האדם היוצר - סיכום חמש עשרה המאמרים שכתבתי בדעתון

במקרים אין ספור התנסיתי ברגשות מנוגדים. לא פעם ליבי נמצא בסתירה להגיון שבמחשבה. שאלתי את עצמי, ועדין אני שואל, כיצד לחיות אם ניגודים כה חריפים. התשובה חרוטה עמוק בתוך מהותי והיא מתגלה ברגעים קצרים של חסד.

כאשר בקשתי לסכם את סדרת חמש עשרה המאמרים שכתבתי באתר היה לי ברור שהמושג המחבר בין כל הפרקים הוא תכונת היצירה באדם. אך שימו לב! יצירה על פי הגדרתי כוללת את כל פעילות האדם חיובית כשלילית: המצאות טכנולוגיות, אומנות, פשע, מלחמה פילוסופיה או פוליטיקה. כול הפעילויות האלה נעשות בכוח תכונה זו.
כמו כל תופעת טבע כל הנעשה על ידי האדם מורכב מניגודים: הערכים המנוגדים יוצרים מציאות בעלת סתירות. האם הבנת הסתירות עשויה לעזור לניהול חיי?
כולנו נולדנו עם כושר ליצירה אך רק בודדים מחדשים חידושים. מחדש אלמוני המציא את הגלגל, רבים מאוד אחריו השתמשו בחידושו. בעזרת גלגלים נבנו מכשירים ומכונות: אובניים ליצירת כלי חרס, אופנים לכלי רכב או גלגלים מורכבים בתוך אביזרים ומכונות. המצאת הגלגל נעשתה על ידי מחדש, ממציאים השתמשו בחידוש ליצירותיהם.
לכל אחד מחלקי הקוסמוס תפקיד משלו: התאים מרכיבים את אברי הגוף, האברים מהווים חלק מבעל החיים השלם בעל החיים הוא חלק מהסביבה.
לכל אחד מבעלי החיים משימה משלו. הדבורה לדוגמא מעבירה אבקנים מפרח לפרח. בלעדיה לא היה לנו מרק ירקות או סלט, לא היה חלב ובשר, ובלי כל אלה לא היינו שורדים. החרק הזעיר, הדבורה, יש לה תפקיד מכריע בקיומנו. אם נמשיך ונבדוק נגלה שכל יצור חי בעולם ממלא תפקיד מכריע בקיומו של השלם. אך כאשר יצור חי חדל לתפקד כוחות הטבע מבצעים שינוי המביא לאיזון מחודש. מנגנון זה פועל תמיד ואין אנו בני האדם יכולים לשנותו.
לגמרי במקרה מצאתי דוגמא מאלפת על "התעקשותו" של הטבע: במאה השמונה עשרה סערות קשות פקדו את הים הצפוני. הסופות השפיעו על חופי הארצות הבלטיות, הם גרמו לנדידת חולות שקברו שדות חקלאות וכפרים שלמים. עדות לכך נמצאת במדינת דניה. בקרבת העיר סקגן Skagen נבנתה כנסייה על שם סנט לורנס (Sct. Laurentii Kirke). הרוחות העזות שהובילו חול רב גרמו לסתימת פתח המבנה. כצפוי חברי הקהילה התעקשו להמשיך להתפלל בו. כך נמשך המצב כמה שנים. כל לילה הכניסה הייתה נסתמת ולמחרת חברי הקהילה היו מפנים את החול. המאבק הסתיים בניצחון הדיונה ובשנת 1795 ציבור המתפללים נכנע והכנסייה נקברה תחת החולות הנודדים. כל שנותר מהמבנה הוא חלקו העליון של המגדל. המקום הפך לאטרקציה תיירותית.




האדם הנבון נבון?

מקובל לחשוב ש"שהאדם שייך למין תבוני היחיד המוכר ביקום בזכות תודעה והכרה מפותחות, יכולתו המתקדמת להמציא ולהשתמש באומנות, טכנולוגיה ומדע, בסמלים מופשטים דוגמה אלה המשתמשים בשפה ובכתב, ברעיונות, אידיאולוגיות ומוסדות חברתיים מורכבים " המשפטים האלה מופיעים בויקיפדיה ערך אדם.
אם לאדם היו תודעה והכרה מפותחים, כפי שנטען בפסקה זו, האם היו צריכים לכתוב את עשרת הדברות? האם מדינות העולם היו זקוקות לחוקים ותקנות? האם היה צורך במשטרה ובצבא? האם לא היינו פותרים סכסוכים בדרכי שלום? האם הילתה קיימת עבדות וניצול אדם חלש בידי חזק? אם האדם היה בעל הכרה מפותחת היה יודע את כללי ההתנהגות הנאותים כלפי עצמו משפחתו והחברה. אדם בעל הכרה ותודעה מפותחת היה יודע שאמון ושיתוף פעולה הם תנאים הכרחיים לקיום החברה. האם אנחנו נותנים אמון בעמיתנו? לפעמים כן, הרבה פעמים לא.

האדם היוצר

כל בעל חיים מתקיים בסביבה מתאימה לצרכיו. כושר הניידות של רובם מוגבל, כאשר מקורות המזון מתדלדלים מספרם פוחת או שהם נכחדים. האדם, בניגוד לכך, מסוגל לנדוד למרחקים גדולים ולהסתגל לתנאי טבע משתנים. אנחנו מסוגלים להתאים עצמנו לסוגי אוכל שונים ורבים יותר מבעלי חיים אחרים.
מחדשים וממציאים פיתחו שיטות לשימור מזון, כגון השימוש באש לבישול ולאישון, בניית ממגורות לשימור דגנים או ייבוש פירות. מקובל לחשוב שכול ההמצאות הטכנולוגיות מיטיבים עם האדם האם זאת כל האמת?
במאמר הראשון אנחנו בעלי חיים יוצרים: על האוקסימורון שבטבע האדם הבאתי דוגמא של יושבי החוף של פרו. חופי האוקיאנוס השקט של מדינה זו נתברכו בשפע דגה וייצורי ים. אך לא בכל שנה, יש שנים בהם זרמי ים גורמים לנדידת הדגה עמוק לתוך הים. באותם שנים האוכלוסייה נותרת ללא מקור מזון. לפני אלפי שנים, ממציא מתוחכם בנה כלי שייט פשוט, הטוטורה, באמצעותו הצליחו להרחיק לתוך האוקיאנוס ולדוג דגים גם בעונות הנדידה.
כל העמים שישבו לחוף הים או לאורך נחלים בנו אביזרי דייג וכלי שייט.
האדם המחדש הממציא והיוצר לא נח. הרצון לאגירה והחמדנות חברו יחד לשכלול כלי השייט להגדלת נפח האכסון באוניות ולבניית מקררי ענק לשימור הדגים. תהליך זה מוביל לאסון, מספר הדגים המוצאים מהים בימינו גדול מכושר ההתרבות של ייצורי הים. הגענו למצב שמספר הולך ורב של דגים נכחדים. במעשה זה מתגלה החמדנות האנושית החסרת הבנה להכרח בקיום איזון ושיתוף פעולה עם הטבע.
המאמר השני אמון ושיתוף פעולה מדגים התנהגות של שני שבטים רחוקים: שבט הסוליגה בהודו ושבט החאנטי בערבות סיביר. שניהם שבטים מסורתיים שמקורם בימי קדם. האחד הצליח להשתלב בחברה המודרנית מבלי לעבד את ייחודו, השני הולך ומעבד את הבסיס הכלכלי והתרבותי שלו. חוסר האמון והעדר שיתוף פעולה בינם לבין חברות הנפט והשלטון גורם להעלמות המסגרת השבטית המסורתית. לאומת זה, שבט הסוליגה מהווה דוגמא חיובית. השלטונות של מדינת קרנטקה Karnataka state)) שבהודו ביקשו לסלק את השבט מאדמתו בטענה שהם מסכנים את קיומם של 30 הנמרים האחרונים החיים בו. ראשי השבט התעקשו להישאר במכורתם וניהלו משא ומתן ארוך עד שהשלטונות הבינו שדווקא הישארותם של התושבים המקוריים היא הערובה הטובה ביותר לשימור הנמרים. לשבט נמסרה השמירה של יער Biligirirangan ועל הנמרים שבו. זאת דוגמה מוצלחת של אמון ושיתוף פעולה היכול להיווצר בין ראשי שלטון של חברות בעלות אורחות חיים שונות.

על חמלה, רשע, אכזריות ושיתוף פעולה

כך כתב סופר שעבר ייסורים קשים בחייו: "אילו רק היו אנשים רשעים במקום כלשהו, שמבצעים בערמומיות מעשי רשע, כל שהיה נצרך לעשות היה להפריד אותם מאיתנו ולהשמיד אותם. אולם הקו המפריד טוב ורע עובר דרך הלב של כל אדם ואדם, ומי מאיתנו רוצה להשמיד חלק מליבו שלו" אלכסנדר סולז'ניצין מתוך הספר ארכיפלג גולאג
הבחנת הרגשות המנוגדים הקיימים בתוכי פתח הבנות חדשות. חמלה ורשע, אכזריות ושיתוף פעולה קיימים יחד בליבי, במקרים אין ספור התנסיתי ברגשות מנוגדים. לא פעם ליבי נמצא בסתירה להגיון שבמחשבה. שאלתי את עצמי, ועדין אני שואל, כיצד לחיות אם ניגודים כה חריפים. התשובה חרוטה עמוק בתוך מהותי. היא מתגלה ברגעים קצרים של חסד.
שני הפרקים הבאים מנהיג ומנהיגות ושליט ורודן קשורים למספר תכונות אדם כגון כריזמטיות, יזמות, רשע, תחבולנות והולכת שולל וגם הרצון הטבוע ברבים מאתנו לשלוט על אנשים אחרים ולנסות לנהל את חייהם.
אם נסתכל בטבע נראה שהרבים מובלים על ידי מנהיג. ציפורים דגים ומינים אחרים של בעלי חיים מונהגים על ידי פרטים המובילים את הלהקה. בכל קבוצה של בני אדם קיים ראש, מנהיג או שליט. כל מפעל אנושי מחייב איש בעל יוזמה המסוגל להוביל את הקבוצה.
גם במשפחה אחד מבני הזוג הוא המוביל. ברוב המקרים בני הזוג מתחלפים בהובלה. כאשר הורה קשוח מוביל בדרך ללא פשרות הוא הופך לרודן ואז כל המשפחה סובלת. כאשר מדינה מונהגת על ידי רודן, גם אכזר וגם חסר מעצורים, האזרחים עוברים תלאות וייסורים. רודן כריזמטי עשוי לשכנע את עמו על עליונותם ולהובילם למלחמות. בכל המקרים הרודנות הביאה לאסון לעצמם ולעמים אחרים.
בדקתי ומצאתי שיש בתוכי כול התכונות המנוגדות. האם יש דרך למצוא את האיזון בין הניגודים? התשובה היא להכיר את עצמי, דרך לא קלה הדורשת תעצומות נפש והתמדה. אך יותר מכל דורש שקט פנימי שתאפשר לגבור על הכאוס והדעות הקדומות שנטבעו בי בילדות.
מינקות הורגלנו שידע רוכשים מהורים, מורים ומחנכים. אך כיצד אני לומד את עצמי, את תכונותיי וכישרונותיי. עבודתי כארכיאולוג זימונה לי התנסות מופלאה בה הבנתי שמקור הידע נמצא בתוכי (מקור הידע). התנסות זו התרחשה מול אתר שהיום מכונה "מוזיאון פעיל עין יעל" והיא קרבה אותי אל מאגר הידע שבתוכי.

שלושת הפרקים הבאים בשם כל חוקי היקום במרק של סבתא אוהבת דנים בתכונת היזמות. שני הדוגמאות שהבאתי נראים לכאורה רחוקות ריחוק עצום. בדוגמא הראשונה היוזם הוא אזרח אורוגוואי ממוצא איטלקי בשם פרנסיסקו פיריה.. בדוגמא השנייה, קרובה אלי, סבתי אם אבי ברטה פרטונוב-אדלשטיין. דון פיריה היה יוזם של פרצלציה, מכירת קרקעות ובניית בתים. גולת הכותרת של מפעליו הייה הקמתה של עיר קיט פיריאפולס (העיר של פיריה).
סבי וסבתי מקורם בבסרביה. הפרעות נגד היהודים של סוף המאה השמונה עשרה אילצו אותם להגר. הם הגיעו לארגנטינה אך סבי נפטר כשנתיים אחרי הגעתו לבואנוס אירס. על סבתי הוטלה המשימה, המאוד לא קלה, לפרנס את משפחתה הגדולה. היא יזמה הקמת בית אירוח לאנשי הבוהמה של עיר הבירה של ארגנטינה. חלקם הגדול מהגרים אירופים שמצאו בביתה צלחת מרק חם ומקום מפגש. יוזמתה של סבתי הספיקה לקיום המשפחה ואף לחינוך הילדים. לדאבון הלב אין לי פרטים נוספים על מפעל חייה.
המשותף בין שני האנשים השונים כל כך היא תכונת היזמות שמפעמת בכל אחד מאתנו. רק אנשים בעלי סגולות תרומיות מיוחדות מסוגלים להשלים מפעל חיים בתנאים קשים ומסובכים.

בהמשך הסדרה ניסיתי להתמודד אם הדעה המקובלת שהמדע והטכנולוגיה מקדמים את החברה האנושית (אשליה: מדע וטכנולוגיה לשירות האדם). אנו מקבלים רושם שהמצאת כלי עבודה, אביזרים ומכונות משפר את חיינו.
האם מחקרים רפואיים משפרים את חיינו? אישית הרפואה המודרנית הצילה את חיי בשני מקרים, לא כך למיליארדי אנשים בעולם, להם אין כמעט כל סיוע רפואי. מה הגורם לאי השוויון הכול כך גדול בקהילות בני אדם? האם תעשיית המזון הגדילה את מספר האנשים שניתן להאכיל בעולם? הסטטיסטיקה מלמדת שמספר הרעבים הולך וגדל. לא רק שהטכנולוגיה לא פתרה את בעיית העוני היא החריפה אותה.
מדענים ואנשי מחקר, כמוך וכמוני, אינם יכולים לנבא את העתיד. ומכאן שלא יכלו לנבא את הנזקים הגדולים שיגרמו השימוש בהמצאות כמו הדינמיט או החומרים הרדיואקטיבים (המוציא שד מהבקבוק - הסכנות שבהתפתחות הטכנולוגיה). בחיפוש אחרי מקורות אנרגיה זולים נבנו כורים אטומים. אלה שמתברר שהאנרגיה הזולה המסופקת בשיטה זו אינה בטוחה. עד היום נגרמו נזקים אדירים לסביבה, הזול עולה ביוקר רב ומאיים על קיום החיים על כדור הארץ. הפיתוח הטכנולוגי המואץ מיושם לייצור כלי נשק ההולכים ונעשים קטלניים יותר ויותר. אנשי צבא הנראים רציניים משחקים משחקי מלחמה, האם אינם יודעים על הסבל העצום שגורמת המלחמה? האם האדם הנבון מספיק נבון להפסיק את השמדת עצמו?
תהליך הפיתוח המדעי והטכנולוגי החל בסוף ימי הביניים באנגליה וכונה המהפכה התעשייתי (המהפכה התעשייתית החדשה). בתקופה זו הונחו היסודות לחברה בנויה על בעלי הון מעטים, שכבת ביניים העובדת למענם והמון רב של אנשים החיים בדלות. האם המהפכה התעשייתית הביאה להתקדמות החברה והפרט? על השאלה הזו מקובל לענות בחיוב. אז מה קיבלנו: תעשייה המייצרת מכונות לייצור מצרכים שאנחנו הקהל קונים. אנחנו קונים מכוניות, בגדים, בתים ומצרכי מזון. התעשייה מעוניינת למכור כמה שיותר. מה מטרתם של בעלי בתי החרושת? רווחתנו או הרווח הכספי שלהם?
ברוב המדינות דוגלים בכלכלה חופשית המעודדת תחרות. בית חרושת על מנת להתקיים חייב למכור כמה שיותר. לעידוד הצריכה הומצאה הפרסומת המנסה להשפיע עלינו לקנות. והקהל, אנחנו, קונים גם אם אין לנו צורך במוצרים. אנחנו מבינים שהשיטה מעודדת בזבוז ולבסוף מביאה למשבר ממנו יוצאים בקיצוצים. כיצד קורה שהאדם הנבון יצר חברה כל כך לא בריאה?
כיצד קרה שהמנהגים לא ידעו שמעשיהם יכשלו? האם גם היועצים שלהם לא ידעו? יתכן, כפי שכתב הסופר והחוקר הרומני מירצ'אה אליאדה "מנהיגים ועוזריהם נתונים לשינה עמוקה, כל כך עמוקה המונעת מהם לראות את המציאות".
"ההתקדמות" המדעית הביא מדינות להמציא נשק יום הדין. נשק שלא רק יחריב את האויב אלה גם את עצמנו. האם אני רוצה להתאבד? או שמע גם אני שרוי בשינה עמוקה כל כך שאיני מסוגל להקשיב לאותות הסכנה.
האם ההתנהגות הפרטית שלי יכולה לעזר בשינוי המצב? מסקנתי היא חיובית מעשיי משפיעים על הקרובים אלי ומתפשטים כגל המגיע למרחקים.

בכתבה בשם החיוב בהבנת מצבי אני מספר על תובנות שהתגבשו אצלי. הבנת עצמי אינה תוצאה של מעשים או מחדלים של החברה בה אני חי כי אם תוצאה של היכולות שלי להבין את מהותי. אני תוצר מחשבותיי והם עשויות להוביל את חיי לכיוונים שונים. הבנתי את המנגנון השולט בי יש בכוחה להוביל לחיפוש. חיפוש באמצעותו אדע למצוא את האיזון והשקט הנחוצים לניהול חיים תקינים.

העולם מתנהל על פי חוקים וסדרים (חוק סדר וסגנון), האם אני מבין אותם? האם ברור לי שאיני יכול לשנות ואף לא להשפיע על סדרי הקוסמוס?
מדענים וממציאים עשויים להתפתות לחשוב שבכוחם לשנות סדרי בראשית. על חוקי הטבע לא ניתן להתגבר, עלינו לקבלם. קבלה אינה אומרת חוסר מעש, ההפך הוא הנכון. יצירה והמצאות מאפשרים לאדם ולחברה האנושית להסתגל לתנאים המשתנים. אלה שיש למצוא את האיזון בין המועיל להורס.

אנל בעל תכונות מנוגדות, אני עשויי לגלות רגשי חיבה כלפי אדם ובו בזמן, אם ידידי מתנהג בניגוד לציפיותיי אני עשוי לפתח כעס ואף רגשי שנאה. דרוש מפקח שינהל את הסתירות הקיימות בי. קיימים מפקחים חיצוניים כמו ההורים, חוקי החברה, או מצוות הדת. אך יתכן גם מפקח פנימי: חלק בתוכי המבין את הערכים הכפולים הקיימים בי מסוגל לאזן את הסתירות.

המסע לתוך נפשי נמשך וימשך כל עוד אני חי. אור ההבנה מגיעה כברק ונעלם, המודעות לתהליכים המתרחשים בעולם היא העזרה הטובה ביותר לשיפור מצבנו. הידיעה שבתוכי מתרוצצים אישיויות שונות מאפשר להבין את הסתירות בהם אנו חיים.

זאת לדעתי, הסיבה לחולאי החברה האנושית. הפתרון לבעייתנו אינו המצא בתיקון החברה כי אם בתיקון האישי שלי. אם האחראיות לתיקון החברה מוטל עלי אז יש סיכוי שאני התעורר להבנת הסתירות בהם אני חי. אין אני חייב לדאוג לתיקון האחרים מספיק בתיקון עצמי. זה סוד פשוט כל כך שרבים מפספסים בחיפוש אחר תיקון חברתי שיעשה על ידי שינוי משטר, התקנת תקנות וחקיקת וחוקים. התשובה אינה נמצאת בדת, מדע או פילוסופיה כי אם בקשר עם האני הפנימי שהוא חלקיק האלוהים איתו נולדתי.

תם ולא נשלם, סדרת חמש עשר המאמרים הקצרים הפיחו בי רצון להמשיך ולכתוב. הכתיבה עזרה לי לסכם שאלות שעלו בנפשי משך זמן רב וביקשו להתפרץ לאוויר העולם.

עדיין לא ברור לי על איזה נושאים אבחר לדון בעתיד.
לגיוון עיסוקיי בחרתי בתחביב חדש: ציור דיגיטלי. תמונת השער למאמר נעשתה על ידי בשיטה שפיתחתי


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל