זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה
אֵינֶנִּי מֵלִין
עַל שֶׁאֲנִי לֹא בְּבֶּרְלִין,
כִּי אֶצְלִי הַתַּבְלִין
הוּא אֵינוֹ אִינְסוּלִין,
וְהַחַיִּים הַזּוֹלִים
לֹא עַל הַכּוֹל הֵם עוֹלִים.
נָכוֹן שֶׁקָּשֶׁה בַּבַּיִת הַזֶּה
וְהָאֹכֶל בֶּאֱמֶת יָקָר וְרָזֶה,
אֲבָל מִי שֶׁהוּא "בַּעַל עִנְיָין"
רָאוּי שֶׁיַּעֲמֹל וִיתַקֵּן הַבִּנְיָין,
לֹא עוֹזְבִים אֶת הַבַּיִת
אִם אֵיִן שַׁמֶּנֶת אַךְ יֵשׁ עוֹד זַיִת.
אֲנִי חוֹשֵׁשׁ וּמָלֵא דְּאָגָה
לָאוֹמְרִים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה",
טוֹב לָהֶם בַּנֵּכָר
עַד... שֶׁנִּהְיָה מְאֻחָר.
אֲנִי מֵנִיחַ שֶׁמַּרְבִּית הַיּוֹרְדִים
שָׁכְחוּ שֶׁהֵם גַּם יְהוּדִים,
יַזְכִּירוּ זֹאת לָהֶם
יָטִיחוּ זֹאת בִּפְנֵיהֶם,
וַאֲנִי תִּקְוָוה ,שֶׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם חוֹמֵל
וּכְשֶׁיָּשׁוּבוּ בְּחִפָּזוֹן...יְבָרְכוּ הַ"גּוֹמֵל".
לֹ א הִ צְ לַ חְ תִּ י
עָזַבְתִּי,
אָמַרְתִּי, אֶחְיֶה בִּלְעָדֶיהָ
וּכְבָר בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי
חַסֵרוֹת הָיוּ לִי... יָדֶיהָ,
חָזַרְתִּי
וְהוֹדֵיתִי לָאֵ-ל
שְׁיֵּשׁ לִי... אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
יֵשׁ טָפֵל וְיֵשׁ עִקָּר
תְּנוּ לָהֶם לָרֶדֶת,
רֶגֶשׁ הוּא מִצְרָךְ יָקָר
רֶגֶשׁ לַמּוֹלֶדֶת.
בְּבֶּרְלִין... גַּם הָרֶגֶשׁ הוּא זוֹל
גַּם אוֹתוֹ, הֵם הִצְלִיחוּ לִגְזֹל.