נו... צמים!?

כל שנה אני אומר לעצמי, השנה כן, השנה אתה חייב, השנה אין תירוצים אתה צם.

לא שזו איזו שהיא תחרות או התקף חזרה בתשובה.
אני באמת מאמין שלנקות ולהתנקות בגוף ובנפש יכול לעשות רק טוב ואין רע בזה גם אם זה בשילוב עם אמונה.
למה להיות אנטי?
נכון שבשנים הקודמות זה לא כל כך הצליח לי ואולי בגלל אי האכפתיות שחיה איתי והקרינה עלי ועל הסובבים אותי,
אבל שנה שעברה ידעתי, אני חוזר, אני רוצה, אני צם!
ההתחלה הייתה מעולה, הערב עבר בקלות ובבוקר שלמחרת חוץ מקצת יובש בפה לא חשתי תלונות ממערכת הבקרה שבראשי ואז...
שעת אחר הצהריים רגע לפני סיום הצום או למען הדיוק כשעה לפני החלו ניצוצות עפים מצד לצד בתוך ראשי המסוחרר ותוך פחות מחמש דקות חשבתי שאני סוגר את הבסטה ומחזיר ציוד ומפתחות.
הקטע המטופש עוד יותר הוא, שבקצת השפיות שנשארה במוחי בין זץ לזץ אני חושב על איך לנסות ולסיים את הצום כהלכתו, (אידיוט!).
כשדחפו לי כוס שתיה ליד הבנתי שזהו.
שתיתי קצת, אכלתי קצת, נרגעתי קצת וחוזר חלילה למשך כשעה.
ביומיים שאחרי לא חזרתי לפעילות השגרתית שלי והטראומה לא עזבה אותי עד היום (כך מסתבר).
יום כיפור 2014 ואני אפילו לא מוכן לחשוב על צום גם לא בצחוק/רצינות.
שנה הבאה אני אצטרך למצוא לזה פתרון אבל עד שנה הבאה...
שיהיה לכולם צום קל וגמר חתימה טובה


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל