פרשנות ידידותית על העקדה

הרבה שאלות ותמיהות בפרשת העקדה מוצאות את פתרונן ,על פי פרשנות מיוחדת זו.

נסיון העקדה במבט שונה

כמעט כל אחד מאיתנו, חזה לפחות פעם במופע קסמים. אחד מן הקסמים המוכרים יותר הוא, כשהקוסם מבקש את עוזרו להיכנס למעין תיבה, היא נסגרת והקוסם "מבתֵּר" את גופו של עוזרו הנמצא בתוך התיבה. לאחר שהות קלה, יוצא "המבותר" בריא ושלם מן התיבה וחוזר להיות כאחד האדם.
לעוזר הקוסם לא הייתה כל התלבטות בהיכנסו לתיבה, משום שהוא מכיר את "הטריקים" של הקוסם ונותן אמון מוחלט בקוסם, מתוך ידיעה ברורה שלא יאונה לו כל רע. בפעם הבאה מבקש הקוסם את עוזרו, שיכניס את בנו, בן העוזר לתיבה, כדי שהוא העוזר יבצע על בנו את אותו הקסם. גם הפעם העוזר אינו מהסס, מתוך ידיעה ברורה שלבנו לא יאונה כל רע. הוא יודע שהקוסם עומד מאחוריו וימנע כל טעות.
הקוסם אינו פונה אל אדם אחר מבין הצופים, ע"מ לנדב אותו או את בנו להשתתף בקסם זה. אדם סביר שאינו מכיר את "הטריק" המסתתר מאחורי הקסם, לא יתן אמון
מוחלט בקוסם ולא יסכן את עצמו וודאי שלא את בנו .

כדי לבצע קסם זה, הקוסם יודע בדיוק אל מי לפנות, אל עוזרו, המכיר היטב את המסתתר מאחורי הקסם ומשוכנע שהקוסם לא יטעה ויוציאו בריא ושלם.
נעבור לעניינינו. ראשית נבהיר שבסיפור עקדת יצחק, אין כל קשר לקסמים, אין קוסם ואין עוזר קוסם. הדברים הנ"ל מובאים אך ורק כדי להמחיש את מידת האמונה והביטחון שמפגין עוזר הקוסם במעבידו הקוסם.
אברהם עובר את מבחן האמונה, לא רק בבנו יצחק, אלא גם בבנו ישמעאל. כאשר שרה אומרת :"...גרש האמה הזאת ואת בנה..."(בראשית כ"א/10) תגובתו של אברהם: "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו"(כ"א/11), אברהם לא נטה לשמוע בקול אשתו, אלא שאז מתערב ה' ואומר לו :"...אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע"(כ"א/12).
לאחר ששמע אברהם את דבר ה', הוא משלח את הגר וישמעאל ומציידם רק בפת לחם וחמת מים, מזון המספיק לזמן קצר בלבד. כאן אברהם לא מתבקש פיזית לפגוע בישמעאל, אבל הוא מפקיר אותו לחסדי שמים, או שישרוד או לא. מאחר שביטחונו של אברהם באלוקים הוא מוחלט, משוכנע אברהם שלא יאונה כל רע לישמעאל ובמיוחד לאחר ששמע:" וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא" (כ"א/13).
מכאן עובר אברהם למבחן האמונה השני שגם בו הוא מתבקש להקריב את בנו, אבל הפעם עליו לבצע זאת בעצמו עקדת יצחק. אברהם משוכנע שעליו לבצע את הדבר. עומדת בפניו הדילמה, האם לגלות לשרה? ה' אמר לו שמע בקולה, אם היא אולי לא תאפשר לו לבצע את העקדה, בקול מי ישמע ? אברהם נוקט בשיטה הדיפלומטית ולא מגלה לשרה.
אברהם, בהכירו את אלוקים ובכוח אמונתו ,משוכנע שגם אם הוא אברהם יבצע את העקדה, יחזור יצחק ויעמוד על רגליו משום שאלוקים הבטיח לו כי ביצחק יקרא
לך זרע. ניסיון העקדה מלמד, על ביטחונו המוחלט של אברהם באלוקים, הוא לא חשש שמא יקרה "פיספוס" כלשהו והבטחת ה' לא תתקיים.
בהביננו כך את הדברים, הרבה שאלות ותמיהות בעניין העקדה מוצאות את פתרונן. אחת מן השאלות המטרידות, כיצד מעמיד ה' אדם בניסיון כה אכזרי ובלתי
אנושי? אלוקים לא היה מעמיד כל אדם בניסיון זה, אלא פנה רק לאברהם מתוך ידיעה שרק הוא נותן בו, באלוקים, אמון מוחלט והוא אברהם יודע, שאלוקים יעמוד בהבטחה ושבסופו של דבר, יצחק לא ייפגע.(הקוסם לא פנה אל הצופים אלא לעוזרו).
כמ"כ יכולים אנו להבין את אברהם, שמתוך ביטחונו המוחלט ב ה', הוא ידע שאין הוא מסכן את בנו ושהסוף, יהיה סוף טוב. אברהם לא ידע להעריך את תגובתה של שרה אשתו ולכן, העדיף
שלא לגלות לה דבר בעניין העקדה, כי היא עלולה למנעו מלבצע את הדבר שהוא משוכנע, שעליו לבצע.
נותרת עדיין השאלה, לשם מה כל העניין הזה ? סיפור העקדה משמש כסיפור חינוכי לעניין האמונה והביטחון ב ה'. ככל שהאדם מכיר יותר את ה', כך אמונתו בו גדולה יותר. כמ"כ על האדם לדעת שאם הוא ניגרר לניסיון, הרי זה משום שהקב"ה בחר דווקא בו לניסיון זה ומיותרת השאלה, למה דווקא אני?
הפועל ר א ה , מופיע בפרשה זו מספר פעמים רב והפרשה אף מתחילה במילה וירא. (מפאת חוסר מקום
לא אצטט, אך כדאי לעקוב אחר הכתוב,כולל שם המקום ה' יראה ). פועל זה מופיע כדי ללמדנו שעלינו לראות את פועלו של ה' וכך נכיר אותו טוב יותר וממילא אמונתנו וביטחוננו בו, יגדלו. ראיה מביאה לידי יראה.
בדוגמת הקוסם המובאת בראשית הדברים, יש כדי להשיב על שאלות רבות המתעוררות מעניין העקדה אך יש להדגיש שוב, שאין חלילה להשוות את ה' לקוסם ואת אברהם לעוזרו,אלא רק את האמונה והביטחון שמשרים הם זה על זה וזאת, עקב היכרותם ההדדית.
הניסיון בו נִסָּה אלוקים את אברהם במַּאֲכֶלֶת, יוביל אותנו בהמשך אל הסְנֶה שלא אֻכָּל ושם יציג עצמו ה' בפני משה כ אנכי אלהי אביך אלהי אברהם וכו'... אותו אברהם שלא השתמש במאכלת לעקדת בנו, עומד לנגד עינינו גם פה, היכן שהסנה איננו אֻכָּל .


ה מ א כ ל ת/ © דוד אשל

בְּשִׂיא הָעֲקֵדָה
עֲצוֹר ! אַל תַּעֲשֶׂה !
נִיתְּנָה אָז הַפְּקוּדָה
בִּמְקוֹם הַיֶּלֶד, הִנֵּה אַיִל הִנֵּה שֶׂה.

אֲבָל מֵאָז, הַמַּאֲכֶלֶת
לא יָדְעָה שְׁבִיתָה,
לא יָדְעָה מַחֲסוֹם אוֹ דֶּלֶת
יָדְעָה הִיא רַק שְׁחִיטָה.

שִׁיכְלֵלָה אֶת הָאֵיכוּת
הִגְבִּירָה הַתְּשׂוּאָה,
מְעֲשֶׂרֶת הֲרוּגֵי מַלְכוּת
לְמִילְיוֹנִים בַּשׁוֹאָה.

מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְכַלוֹת
צְמֵאָה הִיא לְדָּמִים,
בְּמִלְחָמוֹת אוֹ מַחֲלוֹת
אֵין בָּהּ רַחֲמִים.

גַּם הַיּוֹם הִיא מַתְמִידָה
נִכְנֶסֶת בְּכָל שַׁעַר,
עַד יָבוֹא שׁוּב יוֹם פְּקוּדָה :
אַל תִּגְעִי בַּנַּעַר !!!





















אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל