איך להכשל ולקבל בונוס? את הנוסחה תקבלו אצלנו, בחברות הממשלתיות.

שום דבר כבר לא מפתיע אותי בביצה שלנו, גם לא סיפורים עצובים והזויים על בזבוז כספי ציבור בחסות השלטון חדשות לבקרים. הנה עוד אחד לאוסף

מישהוא הזכיר כאן פוליטיקה אחרת? אז הזכיר

"פוליטיקה אחרת", מבטיח לנו שר האוצר מרגע שנכנס לביצה העכורה הזו. אז מבטיח. באיזו מידה הוא באמת מקיים אותה? הציון עד כה: טעון שיפור... הנה עוד אחד מתגלגל לפיתחו כתפוח אדמה לוהט. בימים הקרובים הוא יצטרך לאשר (ביחד עם שר התקשורת שנפקד כעת) בונוס והטבות כספיות נאות ליו"ר דאר ישראל לשעבר, ששי שילה. הבה ונראה כיצד ינהג. הסיפור ההזוי, ולטעמי גם העצוב הזה לא ממש מפתיע אותי שכן הוא משקף להפליא ביחד עם עוד המון אחרים את צורת חיינו כאן. כמה טוב להיות מנהל בדרג בכיר בשרות הציבורי. רק טוב יכול לצאת לו מזה גם אם הגוף שבראשו הוא עומד כמעט הולך לעזאזל והכישלון הניהולי מוחלט ונראה בעליל. אז מה? הוא (אותו מנהל) כאן רק לתקופה מוגבלת, ממונה על די מקורביו בשלטון. זה רק עוד ציון דרך ברזומה הלא מחמיא שלו אבל למי איכפת? הוא כבר בדרכו לתפקיד הבא. מה זה משנה מה המצב האמיתי ומה חושב הציבור? הלא מרכזי הכח האמיתיים מצויים במרכזי המפלגות ואם שם מצבו טוב - הכל באמת לא חשוב.

אני יודע שיש בפסקה הקודמת שלי לא מעט ציניות אבל אני כבר מתקשה למצוא סופרלטיבים לתאור רחשי ליבי, כסתם אזרח מן השורה. ולא שזה מפתיע אותי. האמת? שום דבר בחיים הציבוריים שלנו כבר לא ממש מפתיע אותי. הוא רק צובע את האופק בעוד פס שחור המצטרף לאוסף. במדד השחיתות העולמי (יש דבר כזה), הגועל נפש הציבורי, האינטרסים והאינטריגות , היינו פעם במקום טוב באמצע. אז עוד כמה מקומות לכיוון התחתית לא ממש משנות. העיקר שיש מדינות גרועות מאיתנו.

אחרי ההקדמה הזו, אני מגיע לעיקר. הכותרות הראשיות בתקשורת עוסקות מטבע הדברים בעניני בטחון, פיגועים, איומים ומה לא. אי שם בתוך הדפים הלא ראשיים במדור הכלכלי התפרסמה השבוע ידיעה על כך שיו"ר הדאר הקודם, ששי שילה, עומד לקבל בונוס על תקופת שרותו. פיצויים מוגדלים של 200% שהם כ 383 אלף ש"ח על 3 שנות עבודה מענק הצטיינות של כ 60 אלף שקל
הם רק חלק מהסכום ,בנוסף על רכיבים (המגיעים לו על פי דין) כגון פדיון ימי חופשה ומחלה והדרך לתפקיד הבא כבר מרופדת בשביל זהב. מענק הצטיינות ? פיצויים מוגדלים? על מה בדיוק? הדאר כידוע הוא לגמרי בבעלות המדינה. כסף ציבורי נטו. חודשיים לאחר סיום תפקידו, התפרסם דו"ח חריף של מבקר המדינה על מצבו והזעזועים לא אחרו להגיע. התברר כי הדאר התדרדר בשנים האחרונות למצב כספי קשה שאיים להביא לסגירתו. זה בודאי לא התרחש בגלל מרבית עובדיו הפשוטים, המסורים העושים את מלאכתם נאמנה יום יום ומשתכרים שכר עלוב. בודאי לא משתכרים 585 אלף שקל (זהו שכרו השנתי של ששי שילה ב 2012 למשל). אני מזדמן יחסית די הרבה לסניף במקום מגורי. הם באמת משרתים את הציבור שעות ארוכות ועקב מצוקת כח אדם נאלצים לא אחת להתנצל בפני הציבור על הזמן הארוך המבוזבז כשממתינים לתור. והם בכלל לא אלה שהחליטו כמה עובדים יהיו בכל סניף וכיצד הוא יתפקד. אבל הם המימשק עם הציבור שפורק עליהם לא פעם את זעמו. מבקר המדינה הצביע בדו"ח שלו על ההתדרדרות המתמשכת בריווחיותו של הדאר, בנזילות הכספית שלו ובאיתנותו הכספית. עד כדי כך שהשר לשעבר גלעד ארדן נאלץ לעשות מעשה ולהוביל רפורמה בגוף הזה. הזיכרון מהמאבק שלהם עדיין טרי בזיכרון. בסופו של דבר הם שילמו את המחיר, ההסכם החדש תובע מהם פחות עובדים, יותר שעות עבודה ובודאי לא העלאת שכר. אי אפשר בכלל להשוות אותם לעבודים החזקים של חברת החשמל, התעשייה האוירית (שיש מי שדואג להם בכנסת בקביעות) , הבנקים ועוד. אז בחלשים האלה אין בעיה להתעמר.
אז מה עושה רשות החברות הממשלתית? מעבירה לשרים ארדן ולפיד בקשה להענקת חבילת הכסף ליו"ר "המצטיין". ואני שואל - אתם נפלתם על הראש או מה? מה ההשיגים שהגיעו בעקבות "ניהול פנטסטי" זה שמזכים את יו"ר במענק הצטיינות? הן ההתדרדרות של הגוף הזה חלה ממש בתקופת עבודתו, חתומה על שמו. אז מה עושה רשות החברות? פשוט מחליטה לא להתערב בהחלטת דירקטוריון הדאר. איך היד שלכם לא רועדת כשאתם מגישים לשרים בקשה כזו?

אני ממתין לראות את תגובתם של השרים. במיוחד את זה שטבע את המונח "איפה הכסף".


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל