בבוא היום בבוא העת אפרוש כנף ואעלם...

"בבוא היום בבוא העת אפרוש כנף ואעלם" כך כתב שחר רוזנברג שנפל באסון המסוקים על מחברת צה"לית בשלהי 1996 בהיותו במוצב "דלעת" בדרום לבנון ולא ידע את אשר ניבא...

בבוא היום בבוא העת אפרוש כנף ואעלם...

שלהי שנת 1996 , שחר עולה עם יחידתו, פלחה"ן הנח"ל לתפוס קוו בדרום לבנון
מנותק מהבית ומהחברים וכמובן מהמשפחה ובעיקר מאהובת ליבו ענת ישב לו
שבוז במוצב דלעת (מוצב שהוגדר כ-חודר) בשגרת המוצב,מארבים,טיפולי נשקים
וכל הכרוך בתחזוקת קוו ומוצב.מספר חודשים קודם לכן נהרגו כמה מחבריו
ובראשם שכטר המפק"צ במארב חיזבאללה לא הרחק מהמוצב והזכרון היה
עדיין קרוב ומוחשי.בשלב כזה או אחר מצא לו שחר מחברת צה"לית עליה כתב
מכתב לחברתו אותה כינה פאש,(קיצור של פשוש) המכתב מתחיל ב-"אני לא בטוח
אם התאריך היום הוא ה-16 או ה-17 בספטמבר אבל אני בטוח שעכשיו השעה
11.45 בבוקר יום שבת.מלא שמש ואפוף שביזות,יושב לי פה בחוץ עם הנובלס,
גביע מים קרים ,שלום חנוך שופך יגונו על מוחי הטרוד גם כך..." והמכתב שכולל עוד
הרבה פרטים אישיים מסתיים לו כך " למרות הכל עם טיפת גישה אופטימית לחיים
נעבור את זה ובאוגוסט 98 (מועד שחרורו של שחר)נשב את ואני על חוף הים
במנאלי שבהודו (אם יש אחד כזה) ונשתה לנו כוס מיץ תפוזים גדולה.
בשער המחברת שרבט לו שחר מציוריו והוסיף עוד כמה מילים "זה הגורל וזהו
זה!!!" והמשיך "אמרו שלום למלחמה"
ואחרון לרשימת השרבוטים של שחר במחברת זו הוא אותו ציור מפורסם של
עוף דורס כלשהו מלווה בידי כמה בעלי כנף.
 

 

 

 

 

 

איך שההיסטוריה שבה וחוברת לאמא טבע ויוצרת את העוף הדורס אותו שירבט שחר.

שלהי שנת 2014, שגיא אחיו הגדול של שחר וזוגתו מירב נוסעים להם קרוב לשפת הים במערב ראשון לציון והנה עינו של שגיא

לוכדת בשמים תמונה שהזכירה לו את אותו שרבוט של שחר רק שהפעם עננים ושמים חברו להם יחדיו כדי

להזכיר את שחר ב-יוצרם עוף דורס המזכיר יצירתו האלמותית של שחר.

אוכל לסיים הכתוב במשפטו של שחר "בבוא היום בבוא העת אפרוש כנף ואעלם" אכן נעלמת לנו בן יקר...
 

 

וחומר למחשבה...

כאשר שחר כתב...אפרוש כנף ואעלם... אולי ידע שיפול באסון המסוקים, כל זה למה ? מאחר ובלשון המקצוענים רוטור המסוק נקרא כנף מסתובבת...
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל