כיכר השעון ביפו – ימים של נוסטלגיה

ג'יאקו ונטורה, יליד גבעת עליה ביפו, שכתב את הספר "גבעת עלייה" חי בימיה הראשונים של יפו - ימי קזבלן והשוטר אזולאי. בין השאר הוא גם מדריך תיירים ביפו העתיקה. פה מובא סיפורו על כיכר השעון.

כיכר השעון "הקישלה", אחד המקומות המסקרנים שמשכו את תשומת ליבי, כשלראשונה הגעתי ליפו בשנת 1955. כל. הרחוב העתיק, שהחל בכיכר השעון ועד לרחובות רזיאל ושדרות ירושלים, נראה לי אז תוסס וחי במיוחד. שכונת " מנשיה" בלטה במיוחד, היא נראתה כפרבר בקהיר. המוני אדם מטיילים בהלוך ושוב ברחוב המרד הצפוף והמטונף, שבו גם שכן בית הקולנוע" אביב", הגובל בגבול יפו. למעשה זו הייתה הדרך היחידה שדרכה ניתן היה לחצות מיפו לתל-אביב, דרך הכביש המחבר בין חלקי העיר.
גרתי לא רחוק משם, ברחוב אילת 45, הצמוד לתחנת הדלק. אבל אותנו, חבורת הנערים הקטנים, סיקרן השעון הגדול שבמגדל העותומני. עם הזמן למדנו לדעת ששער הבניין המסוגנן, משמש כבית כלא מרכזי של העיר.
לעיתים עמדנו אל מול שער האבן המקושתת והמתנו לניידות המשרה שגררו את העצורים האזוקים מרחבת השעון פנימה, אל בית האסורים. תהינו וריחמנו על האסירים שהלכו בפרהסיה, לעיני כל, עם האזיקים. כילדים לא הבנו מדוע השוטרים עושים בעצם "רע" לאנשים. לראות אנשים נגררים עיי אנשי החוק, היה טראומתי וגרם לנו לשנוא את אנשי החוק.
באותם שנים חל חוק השלטון הצבאי ושוטרי מקוף נראו בלילות בשכונות ובסמוך לקרנות רחוב. כל פעם הסתקרנו לדעת מה פשעו של העציר. בדיעבד הסתבר שביפו היו לא מעט אירועים קשים ומוזרים. ברחובות היה ניתן לראות חוסר שליטה, על סף אנרכיה! כנופיות ובודדים היוו מטרה למצוד של אנשי החוק. אחד האנשים המפורסמים היה אסיר נמלט, בשם נחמן פרקש. הוא היה אלוף הארץ לשעבר באגרוף, והפך דייר קבוע " בקישלה". האיש היה בעל כוח רב, שודד בנקים ורוצח, שהיתל בכל פעם בשוטרים בבריחותיו הנועזות מבית הסוהר. הוא הצית את דמיונם של הנערים, שהושפעו מגיבורי סרטי המערב הפרוע שנראו אז על המסכים. מספר רב של שוטרים נאלצו בכוח רב להשתלט על האיש החזק, שבכול פעם הביא את הרחוב לסצנות מתח ועורר עניין רב. הוא היה "ההצגה הכי טובה בעיר".
אך אלה וקוץ בה, מאחורי הבניין הקודר, עמדו קרובי העצור וניהלו דו שיח עם העציר, שנתלה על הסורג שבחלון שצפה אל הים. קראנו לזה "גבעת הצעקות" מאחר ורוב העצורים שוכנו באולם אחד עם חלונות ענקיים. הייתה זו תקופה שנקראה "השוטר אזולאי" הכול היה שלומיאלי ומעלה חיוך לראות את האסירים תלויים כקופים בקולבי הברזל שבחלון, מנהלים שיחת חולין עם החברים והמשפחה. באחד מבריחותיו, פרקש הגיע לקרבת הים. שוטרים רבים חיפשו את האסיר הנמלט, שמצא מחסה בתוך קבר רעוע בבית הקברות המוסלמי. ימים רבים גר לו שם האיש ואנו הנערים שיקרנו לשוטרים שחיפשו אותו. כל פעם מסרנו כיוון הפוך ושמרנו בסוד את מקום המחבוא של האסיר המתוחכם, שהיה לאגדה, אחת מיני רבות, בסוף שנות השישים.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל