אמרי שפר וסיפורים כ"ג – כ"ח חשוון ה'תשע"ה

ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך. והשיגך לשון השגה כי עיקר הברכה שתהיה לו גם השגה מה לעשות עם הברכות.

הדרך היחידה להזדקן זה לחיות חיים ארוכים (שמואל אייזיקוביץ)

''ואין שום ייאוש בעולם כלל'' (רבי נחמן מברסלב)
ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך. והשיגך לשון השגה כי עיקר הברכה שתהיה לו גם השגה מה לעשות עם הברכות. (דברי ישראל)
"ובנה לנו את בית הבחירה , לכפר על כל עוונותינו" לדעת שיש אפשרות להתעלות ולהזדכך , להשתפר ולהתכפר.
ובספרי החסידות אמרו שבמה אדם משיג ומבין הרי זו בחינת ידיעה אבל משם ואילך הרי זו בחינת אמונה, ותמיד כשמוסיף ומתבונן בגדלותו ית"ש נמצא שמה שהיה לו עד עכשיו בבחינת אמונה נעשה ידיעה ומשם ואילך מתחיל האמונה, וכן הלאה עד אין סוף (סו"ס פרי הארץ)
ודברו השוטרים אל העם לאמר וגו' ואיש אחר יחנכנו כשאבי זצ''ל הלך עם רבו מרן הרה''ג ר' אהרן קטלר זצ''ל בשנת תשי''ז לפלארידא כדי ללקט כס¬ף בשביל הבית מדרש החדש בלייקוואוד, פגשו גביר אחד שאמר למרן שאינו לפי כבוד הראש ישיבה ללון בבית ישן בעת ביקורו, ואדרבה היה כבוד גדול אם ילין במלון יפה שהיה שם. שאל לו מרן זצ''ל כמה עולה בשביל לילה אחת במלון, אמר לו חמישים דאלאר, אמר לו מרן זצ''ל א''א שאדם משלם כ''כ כס¬ף בשביל הנאת שינה, אלא ע''כ הסיבה שאדם מסכים לשלם כ''כ כסף¬ הוא בשביל הנאה שיודע בבירור דעני לא ישן על מיטתו, ובודאי אני לא צריך הנאה כזה.
אדם לומד מסביבתו, אפילו אם אינו מתכון לזה.
בפני כל אדם באשר הוא עומדות שתי אפשרויות, האחת – לתת לזמן לעבור עליו, והשנייה – שהוא יעבור בתוך הזמן. זאת אומרת, אדם יכול ללכת לישון בסוף היום כשמאחוריו יום ללא משמעות ועשייה, הוא הולך לישון כלעומת שקם. אדם כזה הוא אדם שהיום עבר עליו. לעומתו, אדם שניצל את היום, מימש חלומות, למד משהו, עשה דברים טובים – הוא אדם שעבר בתוך היום, הזמן הטביע באישיותו את חותמו לנצח.
אם האוזן ערלה מה יעשה הפעמון ?
' 'במקום לתת לכיתה שלמה רטלין. עדיף לתת למורה אחד אקסטזי"
הרבי אמר לתלמידים "ורב יעבוד צעיר". אם אתה רוצה לגדול רב, צריך אתה להתחיל לעבוד מצעירותך
ויאהב יצחק את עשו. "ויאהב" לשון עבר כי זה היה רק זמני עד שקיבל יעקב את הברכות, ואצל רבקה כתוב "אוהבת" לשון הווה בלי שום הפסק.
העם היהודי הוא יחידה אחת. אם אחת מאתנו כואב, כל העם אמור להרגיש זאת. עזרה לחבר יהודי, היא עזרה גם לעצמך.

הרה"ק רבי נחמן מברסלב אומר: לפעמים שהרעיון חולף במוח – במעוף הציפור. צריך שיהיה כח ושכל לצוד את הציפור
השמחה של מצווה היא מעוז לאדם.
התקרב, וצור קשר עם אלה שמבינים את התורה הקדושה ואת החיים, ושואבים מהם חכמה. צא עכשיו, למצוא רבי ומדריך לחיים. (הרב נח וינברגר זצ''ל)
אחז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה. יש לפרש זאת על הבחורים שמיגעים עצמם על השו"ע והנו"כ כי חשבו שיהיו בעתיד רבנים ומורי הוראה, אולם לבסוף לאחר נישואיהם הם יצאו למסחר ואז הם חושבים לעצמם על מה היינו צריכים להתיגע כ"כ הרי ממילא לא נתמננו לרבנים והם אומרים לעצמם, נו, שיהא לשמה ונמצא שמתוך שלא לשמה בא לשמה. (הגה"ק בעל חזון נחום הי"ד)
המגיד מדובנא נכנס פעם אל עשיר אחד להתרימו לצרכיי צדקה ומצא אותו יושב ליד השולחן ומונה צרורות של מטבעות כסף וזהב, הפריש העשיר כמה מטבעות קטנות והניחן לפני המגיד אולם המגיד לא נגע בכסף, א"ל העשיר אם תאמר לי איזה פסוק או איזה מדרש אוסיף לך עוד, הצביע המגיד על ערימה של מטבעות זהב וא"ל הלעיטני נא מן האדום האדום הזה, צחק העשיר ונתן לו מטבע אחת של זהב, לקח המגיד את המטבע וא"ל לא טוב היות האדום לבדו, נענה העשיר והוסיף לו עוד מטבע. (נמלצו לחכי)
הקול קול יעקב וגו'. יש כאלו שהם מתפללים ולומדים כהוגן אבל כשבא לצדקה, ידיהם ידי עשו. (המגיד מדובנא זצ"ל)
ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים. י"ל בדרך צחות דאיך זרע שם במצב של הארץ ההוא, וע"ז אמר וימצא מאה שערים שמצא את שכונת מאה שערים ששם נמצא עוד קיבוץ יהודים שמחזיקים עצמם בדרך הישן ועי"ז יש השפעה גם למקומות אחרים. (דברי יואל)
"איש שדה" - רבי שמעיה חסיד, סבו של המהרש''ג הסתופף אצל גאון עולם, רבי משה טייטלבוים ה''ישמח משה". שם משפחתו היה פלדמן, והבין על ידי רמז מרבו ששם זה אינו מתאים לו, כי הרי פירושו ''איש שדה "... על כן בניו שינו את שמם, חילקו את שם משפחתם פלד מן - לשניים: חלק נקראו מעתה גרינפלד וחלק רייכמן, מהם השתלשלה משפחת רייכמן הנודעת לתהילה. ("שלשלת היוחסים - ועוד" למעשה זה יש מספר גירסאות)
"בא אחיך במרמה" - בימי מלחמת העולם הראשונה הורה השלטון הטורקי לגייס את היהודים שהיו נתינים טורקים. נורא היה מצבם של המגויסים לצבא הטורקי, עינוי ומוות היה מנת חלקם. כולם חיפשו דרכים להינצל מגיוס קטלני זה. בימים הקשים ההם העניקה הממשלה הטורקית פטור מלשרת בצבא לחכמים ו"כלי קודש". את הפטור העניקה ועדה, בה היו חברים קצין טורקי , רופא אזרחי והגאון רבי אליהו ראם. בפני הועדה היה צריך הנבחן להתייצב ולהיבדק, ורבי אליהו ראם היה צריך לבחון אותו בהלכות איסור והיתר. בני הישיבות שהופיעו בפני הועדה, היו נרגשים ונפחדים עד שניטל מהם כח הדיבור. רבי אליהו היה נוהג לפנות אל הנבחנים ולשאול אותם בתקיפות: "אמור נא, אם רוצים לאכול לחם, כיצד מברכים "? בן הישיבה היה עונה בהחלטיות: "המוציא לחם מן הארץ ""... ומה מברכים על היין " "? בורא פרי הגפן , " היה עונה הנבחן ... כך הצליח רבי אליהו להערים על חברי הועדה, שיחשבו כי לפניהם עומדים גדולי תורה בעלי ידע עצום בהלכה... רבים מבני ירושלים קיבלו "תעודת חכם" על סמך מבחן זה וניצלו משירות בצבא הטורקי. ("אדרת אליהו'')
ויתרוצצו הבנים בקרבה" (בראשית כה,כב). מאז אין שלום בין יעקב לעשיו. כבר ברחם אימם התנגשו זה בזה ופרצה ביניהם המלחמה הראשונה, ומאז לא פסקה והיא נמשכת עד עצם היום הזה. (באר יצחק)
'ורב יעבוד צעיר...- פעם בהיות האדמו"ר ה"קדושת ציון " מבאבוב בעיירה וודוויץ רצו הבחורים להוביל את העגלה שישב בה, הרבי לא הניח להם, ואמר בצחות לשונו: 'עבודה קשה וממושכת יש לי כדי לעשות מבהמות בני אדם, ופה רוצים לעשות מאנשים בהמות'... (קונטרס זכרונות מימי קדם מהאדמו"ר האמצעי הי''ד)
תודות : שמואל אייזיקוביץ
http://www.2all.co.il/web/Sites13/hy3/PAGE29.asp


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל