"...לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית,י"ב/א').

הפסוק הראשון בפרשה מדגיש היטב חשיבות "לך לך" לעצמך, בבדידות, בדרכך שלך. להליכה זו יש מטרה בפני עצמה.

הפסוק הראשון בפרשה מדגיש היטב חשיבות "לך לך" לעצמך, בבדידות, בדרכך שלך. להליכה זו יש מטרה בפני עצמה. ראוי לציין כי סדר הכתוב היא בניגוד למציאות - "לך לך מארצך, ממולדתך, ומבית אביך" הפרידה נעשית בדרך כלל בסדר הפוך - שהרי קודם נפרדים מהבית, מהעיר ואחר כך מהארץ. אלא שהסדר מבהיר לנו את חשיבות השפעת הארץ. ארץ המולדת היא המשפיעה על אופי האדם, על התנהגותו הגופנית, הרוחנית והמוסרית. "הבית" הוא רשות היחיד, בבית מתפתחת האישיות הפרטית של האדם, שם נוצר הפיתוח האינדיבידואלי. הליכתו של אברהם לארץ ישראל, עזיבתו את הארץ בה גדל, המולדת והבית היתה בניגוד לאותה תקופה, שבה העיקר היה הארץ ובנייתה. אנו ביהדות מעריכים מאוד את הסביבה - הארץ, העם - אך קיימת חשיבות גדולה מאוד לייחודיותו של האדם, לפיתוחו הרוחני, האמוני, החברתי וההתנהגותי.לכן נאמר "לך לך". הביטוי "לך לך" בא להדגיש שעליך ללכת אל "עצמך", שהרי אדם לא יכול לומר אני צדיק ישר והגון בהתאם לאופנה הסביבתית. בכל אדם קיימת "אחריות" אישית על עצמו וכלפי בורא עולם. כך מתחייב אברהם לבנות את העם היהודי, אף כי כולנו קשורים קשר אמיץ לארצנו, למשפחתנו ולבורא עולם. הקשרים יהיו איתנים, חזקים ומעוגנים לאורך זמן, ככל שכל יחיד יהא ישר, הגון, חכם ומאמין ויוסיף לעולם טוב, ע"י שירבה במעשים טובים.
אברהם מלמד אותנו מהו "אומץ לב" להיות במיעוט, לעזוב את משפחתו, את ביתו, ארצו ומקום הולדתו, ולהתחיל לבד לבנות משפחה ועם בארץ ישראל, וכל זאת רק משום שהבורא ציווה אותו לעשות כן. אנו לומדים מאברהם את חשיבות "האמונה" באמת הפנימית שלו, האמונה בבורא עולם. זהו הניסיון הראשון אותו חווה אברהם אבינו.
הקב"ה הבטיח לאברהם שאם יעזוב את ביתו וארצו ויעלה לארץ ישראל הוא יזכה בכל מה שכביכול אבד לו ולא זאת בלבד אלא שיקבל הכל במידה כפולה: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" (בראשית י"ב/ב'). אברהם אבינו קיבל את ברכותיו של בורא עולם לשגשוג עלי אדמות ושמו יגדל לתהילה ולתפארת למרות שעזב את בית אביך.
אברהם ושרה נבחרו כדי ליצור אומה חדשה ואיתנה. יצירת אומה תלויה בגיבוש ואיחוד של אנשים נוספים בקרקע משותפת. כך שלחיים בצוותא של אנשים יש השפעה הדדית, כך בונים עם מלוכד מאמין ואיכותי. הקרקע בלבד לא משפיעה - היא עוזרת ויכולה להוות בסיס לבנייה. אך הדבר החשוב הוא האמונה בקב"ה והסיוע שמקבלים ממנו - הרוחניות. הרוח היא המוקד החשוב ביותר בבניית עם, לאורך זמן. ירושה זו של אמונה ורוחניות עברה אלינו מאז אברהם אבינו והשרישה בנו את החכמה, אומץ הלב וההתחדשות המתמדת. פיתוח אישיות האדם הפרטי - הייחודי, בניית עם מאנשים אלו, והכל - בקרקע משותפת - בארץ ישראל.

תודות: יחיאל שרמן
חוויית השבוע שלי

http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל