עֲרֵמַת אַשְׁפָּה

שחיתות ציבורית היא כבר לא שארית, בלעדיה אין שלטון והיא נותנת את הטון.

לֹא רָאִיתִי שָׁמָּה פְּרָחִים
רָאִיתִי כֵּלִים עַתִּיקִים הֲפוּכִים
קֻפְסָאוֹת מְשֻׁנּוֹת וּפַחִים.

פִּגְרֵי רָהִיטִים יְבֵשִׁים וְנוֹבְלִים
עֲרֵמָה זְרוּעָה בִּזְבָלִים.
רְקַב נֶעֱרַם בָּעֲזוּבָה
חֲפָצִים שֶׁזָּכוּ...לְבִרְכַּת אַשְׁכָּבָה.

לְצַד עֲרֵמָה מַצְחִינָה
עֵינִי הַחַדָּה מַבְחִינָה,
בְּשֶׁלֶט שֶׁדָּהוּי בּוֹ הַכְּתָב
וּבְמִכְתָּב (אוּלַי אַהֲבָה) שֶׁנִּכְתַּב
וְקָשֶׁה לְקָרְאוֹ כִּי נִרְטַב
אֲבָל נִתָּן לְזַהוֹת, אֶת שֵׁם הַמּוּטָב.

חֲפָצִים עֲשׂוּיִים מִמַּתֶּכֶת
וּשְׁעוֹן יָד, שֶׁעָצַר כְּבָר מִלֶּכֶת,
כּוֹס סְדוּקָה עֲשׂוּיָה מִזְּכוּכִית
וּמֵאוֹתָהּ הַדֻּגְמָה מֻנַּחַת צְלוֹחִית,
צִנּוֹר מָעוּךְ שֶׁחָמַק מִשְּׁרַבְרָב
וְתַחְמֹשֶׁת...שֶׁחָמְקָה מִן הַקְּרָב.

בְּתוֹךְ עֲרֵמַת הַסֵּרָחוֹן
הֵצִיץ לוֹ פִּרְסוּם עַל דַּף שֶׁל יַרְחוֹן,
פִּרְסוּם עַל תַּבְשִׁיל שֶׁלֹּא אַכְנִיס עוֹד לְפִי
בִּגְלַל רֵיחַ אָיוֹם שֶׁעָלָה בְּאַפִּי.

כְּשֶׁיָּצָאתִי מִשָּׁם לָרְחוֹב הַהוֹמֶה
מַה שֶּׁרָאִיתִי...הָיָה בּוֹ דּוֹמֶה,
רָאִיתִי שְׁלִיטָה שֶׁל מַצַּב רוּחַ אַלִּים
הַחוֹשֵׁב שֶׁשּׁוֹלֵט עַל תְּנוּעָה שֶׁל זְבָלִים.
בְּתוֹךְ הַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה
רָאִיתִי חַיִּים בְּתוֹךְ עֲזוּבָה,
פָּנִים מַבִּיעוֹת עִצָּבוֹן
מִזְדַּקְּרוֹת מִגּוּף שֶׁכֻּלּוֹ רִקָּבוֹן.

וְרָאִיתִי שִׁלְטוֹן מִתְבּוֹנֵן עַל הַזֶּבֶל
וּכְדֵי לְהַצִּיל, לֹא מַחְזִיק בְּשׁוּם חֶבֶל.

יֵשׁ מְעַטִּים שֶׁקִּבְּלוּ מַתָּנָה
וּבָהֶם לֹא דָּבְקָה צַחֲנָה,
יֵשׁ חַיִּים שֶׁשָּׂרְדוּ
וּבְיָם הָאַשְׁפָּה לֹא אָבְדוּ,
רָאוּי לְכָל מִי שֶׁטֶּרֶם נִסְפָּה
שֶׁרַגְלוֹ לֹא תִּדְרֹךְ בַּעֲרֵמַת הָאַשְׁפָּה,
וְאִם יֵשׁ בְּתוֹכֵנוּ בְּכָל זֹאת אָצִיל
שֶׁיִּקְפֹּץ לַצַּחֲנָה וּמַה שֶּׁנִּתַּן... שֶׁיַּצִּיל.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל