שיח בין הסבא לנכדו בר המצוה

דרשת בר-מצווה של סבא מסורתי ונכד חובב כדור-רגל.

שִׂיחַ בֵּין הַסַּבָּא לְנֶכְדּוֹ בַּר הַמִּצְוָה/ © דוד אשל
(שירים, שערים ושיעורים)

הַסַּבָּא : נֶכְדִי הַיָּקָר, בַּר-מִצְוָה חָמוּד
בּוֹא וְנַתְחִיל אֶת הַלִּמּוּד,
נְשַׁתֵּף אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים
מֵהַקְּטַנִּים וְעַד בְּנֵי הַתִּשְׁעִים,
רַק אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה, בַּמֶּה לְּהַתְחִיל
וְאֵיזוֹ תּוֹרָה תִּרְצֶה שֶׁאַשְׁחִיל ?

הַנֶּכֶד : סַבָּא, אַתָּה בֶּטַח תֹּאמַר שֶׁזֶּה הֶבֶל
אֲבָל אֲנִי מְאֹד אוֹהֵב כַּדּוּר-רֶגֶל,
אָז אוּלַי נִלְמַד לְשַׂחֵק ?
סְתָם...סְתָם...אֲנִי צוֹחֵק !
נִלְמַד מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה
אֲבָל סַבָּא, רַק קְצָת...רַק בַּקָּצֶה.

הַסַּבָּא : אַתָּה יוֹדֵעַ מַה ? הַיּוֹם הִגַּעְתָּ לְמִצְווֹת
מַתְאִים שֶׁנִּלְמַד "פִּרְקֵי - אָבוֹת" !

הַנֶּכֶד : יַאלְלָה ...קָדִימָה ...הוֹלֵךְ...
רַק סַבָּא...שֶׁלֹּא תִּסְתַּבֵּךְ !

הַסַּבָּא : נַתְחִיל ! מֹשֶׁה קִבֵּל מִסִּינַי וּמָסַר לִיהוֹשֻׁעַ,
יְהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,
וּנְבִיאִים לַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה...
גָּדוֹל ! גָּדוֹל !
רָאִיתָ אֵיזֶה גּוֹל ?!

הַנֶּכֶד : הַאִם בֶּאֱמֶת כָּל הַמְּסִירוֹת הָאֵלֶּה כְּתוּבוֹת
כָּאן אֶצְלֵנוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת ?
הַאִם בֶּאֱמֶת מוֹסְרִים גַּם לַזְּקֵנִים ?
אוֹ שֶׁזֶּה סְתָם כָּבוֹד... בִּשְׁבִיל הַגִּנּוּנִים ?

הַסַּבָּא : מְקַבֵּל וּמוֹסֵר...מְקַבֵּל וּמוֹסֵר
אֵין סְתָם, זֶה מַה שֶּׁהַפֶּרֶק הַזֶּה מְבַשֵּׂר.
וְתֵדַע, שֶׁחֲצִי הַיְּכֹלֶת שֶׁל מֵסִי מְקוֹרָהּ בִּמְסִירוֹת
כִּי מֵסִי זֶה חֲצִי מְסִי-רוֹת, הֶחָלוּץ הָעֲנָק עוֹשֶׂה הַצָּרוֹת.

הַנֶּכֶד : וַאלְלָה סַבָּא...זֶה בְּפִרְקֵי אָבוֹת ?
תַּמְשִׁיךְ...תַּמְשִׁיךְ...אֵיזֶה דֵּעוֹת מַגְנִיבוֹת !

הַסַּבָּא : אָנוּ לְמֵדִים מֵהַכָּתוּב, שֶׁאִם הַכַּדּוּר יִשָּׁאֵר רַק אֶצְלְךָ
לֹא תַּבְקִיעַ גּוֹל וְלֹא תִּרְאֶה בּוֹ בְּרָכָה.
אֱמֹר לִי נֶכְדִי הַיָּקָר,
הַאִם זֶה מַזְכִּיר לְךָ מַשֶּׁהוּ מֻכָּר ?


הַנֶּכֶד : כֵּן...זֶה מַזְכִּיר לִי שֶׁלְּהִתְבּוֹנֵן סְבִיבִי זֶה חִיּוּנִי
וְלֹא לִרְאוֹת רַק אֶת... אֲנִי,
הָאֶחָד צָרִיךְ לְשַׁתֵּף אֶת הַשֵּׁנִי
לַעֲזֹר וּלְסַיֵּעַ לְאָדָם חוֹלָנִי
וְשֶׁעָשִׁיר...צָרִיךְ לַעֲזֹר לֶעָנִי.

הַסַּבָּא : נָכוֹן, אֲנַחְנוּ לְמֵדִים שֶׁחַיָּבִים לְהִתְחַבֵּר
וְלֹא לְהִתְרַחֵק מִן הַשּׁוֹנֶה וּמִן הָאַחֵר.

הַנֶּכֶד : הַמְּאַמֵּן שֶׁלִּי אוֹמֵר, שֶׁבְּכַדּוּר צָרִיךְ לָגַעַת
רַק עִם רֶגֶשׁ וּמִשְׁמַעַת,
וְשֶׁאִם לֹא דִּיַּקְתִּי בַּמְּסִירָה
הַיָּרִיב יֹאמַר שִׁירָה.
אֲבָל סַבָּא, הַאִם אֵין לִי זְכוּת בְּחִירָה
לִמְסֹר רַק לְמִי...שֶׁמּוֹסֵר לִי בַּחֲזָרָה ?

הַסַּבָּא : כֵּן נֶכְדִי בַּר הַמִּצְוָה
זְכוּת הַבְּחִירָה הִיא זְכוּת חֲשׁוּבָה
וּנְקַוֶּה שֶׁתָּמִיד תִּבְחַר בַּטּוֹבָה
גַּם אִם הִיא לִפְעָמִים, תַּנְחִיל אַכְזָבָה.
זְכֹר נֶכְדִּי עוֹד כְּלָל חָשׁוּב :
גַּם מִפִּגּוּר אֶפְשָׁר עוֹד לָשׁוּב,
בֵּין אִם אַתָּה בְּעֶמְדַּת נִצָּחוֹן אוֹ פִּגּוּר
כָּל עוֹד הַמִּשְׂחָק מְשׂוּחָק...הַסִּפּוּר לֹא סָגוּר,
כִּי כְּהֶרֶף עַיִן הַתְּשׁוּעָה
וּבְכוֹחָהּ לְשַׁנּוֹת כָּל תּוֹצָאָה.

הַנֶּכֶד : סָבָא בִּרְצִינוּת, הַחֶבְרֶה מחז"ל... מִישֶׁהוּ מֵהֶם בִּכְלָל חָלַם
שֶׁיִּהְיֶה אֵי פַּעַם כַּדּוּר-רֶגֶל בָּעוֹלָם ?

הַסַּבָּא : "מַסֶּכֶת אָבוֹת" עוֹסֶקֶת, בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וּמוּסָר
וְכָל צַעַד בַּחַיִּים, כּוֹלֵל כַּדּוּר-רֶגֶל...אֵלֶיהָ מְקֻשָּׁר.

הַנֶּכֶד : אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכַּדּוּר-רֶגֶל מְשַׂחָקִים מִתּוֹךְ אַהֲבָה
וְשֶׁאָסוּר לְהַפְגִּין רְגָשׁוֹת שֶׁל אֵיבָה,
אֲבָל סַבָּא...הַאִם תָּמִיד אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת מוֹפֵת ?
הַאִם אָסוּר לַעֲבֹד קְצָת עַל הַשּׁוֹפֵט ?

הַסַּבָּא : אֲנִי הָאַחֲרוֹן... שֶׁאוֹמַר לְךָ לִהְיוֹת חְנוּן
אֲבָל עָלֶיךָ לִלְמֹד גְּמָרָא כְּדֵי לִהְיוֹת שָׁנוּן,
וְאָז...אִם אַתָּה בָּרְחָבָה
וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְךָ תִּקְוָה,
כִּי הַבְּעִיטָה שֶׁתִּבְעַט תֵּצֵא עֲצוּבָה...
אָז...נַצֵּל תְּנַצֵּל אֶת זְכוּת הַשְּׁכִיבָה
וְאוּלַי בְּפֶּנְדֶּל...תִּזְכֶּה בִּתְגוּבָה.
כְּדַאי שֶׁתֵּדַע, שֶׁלְּכָל מְאַמֵּן טוֹב יֵשׁ גִּישָׁה
לַפֶּרֶק הַנִּקְרָא" "תּוֹרַת הַגְּלִישָׁה",
תְּשַׁכְנֵעַ אֶת הַשּׁוֹפֵט, שֶׁעִם הַיָּרִיב הָיְתָה הַפְּגִישָׁה
יוֹתֵר קָשָׁה... מִלֵּדָה אֵצֶל אִשָּׁה,

אָמְנָם זוֹ הַצָּעָה לֹא כָּל כָּךְ מוּסָרִית
אֲבָל טוֹב לִשְׁמֹר אוֹתָהּ בַּתַּפְרִיט
וְלִפְעָמִים הִיא תּוֹפִיעַ...בְּדֶרֶךְ מִקְרִית.

הַנֶּכֶד : סַבָּא, אֲנִי נוֹכֵחַ לָדַעַת שֶׁלִּלְמֹד גְּמָרָא זֶה רַעְיוֹן
הֲמוֹן דִּמְיוֹן...וַהֲמוֹן הִגָּיוֹן,
וּמִי יוֹדֵעַ...אוּלַי יַכְנִיס לִי גַּם אֵיזֶה מִילְיוֹן
אם אֶלְמַד גְּמָרָא, גַּם באיצטדיון.

הנכד : עִם עֵצוֹת כָּאֵלֶה, פְּשָׁט וּדְרַשׁ
אֲנִי וַדָאִי אֱהְיֶה "מֶלֶךְ הַמִּגְרַשׁ". *** (שרים, אייל גולן)


הַסַּבָּא : אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּלְמַד עוֹד כְּלָל:
הָרָמְבָּ"ם אָמַר, לֹא לְהַכְנִיס הַכֹּל בְּאוֹתוֹ הַסַּל,
תֵּן לַיָּרִיב לְבַזְבֵּז כּוֹחוֹת
אַתָּה תָּרוּץ וְתָזִיעַ פָּחוֹת,
כִּי ע"י מְסִירוֹת מְדֻיָּקוֹת
לֹא צָרִיךְ לָרוּץ תִּשְׁעִים דַּקּוֹת,
וְזֶה סוֹדוֹ שֶׁל הַשִּׁתּוּף :
בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף...לְכָל אֶחָד הוּא טִפְטוּף.

הַנֶּכֶד : כַּנִּרְאֶה שֶׁגַּם מֵסִי ורוֹנַלְדוֹ לָמְדוּ פִּרְקֵי אָבוֹת
כִּי עֻבְדָּה... שֶׁאֵין לָהֶם חוֹבוֹת,
הֵם לָמְדוּ הֵיטֵב מַה שָׁווֹת מְסִירוֹת
וְהַכֹּל נִמְצָא אֶצְלֵנוּ...בְּתוֹךְ הַמְּקוֹרוֹת.

הַסַּבָּא : אֶת כָּל מַהֲלַךְ הַחַיִּים אָנוּ לְמֵדִים מִתּוֹךְ הַמְּקוֹרוֹת
וְגַם תִּלְמַד בֶּעָתִיד...אֵיךְ לְהַכְנִיעַ שׁוֹעֵר שֶׁבֵּין הַקּוֹרוֹת.

הַנֶּכֶד : אֲבָל סַבָּא, נָכוֹן שֶׁכַּדּוּר-רֶגֶל מֻתָּר בְּשַׁבָּת לְשַׂחֵק ?

הַסַּבָּא : אֲנִי מְאֹד מְקַוֶּה שֶׁאַתָּה צוֹחֵק,
בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן אֵינְךָ יָכוֹל
כִּי שַׁבָּת, זֶה לֹא יוֹם גּוֹל וְלֹא יוֹם חֹל.

הַנֶּכֶד : מַה נִּתַּן עוֹד לִלְמֹד עַל כַּדּוּר-רֶגֶל מִתּוֹךְ הַסִּפְרוּת הַיְּהוּדִית ?

הַסַּבָּא : כֻּלָּם לָמְדוּ מֵאִתָּנוּ, שֶׁהָעִקָּר זֶה שִׁתּוּף וַעֲרֵבוּת הֲדָדִית
אֲפִלּוּ לָמְדָה זֹאת מֵאִתָּנוּ...בַּרְצֶלוֹנָה הַסְּפָרַדִּית.

הַנֶּכֶד : וְאֵיפֹה כָּתוּב עַל ה טִיקִי-טָקָה ?

הַסַּבָּא : אֶת זֶה הֵם לָמְדוּ מֵאִתָּנוּ מִמִּשְׂחַק הַמַּטְקָה ,
נְגִיעָה קַלָּה וּמְדֻיֶּקֶת
כָּךְ קְבוּצָה טוֹבָה מְשַׂחֶקֶת.

הַנֶּכֶד : הַמְּאַמֵּן שֶׁלָּנוּ אָמַר, שֶׁקְּבוּצָה אֵינָהּ אַחַד עָשָׂר אֲנָשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָה,
אֶלָּא שֶׁהִיא מֻרְכֶּבֶת מֵאַחַד עָשָׂר כּוֹכְבָיָא,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא כּוֹכָב
וּלְכָל אֶחָד, יֵשׁ תַּפְקִיד וּמֶרְחָב,
שֶׁהַקְּבוּצָה בְּנוּיָה עַל עֲרֵבוּת הֲדָדִית
וְשֶׁיֵּשׁ לָתֵת לְאַחֵר...אֶת כָּל הַקְּרֶדִיט.

הַסַּבָּא : הוּא שֶׁאָמַרְנוּ : מֹשֶׁה קִבֵּל וּמֹשֶׁה מָסַר
וּמִכָּאן נִלְמַד הָמוֹן מוּסָר,
קַבָּלָה לְלֹא מְסִירָה
הִיא כְּמוֹ כְּתִיבָה לְתוֹךְ מְגֵרָה,
אֵין גּוֹל וְאֵין מַטָּרָה !

הַנֶּכֶד : הֵבַנְתִּי... שֶׁיֵּדַע מַעֲבִירִים כְּבָר דּוֹרוֹת
בְּעִקָּר ע"י מְסִירוֹת,
יֹפִי...אֵלֶּה מִלִּים בְּרוּרוֹת
אֲבַקֵּשׁ אֶת אִמִּי וְאָבִי, שֶׁיְּשַׂחֲקוּ אִתִּי מְסִירוֹת,
כִּי כָּךְ...מָסוֹרוֹת נִשְׁמָרוֹת.

הַסַּבָּא : אַתָּה קוֹלֵט מַהֵר, וּשְׁמַע עוֹד דָּבָר חָשׁוּב:
"וְיָד לֹא תִּגַּע בּוֹ" כָּכָה כָּתוּב,
אִם יָדְךָ אֶל הַכַּדּוּר אַל תִּסְתַּעֵר
זֶה מֻתָּר רַק לַשּׁוֹעֵר,
תִּבְעַט, תָּרוּץ, תִּכְבֹּשׁ...
רַק עִם הָרֶגֶל, הֶחָזֶה אוֹ הָרֹאשׁ,

הַנֶּכֶד : אֵיזֶה יֹפִי... אֲנִי מֵבִין אֶת הַפְּרִינְצִיפּ
הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לָנוּ טִיפּ,
כְּמוֹ... שֶׁלֹּא לְחַכּוֹת לְמֶחֱווֹת
כִּי כָּתוּב: "זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְוֹות",
כְּלוֹמַר, עָלַי לָנוּעַ כְּדֵי כַּדּוּר לְקַבֵּל
וְכָךְ, אֶת יְרִיבִי לַמִּשְׂחָק אֲנִי אֲבַלְבֵּל,
לֹא אַמְתִּין וַאֲחַכֶּה
וְכָכָה...בַּכַּדּוּר אֶזְכֶּה,
אִם אֶהְיֶה רִאשׁוֹן בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן
מֻבְטָח לִי הַנִּצָּחוֹן.

הַסַּבָּא : נֶהֱדָר נֶכְדִּי, תִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לִהְיוֹת הַמּוֹבִיל
וְלֹא לִהְיוֹת... הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּשְּׁבִיל.
וּזְכוֹר שֶׁלְנַצֵחַ בְּכַדוּר-רֶגֶל זוֹ הַרְגָשָׁה נְעִימָה
אֲבָל זֶה מִשְׂחַק וְלֹא מִלְחָמָה,
תַרְגִּישׁ כְּגִבּוֹר כְּשֶׁאֶת חֻלְצַת הַקְּבוּצָה אַתָּה לוֹבֵשׁ
כְּמוֹ שִׁכָּתוּב : "אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר ? הַכּוֹבֵשׁ !
וְדַע גַּם...שֶׁהַחוּלְצָה הַאֲדוּמָה
הִיא לֹא מִי יוֹדֵעַ מָה...*** (שרים,"החולצה האדומה", אריק איינשטיין)

הַנֶּכֶד : סַבָּא, אִם כָּל זֶה מִן הַמְּקוֹרוֹת וְזֶה אִידֵאָל
לָמָּה אֲנַחְנוּ כִּמְעַט אַף פַּעַם, לֹא בַּמּוֹנְדְּיָאל ?
אִם אַתָּה סַבָּא הָיִיתָ הַמְּאַמֵּן וְהָיוּ נוֹתְנִים לְךָ מִנּוּי
בֶּטַח הָיִיתָ מֵבִיא... אֶת הַשִּׁנּוּי !

הַסַּבָּא : לֹא נֶכְדִּי, לִי זֶה כְּבָר מְאֻחָר
אֲבָל לְפָנֶיךָ...כָּל הַמָּחָר.
וְעַכְשָׁו הַקְשֵׁב לְעוֹד כַּמָּה כְּלָלִים
כִּי אֲנִי חוֹשֵׁב, שֶׁכֻּלָּם מוֹעִילִים.

הַנֶּכֶד : אֲנִי יוֹדֵעַ, אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ"
"מַה שֶּׁשָּׂנוּא לְךָ...אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ " !
כְּלוֹמַר, לִבְעֹט מְדֻיָּק וְלֹא בְּעֵרֶךְ
לִבְעֹט בַּכַּדּוּר, וְלֹא לַיָּרִיב בַּבֶּרֶךְ.


הַסַּבָּא : נֶהֱדָר...נִפְלָא...אַתָּה מַמָּשׁ אֶת הָעִנְיָן קוֹלֵט
לְלֹא סָפֵק אַתָּה תִּהְיֶה שַׂחְקָן בּוֹלֵט.
וּזְכוֹר...שֶׁעַל עוֹד שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים עוֹלַם הַכַּדּוּר-רֶגֶל עוֹמֵד :
וְאוֹתָם כְּדַאי לְךָ לִלְמֹד וְגַם לְלַמֵּד,
עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הגמ"ח
כֵּן כֵּן...זֶה חז"ל אָמְרוּ וְיֵשׁ עַל זֶה מִסְמָךְ.

הַנֶּכֶד : סַבָּא, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה קְצָת מַגְזִים
חז"ל עַל כַּדּוּר-רֶגֶל, אֶת זְמַנָּם לֹא מְבַזְבְּזִים.

הַסַּבָּא : דִּבְרֵי חז"ל מְלֵאִים בְּסוֹדוֹת וְרָזִים
וּלְכָל מַצָּב בַּחַיִּים, הֵם נוֹתְנִים רְמָזִים.
עַל הַתּוֹרָה - שֶׁבְּסִינַי נֶאֶמְרָה
הֵם מַקְפִּידִים עַל הַדִּיּוּק בַּמְּסִירָה,

עַל הָעֲבוֹדָה -
הֵם מַקְפִּידִים עַל הַשְׁקָעָה וְעַל הַתְמָדָה,

וְעַל הגמ"ח - אֶת הַיָּרִיב בְּמִשְׂחָקְךָ תָּמִיד תַּקְדִּים
וְתַּעֲנִיק לעצמך גְּמִילוּת חֲסָדִים,
תַּבְקִיעַ אַתָּה יוֹתֵר שְׁעָרִים
כָּךְ מְנַצְּחִים...זֶה מַה שֶּׁחֲכָמִים אוֹמְרִים.

הַנֶּכֶד : סַבָּא, מִי הָיָה הַכּוֹכָב שֶׁל חז"ל ?
וּמַה הֵם הֶעֱדִיפוּ...כַּדּוּר-רֶגֶל אוֹ כַּדּוּר-סַל ?

הַסַּבָּא: לֹא הָיָה לָהֶם כּוֹכָב אֶחָד, הֵם הָיוּ חֲבוּרָה
וּגְדֻלָּתָם הָיְתָה בְּחִבּוּר יְצִירָה,
שֶׁבָּהּ...לְכָל עֲנַף סְפּוֹרְט, נִמְצָא אֲמִירָהּ.
זְכוֹר, בְּעִיטָה נְכוֹנָה בַּכַּדּוּר הִיא מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת
וְרוּחַ עִם חֹמֶר הִיא מְשַׁלֶּבֶת,
רְאֵה אֶת הַמִּגְרָשׁ וְאֶת הַכַּדּוּר... בְּעַיִן חַדָּה
וְשַׁלֵּב כַּנִּדְרָשׁ, תּוֹרָה עִם מַדָּע,
וּכְדֵי לְחַשֵּׁב מְהִירוּת, זְמַן וַאֲוִירוֹדִינָמִיקָה
חָשׁוּב שֶׁתִּצְטַיֵּן גַּם בַּמָּתֶמָטִיקָה.

הַנֶּכֶד : לְפִי דְּבָרֶיךָ, כָּל הַשַּׂחְקָנִים הֵם גְּאוֹנִים !

הַסַּבָּא : בְּהֶחְלֵט שֶׁכֵּן, מִי שֶׁלֹּא...אוֹתוֹ לֹא מוֹנִים
וְהוּא תָּמִיד יִהְיֶה... בֵּין הַמַּפְסִידָנִים.

וּבְכֵן נֶכְדִּי, אָנָּא סַכֵּם בְּאָזְנַי
מַה לָּמַדְתָּ מֵהַתּוֹרָה שֶׁהִתְקַבְּלָה בְּסִינַי ?


הַנֶּכֶד : לָמַדְתִּי שֶׁמֹּשֶׁה קִבֵּל וּמֹשֶׁה מָסַר
וְשֶׁגַּם מִכַּדּוּר-רֶגֶל מְפִיקִים... לְקָחִים וּמוּסָר,
וְקִבַּלְתִּי הָמוֹן עֵצוֹת
כֵּיצַד אֶת כִּשְׁרוֹנִי אוּכַל לְמַצּוֹת,
מֵעַתָּה לֹא אֶהְיֶה עוֹד שַׂחְקָן...כָּךְ סְתָם
אֶלָּא אֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִשְׂחָק לְהַשְׁאִיר חוֹתָם,
אֶלְמַד יוֹתֵר מָתֶמָטִיקָה, תּוֹרָה וּגְמָרָא
וּתְרוּמָתִי לַמִּשְׂחָק וְלַחֶבְרָה... תִּהְיֶה אַדִּירָה,
וַאֲנִי יוֹדֵעַ...שֶׁלֹּא כְּדַאי לְהַקְשִׁיב לָעֵצוֹת מִן הַיָּצִיעַ
אֶלָּא רַק לָעֵצָה...שֶׁאַבָּא אוֹ סַבָּא יַבִּיעַ.


הַסַּבָּא: זְכֹר נֶכְדִּי שֶׁעִם עֵצוֹת שֶׁל סָב אוֹ אָב
תַּגִּיעַ... אֶל "נַעַל הַזָּהָב".

הַנֶּכֶד: כָּל הָעֵצוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי הֵן מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת
וְאֶשְׁתַּדֵּל מְאֹד מֵהֶן לֵהָנוֹת. *** (שרים "מתנות קטנות" רמי קליינשטיין)

הַסַּבָּא: וְאַתָּה זוֹכֵר נֶכְדִּי שֶׁעַל הַטּוֹב צָרִיךְ לְבָרֵךְ
וּבְכֵן תַּזְכִּיר לָנוּ, מַה מְּבָרְכִים וְאֵיךְ...

הַנֶּכֶד : לְאַחַר שֶׁהַשַּׂחְקָן מַבְקִיעַ אֶת שְׁעָרוֹ
הוּא מְבָרֵךְ : "שֶׁהַגּוֹל נַעֲשָׂה בִּדְבָרוֹ" !

הַסַּבָּא : יֹפִי, אֲנִי מְאַחֵל לְךָ הַרְבֵּה מִצְווֹת וְכוֹחוֹת
וְשֶׁתִּזְכֶּה לִהְיוֹת אַסְפָן שֶׁל בְּרָכוֹת,
אָנוּ תּוֹלִים בְּךָ הַרְבֵּה תִּקְוָה
מַזָּל-טוֹב לְךָ, נֶכְדִי בַּר-הַמִּצְוָה.





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל