. זוהי תופעה נדירה ביותר. לכן, פעמים רבות מצוי האדם במבוכה. במבוך. בהתלבטות. כיצד ימשיך מכאן והלאה. לא תמיד יש בנמצא את מי לשאול. פעמים רבות האדם מגשש את דרכו, בניסוי וטעיה. לפעמים יש רגעים של השראה בהם האדם מקבל מדע מן האלוהים. מקבל תובנות שיש בהן בכדי להקל על חיפושו, או להביאו לידי פתרון מיטבי. פעמים רבות נקרא האדם להיות המורה של עצמו. הוא פונה אז אל פנימיותו, ומתוכה הוא קורא לאלוהים להושיע אותו מחבלי לידתו. או אז הוא המיילד, הוא היולד, או הרך הנולד. ההשגחה העליונה תכוון אותו בהתאם לתבונה עליונה שלא תמיד ניתן לו לשלב בה את רצונו האישי, כפי שהוא מכיר מתוכו. לעתים, האדם זוכה לשלב את חזונו בתכנית העליונה, לעתים הוא נקרא להכניע את עצמו ואף לוותר על חזונו האישי.

בה במידה שהאדם מזהה היטב את הכיוון בו עליו ללכת, הרי שהוא ייפגש עם התנגדות פנימית, לעיתים חזקה ביותר, לעתים כלפי הצורך ליצור מתוכו מציאות חדשה, או כלפי ההכרח לקיים את ההחלטה האלוהית שאיננה עולה בקנה אחד עם רצונו האישי. ההתנגדויות הללו הם פתח לחדירת פיתויים זרים והתמכרויות, או לייסוריו בדרגות שונות. זהו חוק האינטגרציה היונגיאני. להתקדם או למות. להתפתח או להתנוון. או אז חשובה מאוד הנאמנות של חברים קרובים אליו. חשובה מאוד תמיכה אישית חברית או תמיכה קבוצתית חזקה. בכוחה של תמיכה כנה זו, להקל על הקופץ מן הצוק, לפרוש כנפיים אל הגדה השנייה של ההר בהמשך, במקום להתרסק חלילה אל תוך התהום. גם מי שמתרסק יכול לעלות מן התהום ולנסות שוב ושוב. עד שהשעה תשחק לו או תצחק לו. זהו מצבו האמתי של האדם.

על הדרך בה בוחר האדם להתמודד עם האתגרים המוצעים לו, יש לו יכולת אדירה להשפיע. הוא יכול להתנהג בדרך בה הוחלט עבורו להלך בה, בגבורה ובהוד והדר, לטוב ולמוטב. או שהוא עלול להתנהג באופן שימיט עליו אות קין. על ההחלטה באיזה אופן ינהג יש השפעות מגוונות מאוד. בכל אופן לכוח הרצון של האדם הפרטי והציבורי, יש השפעה מכרעת האם לצל"ש או לצל"ג יזכו. אני מאחל לכולנו המשך התמודדות ראויה לתהילה עם התכנית העליונה שנקבעה לו. תמיד עליו לזכור שרחמים מרובים יש בתבונה העליונה. תמיד יוכל לפנות אליהם בצר לו ובצער לו. בכוח תפילתו ובכוח מעשיו האדם לשנות סדרי עולם, של עצמו ושל סביבתו. מאחל לכולנו שנה טובה ומבורכת עם בשורות טובות, ישועות ונחמות, לחיים טובים תיכתבו ותיחתמו. אמן כן יהי רצון.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל